ואל ד'אוסטה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברת כיתוב: סמל, דגל, מפה ומפה מפורטת בתבנית עיר לשדות ייעודיים#
מ קו מפריד בטווח מספרים
שורה 30:
התושבים הראשונים של "עמק אאוסטה" היו [[קלטים]] ו[[ליגורים]], אשר לשונם נשמרה בשמות של אחדים מהמקומות במחוז. הרומאים כבשו את המחוז וקראו לו "אוגוסטה פרטוריה סלאסורום" (''Augusta Prætoria Salassorum''). השליטה במקום באה להבטיח את המעברים האסטרטגיים בהרי האלפים. מעברים, אשר שופרו בעזרת גשרים ודרכים. בתום הכיבוש הרומי חזרה האוטונומיה למחוז הודות לבידודה הגאוגרפי. ב[[המאה ה-5|מאה ה-5]] השתלטו ה[[גותים]] וה[[לומברדים]] עליו ואחריהם שלטו במקום ה[[פרנקים]]. המחוז היה לחלק מ[[לותרינגיה]] (''Lotharingia'') ב[[ממלכת איטליה (ימי הביניים)|ממלכת איטליה]], עבר ל[[ממלכת בורגונדיה]], שהתמזגה עם [[ממלכת ארל]]. שינויים אלה עברו ללא השפעה משמעותית על תושבי העמק.
 
בשנים [[1031]]-[[1032]] קיבל [[אומברטו הראשון, רוזן סבויה]], מייסד [[בית סבויה]], מ[[קונרד השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] את התואר "רוזן אאוסטה" ובנה לעצמו [[מצודת ברד|מצודה ב"ברד"]] (''Bard''). כאשר נבנו מצודות נוספות, חולקו שטחי המחוז בין המצודות החזקות, וכך נוצר משטר [[פאודלי]] קלאסי. בשנת [[1191]] מצא [[טומאסו הראשון, רוזן סבויה]] לנכון להבטיח לקהילות התושבים "מגילת זכויות" (ב[[צרפתית]]:''Charte des Franchises''). זכויות אלה של תושבי המחוז נשמרו על ידם בקנאות עד לשנת [[1770]], כאשר הם בוטלו בצו שמטרתו הייתה לקשור את המחוז באופן הדוק יותר עם מחוז [[פיימונטה]].
 
עוד במחצית [[המאה ה-13]] קבע [[פרידריך השני, קיסר האימפריה הרומית הקדושה]] כי מחוז אאוסטה יהיה לדוכסות וקבע את סמלו של המחוז עד היום הזה. הדוכסות השתייכה ל[[בית סבויה]] עד ל[[איחוד איטליה]] בשנת [[1870]]. חוץ מתקופה קצרה [[1539]]-[[1563]] - שהייתה תחת שלטון צרפתי - היא הייתה חלק מתחום השליטה של בית סבויה.
 
ב[[המאה ה-12|מאה ה-12]] ו[[המאה ה-13]], הגיעו למקום קהילות של דוברי גרמנית, השומרות עד היום על זהותן העצמאית.