איגנטייבו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 48:
בפרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] החלו ב[[ממלכת בולגריה]] רדיפות יהודים שהיו נתינים זרים או מחוסרי נתינות. ב-[[16 בספטמבר]] [[1939]] פרסם מפקד המשטרה הבולגרית ה[[קולונל]] [[אטאנאס פאנטב]] צו המורה לכ-4,000 נתינים זרים, רובם יהודים לצאת לאלתר את גבולות הממלכה. יהודים שהחזיקו באזרחות טורקית או יוונית התקבלו במדינות אילו והשאר נעצרו והובלו על ידי המשטרה הבולגרית, אל שטח ההפקר בגבולות בולגריה [[יוון]] ו[[טורקיה]], שם נפלו קרבן להתקפות מצד משמרות הגבול.
 
העניין עורר הד תקשורתי וגל מחאות מצד ה[[הקונסיסטוריון היהודי (בולגריה)|קונסיסטוריון]] של יהודי בולגריה ומשראה מפקד המשטרה שלא ניתן לפתור את "בעיית" היהודים הורה לשלוח אותם מאזור הגבול, לווארנה במטרה להעלותם על [[ספינת מעפילים|ספינות מעפילים]]. במהלך מספר חודשים עזבו חלק מהפליטים את בולגריה על גבי אוניות מעפילים ובכללן ה[[רודניצ'אר]], ה[[סלבדור (ספינת מעפילים)|סלבדור]], שטבעה ב[[ים השיש]] ו-238 מנוסעיה ניספו, וה[[דריאן 2]]{{הערה|[[חיים קשלס]], '''ספינות המעפילים סלבדור, דוריאן ונאדז'דה''', בתוך: אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 775-788.}},{{הערה|[[אלברט רומנו]], '''תקופת המשבר והפילוג 1930-1940''', בתוך:אנציקלופדיה של גלויות-יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמודים 591-592.}}.
 
===כניסת הצבא הגרמני לבולגריה===