העלייה מברית המועצות בשנות ה-70 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 43:
מבחינה תעסוקתית נמצא במחקר של [[עופר גור]], [[קרנית פלוג]], וניצה (קלינר) קסיר כי 40 אחוזים מהעולים החליפו את מקצועם לאחר שהגיעו לארץ. בקרב הרופאים ומקצועות הרפואה כמעט ולא הייתה החלפה של מקצוע. בקרב המקצועות החופשיים (עיתונאים, רואי חשבון ועוד) למעלה ממחצית מהעולים החליפו את מקצועם. בחינת תעסוקת העולים מלמדת על דפוס נוסף, החלפת משלח יד וניידות כלפי מטה. כך למשל מהנדסים הועסקו כמהנדסים וטכנאים {{הערה|[ http://www.boi.org.il/he/Research/DocLib/dp9105h.pdf,
היבטים של קליטה בתעסוקה], רבעון לכלכלה, 149, 1991.}}
בהשוואה לעולים שהגיעו ממדינות המערב, אחוז קטן יותר מעולי ברית המועצות דיווחו שהם שבעי רצון מעבודתם. בנושא מציאת עבודה רק כשליש ציינו שהמדינה עזרה להם במציאת עבודה. מבחינה חברתית עולי ברית המועצות נטו יותר ליצירת קשרים חברתיים עם עולים חדשים כמוהם. ככל הנראה, מסיבה זו עולי ברית המועצות גם מרגישים פחות שביעות רצון משעת הפנאי שלהם לעומת עולים ממדינות אחרות{{מקור}}.
העולים בשנים אלו חשו שרכישת השפה ה[[עברית]] היא חשובה כמעט כמו מציאת דיור ותעסוקה, ולכן הקדישו לכך זמן רב. בישראל פעלו [[אולפן עברית|אולפני]] יום ואולפני לילה שסייעו לעולים ברכישת השפה העברית, וכן ברכישת תחומי השכלה שונים.
| |||