איגנטייבו – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ העברת כיתוב: סמל, דגל, מפה ומפה מפורטת בתבנית עיר לשדות ייעודיים# |
|||
שורה 48:
בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] החלו ב[[ממלכת בולגריה]] רדיפות יהודים שהיו נתינים זרים או מחוסרי נתינות. ב-[[16 בספטמבר]] [[1939]] פרסם מפקד המשטרה הבולגרית ה[[קולונל]] [[אטאנאס פאנטב]] צו המורה לכ-4,000 נתינים זרים, רובם יהודים לצאת לאלתר את גבולות הממלכה. יהודים שהחזיקו באזרחות טורקית או יוונית התקבלו במדינות אילו והשאר נעצרו והובלו על ידי המשטרה הבולגרית, אל שטח ההפקר בגבולות בולגריה [[יוון]] ו[[טורקיה]], שם נפלו קרבן להתקפות מצד משמרות הגבול.
העניין עורר הד תקשורתי וגל מחאות מצד ה[[הקונסיסטוריון היהודי (בולגריה)|קונסיסטוריון]] של יהודי בולגריה ומשראה מפקד המשטרה שלא ניתן לפתור את "בעיית" היהודים הורה לשלוח אותם מאזור הגבול, לווארנה במטרה להעלותם על [[ספינת מעפילים|ספינות מעפילים]]. במהלך מספר חודשים עזבו חלק מהפליטים את בולגריה על גבי אוניות מעפילים ובכללן ה[[רודניצ'אר]], ה[[דאריאן]] וה[[סלבדור (ספינת מעפילים)|סלבדור]], שטבעה ב[[ים השיש]] ו-238 מנוסעיה ניספו{{הערה|[[חיים קשלס
===כניסת הצבא הגרמני לבולגריה===
ב-[[1 במרץ]] [[1941]] הצטרפה בולגריה אל [[ההסכם התלת צדדי]] שבין [[גרמניה הנאצית]], [[איטליה הפאשיסטית]] ו[[האימפריה היפנית]], ו[[ורמאכט|הצבא הגרמני]] נכנס לבולגריה ללא קרב. ב-[[6 באפריל]] פלשו הגרמנים ל[[יוגוסלביה]]. כמה עשרות פליטים יהודים ששהו בבולגריה והיו נתינים יוגוסלבים איבדו את אזרחותם והמשטרה הבולגרית החלה במעצרם, בהתאם לצו גירוש הנתינים הזרים שנותר בתוקף מספטמבר 1939. ב-[[25 באפריל]] נעצרו והובאו לווארנה 100 יהודים יוגוסלבים והם הצטרפו ל-200 יהודים שנעצרו ימים אחדים קודם לכן, והיו נתיני מדינות שונות או מחוסרי נתינות. מיעוטם נימנו על מגורשי ספטמבר 1939 שנותרו בווארנה מסיבות שונות{{הערה|שם=קשלס1|
===מחנה המעצר ===
|