איגנטייבו – הבדלי גרסאות

העניין עורר הד תקשורתי וגל מחאות מצד ה[[הקונסיסטוריון היהודי (בולגריה)|קונסיסטוריון]] של יהודי בולגריה ומשראה מפקד המשטרה שלא ניתן לפתור את "בעיית" היהודים הורה לשלוח אותם מאזור הגבול, לווארנה במטרה להעלותם על [[ספינת מעפילים|ספינות מעפילים]]. במהלך מספר חודשים עזבו חלק מהפליטים את בולגריה על גבי אוניות מעפילים ובכללן ה[[רודניצ'אר]], ה[[דאריאן]] וה[[סלבדור (ספינת מעפילים)|סלבדור]], שטבעה ב[[ים השיש]] ו-238 מנוסעיה ניספו{{הערה|[[חיים קשלס, חיים]], '''ספינות המעפילים סלבדור, דוריאן ונאדז'דה''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 775-788.}},{{הערה|[[אלברט רומנו, אלברט.א]], '''תקופת המשבר והפילוג 1930-1940''', בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 591-592.}}.

ב-[[1 במרץ]] [[1941]] הצטרפה בולגריה אל [[ההסכם התלת צדדי]] שבין [[גרמניה הנאצית]], [[איטליה הפאשיסטית]] ו[[האימפריה היפנית]], ו[[ורמאכט|הצבא הגרמני]] נכנס לבולגריה ללא קרב. ב-[[6 באפריל]] פלשו הגרמנים ל[[יוגוסלביה]]. כמה עשרות פליטים יהודים ששהו בבולגריה והיו נתינים יוגוסלבים איבדו את אזרחותם והמשטרה הבולגרית החלה במעצרם, בהתאם לצו גירוש הנתינים הזרים שנותר בתוקף מספטמבר 1939. ב-[[25 באפריל]] נעצרו והובאו לווארנה 100 יהודים יוגוסלבים והם הצטרפו ל-200 יהודים שנעצרו ימים אחדים קודם לכן, והיו נתיני מדינות שונות או מחוסרי נתינות. מיעוטם נימנו על מגורשי ספטמבר 1939 שנותרו בווארנה מסיבות שונות{{הערה|שם=קשלס1|קשלס, חיים קשלס, '''קורות יהודי בולגריה - תקופת השואה''', [[הוצאת דבר]], תל אביב, 1969, עמודים 35-39.}}.