הבדלים בין גרסאות בדף "נשים בספרטה העתיקה"

מ
מ (קישורים פנימיים)
מ (←‏מסלול ההכשרה: ויקיזציה)
הייחודיות בחינוך של נשות ספרטה החל עוד מילדותן. בניגוד לנשות יוון ההלניסטיות, הספרטניות לא הוסתרו מעין הציבור ותעסוקתן העיקרית לא היה טיפול וניהול משק הבית. כמו הגברים הספרטנים, גם נשות ספרטה חויבו לעבור תוכנית חינוך ייחודית לעיצוב אישיותם כחלק מאופי המשטר. חינוך נשים נועד לשיפור גזע הצאצא. ההנחה המקובלת הייתה שאם האמהות חזקות משמע גם הצאצאים. {{ציטוטון|...היוונים האחרים מצפים שבנותיהם ישבו ויעבדו צמר בשתיקה. כיצד אפשר לצפות שנשים שכך גדלו ילדו צאצאים חזקים? לעומת זאת ליקורגוס האמין שלעשות בגדים גם שפחות יכולות, ואילו נשים בנות חורין מטלתן העיקרית היא ללדת ילדים. ראשית ציין שהמין הנקבי יאמן גופו לא פחות מן המין הזכרי. אחר כך ייסד תחרויות ריצה ותחרויות היאבקות לנשים בדיוק כמו לגברים, כי חשב שלשני הורים חסונים יוולדו גם צאצאים חסונים.}}{{הערה|תרגום דבורה גילולה, מדינת הספרטנים, לעיל עמ' 31}} פלוטארכוס תיאר את אופן ההתעמלות לו נדרשו נשים, {{ציטוטון|הוא עימל את גופות הבתולות בריצות והתגוששויות וזריקות דיסקוסים והטלת כידונים...}}.{{הערה|ליקורגוס י"ד, 2. תרגום א.א. הלוי לעיל, עמ' 18}}
 
מסלול הכשרה של הגברים, ה[[אגוגה]], שוקם בידי [[קלאומנס השלישי]] (Κλεομένης) במאה השלישית לפנה"ס. כנראה גם מסלול ההכשרה של הנשים שוקם באותה תקופה אולם הנשים בחרו אם לקחת חלק במסלול ההכשרה הזה. לאחר נפילת שלטונו של קלאומנס, האגוגה המשיכה להתקיים עד לביטולה בידי [[פילופומן]] (Φιλοποίμην) בשנת 188 לפנה"ס. בתקופה הרומית, הדעות חלוקות האם היה ניסיון לשחזר את מסלול הפדגוגיה הן לנשים והן לגברים.{{הערה|Pomeroy, op. cit pp.4-5. }} אי לכך ההנחה הרווחת היא שתיאורי פלוטארכוס היו ברובם מהתקופה ההלניסטית שנחשפו לקהל בימי [[רומא העתיקה|רומא]]. על כל פנים, גם התחרויות נכללו במסלול הכשרת הנשים. ניכר שרב התחרויות היו חלק מהפולחן הדתי לאלה [[הלנה]], [[דיונוסוס]], [[הרה]] ו[[דריודונס]] (Driodones) שהיה האל המקומי.{{הערה| Pomeroy, op. cit Ibid, pp. 25-27 & דבורה גילולה, מדינת הספרטנים, לעיל עמ 63-4}}
{{ציטוטון|Every fourth year there is woven for Hera a robe by the Sixteen women, and the same also hold games called Heraea. The games consist of foot-races for maidens… their hair hangs down, a tunic reaches to a little above the knee, and they bare the right shoulder as far as the breast}}.{{הערה|Pausanias, Ἑλλάδος περιήγησις, book 5, 16.2 -16.3, translation by W. H. S. Jones at Theoi Project,
[http://www.theoi.com/Text/Pausanias5B.html]}} לכן נשים לא עסקו בתווית בגדים אלא היה זה עיסוקם של ה[[פריאויקים]] (ה"תושבים"). בכל מקרה, הלבוש הספרטני היה דל שכבות בהשוואה לזה של האתונאי. הנשים נהגו ללבוש ביום יום "[[פפלוס]]" (πέπλος), טוניקה חשופת שד והתעמלו בעירום, שנחשב לבגד הנוח ביותר לאתלטיים בזמנו.
 
מעורבת הנשים בספורט הובילה להתעניינות רבה ברחבי יוון כולה. זו הסיבה לכך שיש בידינו יותר עדויות על נשות ספרטה באתלטיקה מאשר כל העולם היווני יחדיו.{{הערה|Pomeroy, op. cit. p. 12}} פלוטארכוס הסביר בחיבורו כי אחד מתכליתו של החינוך היה לאפשר לבנות {{ציטוטון|להילחם למען עצמן, למען ילדיהן ולמען המולדת}}.{{הערה|פלוטארכוס, מורליה, ספר שלישי, אמרות של ספרטנים (Ἀποφθέγματα Λακωνικά), ליקורגוס, 227d12. תרגום דבורה גילולה, פלוטכוס, ספרטה אמרות ומנהגים, ירושלים (2011) עמ' 74}} במילים אחרות כאמצעי הגנה. קשה להסיק כמה ה[[ספורט ביוון העתיקה|ספורט]] אכן הקנה אמצעי הגנה לנשים ואם נועד לשם כך, אם כי זו אפשרות לנוכח המלחמות הרבות שלחמה. לחלופין, כאמור, תפקידו הראשי של החינוך היה להביא לעולם צאצאים חסונים ובריאים. מצד שלישי, ייתכן מאוד שהחוק הספרטני פעל למען הגנה על הנשים שכן אלו זכו להגנות גם בהיבטים משפטיים, למשל היכולת [[גירושים|להתגרש]] מבעליהם ללא איבוד מעמדן החברתי, הכספי או ילדיהן.{{הערה|Susan Blundell, "Women in Ancient Greece", (Cambridge, 1995), p.154}} ניתן לראות גם בחוקי הירושה לנשים "בודדות" ככלי הגנה. תחת חוקים אלו יכלו נשים לעבד את האדמה של משפחתן ולמנוע ניהול כושל ומעילה של האפוטרופוס שלה.{{הערה|Sealy, op. cit. p.84. }} עם זאת יש לזכור שרבים מהחוקים האלו התאימו לאופי החברתי–משטרי בספרטה, לאור העובדה שגברים כמעט ולא נכחו בביתם. אך כאשר אנו משווים חוקים אלו לחברות של דאז, אי אפשר שלא לשם לב לפערים הגדולים שנוקפים לטובת הנשים.
נשים יורשות ללא אחים לגיטימיים מאותו אבא נקראו בספרטה "[[פטרוכוס]]" (πατροῦχοι),,{{הערה|הורטודוס, היסטוריה, ספר 6, 57.}} דהינו "בעלות נחלת האב". מנגד באתונה, הן נקראו "[[אפיקלרוס]]" (ἐπίκληρος), מילולית "על גבי הנחלה".{{הערה|אריסטו, פוליטיקה, 1270 א, 27.}} בעוד "פטרוכוס" הייתה זכאית לנהל את הנחלה בזכות עצמה, ה"אפיקורוס" הייתה ככלי העברה של הירושה ליורש הבא, פתרון אותו יכלו הספרטנים לאמץ אל חוקיהם.