אורונטס – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברת כיתוב מפה ומפה מפורטת בתבנית נהר לשדות ייעודיים# |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 21:
כיום משתמשת סוריה ברוב המוחלט של מימי הנהר, כשהיא מסתייעת במערכת סכרים ענפה (סכר קטינה, סכר כרמיש, סכר מחרדה, סכר עשרנה וסכרים קטנים נוספים) תוך שהיא משאירה רק מעט מים מזוהמים ל[[טורקיה]]. טורקיה לעומת זאת משתמשת ביובלי הנהר (ובעיקר בעפרין) למטרות השקיה. לבנון כמעט ואיננה משתמשת במימיו שרובם אינם מגיעים ממנה, בין השאר בשל [[הסדר הסורי בלבנון|השליטה הסורית בה עד לאחרונה]]. בעוד שטורקיה ולבנון אינן מייחסות חשיבות רבה למי הנהר מכיוון שהן מדינות עשירות במים, הרי סוריה מייחסת לו חשיבות רבה - הנהר היווה את אחד הנימוקים לשליטתה בצפון [[בקעת הלבנון]] ועד [[2004]] דרשה סוריה את [[האטיי (נפה)|נפת האטיי]] סביב אנטיוכיה.
בכל התקופות נעו [[צבא]]ות בעמק הנהר בדרכם אל [[מצרים]] וממנה. על האורונטס התנהל [[קרב קדש]] בתקופת שלטונו של [[רעמסס השני]] (1279 - 1213 לפנה"ס). האורונטס שימש גם כזירת [[קרב קרקר]] בשנת [[853 לפנה"ס]], קרב שבו צבא [[אשור]], בפיקודו של המלך [[שלמנאסר השלישי]], פגש בצבאם של 12 מלכים, שאותם הוביל [[הדדעזר]] מדמשק. הקרב התקיים ליד העיר [[תל קרקור|קרקר]], ועיכב בכמאה שנים את התקדמות האימפריה האשורית לכיוון סוריה וארץ ישראל.
נהר האורונטס שימש מאז ומתמיד כסמן גבול. עבור המצרים הקדמונים הוא סימן את הקצה הצפוני של [[ממלכת אמורו]], מזרחית ל[[פיניקים|פניקיה]]. עבור ה[[מסעי הצלב|צלבנים]] ב{{ה|מאה ה-12}} הפך האורונטס לגבול הקבע שבין [[נסיכות אנטיוכיה]] ל[[נסיכות חלב]].
| |||