הבדלים בין גרסאות בדף "ניואה"

נוספו 35 בתים ,  לפני 4 שנים
אין תקציר עריכה
מ (←‏היסטוריה: ויקיזציה)
קודם לקביעת שם האי על ידי קפטן קוק כ-"אי הפראים" (Savage Island), האי הוכר בשם נוקוטוטאהאה - Nukututaha באנגלית: Island by itself.
 
בשנת [[1901]] העבירה האימפריה הבריטית את החזקה לידי [[ניו זילנד]], מצב המתקיים עד לימים אלו.
 
הממשל העצמי מסתכם בניהול שוטף לענייני פנים, ענייני חוץ וביטחון נקבעים ומנוהלים על ידי [[ניו זילנד]] והריבון העליון של ניו זילנד ([[אליזבת השנייה]]), שהיא להלכה הריבון העליון של ניואי.
 
==היסטוריה==
לפני כמיליון שנים לערך, התפרצות לבה כתוצאה מפעילות געשית בקרקעית האוקיינוס יצרה את האי, הלוע כבה והאי קיבל את צורתו מכוחות הטבעה[[טבע]] ששחקו ועיצבו את צורתו. מאז אותה התפרצות התפתחו צמדת ים ואלמוגיםו[[אלמוג|אלמוגים]] רבים, תהליך שנמשך גם כיום.
 
לפנ כ-100,000-250,000 שנים, ירידת פני הים יצרה יבשה שצמחייה גדלה עליה.
בקטע קצר קפטן קוק מציין ביומנו ומסביר מדוע העניק את השם לאי ..."כשהאנגלים ניסו לרדת לחוף, פרצו הילידים מתוך היערות העבותים "בפראות של חזירי בר" ויידו בפולשים אבנים וחניתות". קוק ואנשיו ירו בנשק חם על תוקפיהם שהיו "אנשים בעלי מבנה גוף גדול וחזק. ועירומים לגמרי פרט לאבריהם האינטימיים". בהערת אגב הוסיף קפטן קוק כי "פיותיהם של הלוחמים צבועים באדום כאילו שתתו דם"...."ראינו ששום טובה לא תצמח לנו מהאנשים האלה". הוא נסוג חזרה אל הסירות, העניק לאי את שמו הלא מחמיא והפליג לדרכו. זה היה ביקורו הראשון והאחרון באי.
 
ב-[[1825]], ציידי ליוויייתנים שניסו לנחות בחופי האי נרצחו, אניות אחרות ונוספות הותקפו וגורשו בדרך דומה להתקפה על קפטן קוק.
 
ב-19 ביוני [[1830]], ג'ון ויליאמס, מיסיונר נחוש שעשה רבות להמרת דתם לנצרות של תושבי האיים באוקיינוס השקט, נחת יחד עם שני ילידים מסיונרים מאאיטוקי-Aitutaki אשר סירבו להשאר באי להמשך שליחותם. ג'ון ויליאמס חטף שני נערים תושבי האי 'ניאומאגא טואימטה' מכפר אלופי (כיום עיר הבירה)-Niumaga Tuahimata from Alofi ו 'יו-אי-אה' מהכפר מקאהאפו- Uea from Makefu, מעשה זה חיזק את רגשות התיעוב כלפי אירופאים וזרים. חודשים אחדים לאחר החטיפה הוחזרו החטופים לאי ונתקלו באלימות קשה מצד התושבים. כעבור זמן מה יו-א-אה נרצח עם אביו, ניאומאגא שרד, בשובם הם הביאו לאי את שתילי פרי הפאפייה, ניואנית: loku אנגלית: Papaya, פולניזית: pawpaw, מזמורי-דת גוספל, את מחלת הסיפליס ונגיפי השפעת אשר גרמו לתחלואה ומוות בקרב התושבים אשר לא היו עמידים בפני מחלות אלו.
 
ב-1836, ניאומאגא טואימטה ופניאמינה נוקאי-Peniamina Nukai עזבו את האי והפליגו לסמואה. פניאמינה התקבל לתפקיד משרת בקודש אצל המסיונר ד'ר טרנר (Dr. Turner) שלימד אותו קרוא וכתוב, הטביל אותו לנצרות והכין אותו לשליחות מיסיונרית בניואי.
ב-1839, ניסיון נחיתה לחוף של המסיונר אהרון בוזאקוט מהאגודה המסיונרית הלונדונית-London Missionary Society (LMS) נכשל והוא גורש.
 
ב- 26-אוקטובר בשנת 1846, ניאומאגא טואימטה ופניאמינה נוקאי שבו מסמואה ונחתו באי בכפר מוטאהאלאהו-Mutalau בצפון האי. לאחר חמישה ניסיונות שכשלו, טואימטה עלה ראשון לחוף והתקבל באלימות על ידי התושבים. בתיאור הנחיתה על [[אנדרטה]] הנמצאת במקום כתוב "טומיאטה שעלה ראשון לחוף זכה לקבל פנים כואבת, גופו נחבל קשות מהמכות שקיבל". בסופו של דבר הוא הצליח לשכנע את התושבים שיתירו לפניאמינה לעלות לחוף ..." כדי ללמדם את החדשות הטובות על מלכות האלוהים"... "נחיתתו של פניאמינה התאפשרה הודות לאומץ לבך, תודה, תודה לך טואימטה שמך ישאר חרות על ליבנו לעד". יחד עימם הביאו ארגז עמוס במתנות וסחורות אירופאיות. לזכר האירוע נקבע יום חג לאומי בשם יום פניאמינה-Peniamina Day הנחגג עד עצם היום הזה ומושרש במסורת האי. לאחר מכן זכה האי לביקור מערבי נוסף על ידי האגודה המיסיונרית הלונדונית-LMS ומאז הנצרות הושלטה והפכה להיות הדת הרשמית.
 
בשנת 1900 האי נכבש על ידי הממלכה הבריטית.