מלחמת אזרחים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏מלחמות אזרחים מפורסמות: עימות חמאס-פת"ח ברצועת עזה
←‏מלחמת אזרחים בישראל: החשש ממלחמת אחים שיחק תפקיד באלטלנה (העברת המסורת להתחלה), לא נכון שלא הייתה לוחמה כלל, פילגש בגבעה, קישורים מדויקים
שורה 66:
ב[[ישראל]] החלוקה האתנית, הדתית, ואף המעמדית והכלכלית בין המגזרים השונים חדה וברורה, והעימות האידאולוגי, הדתי והאתני תוסס. עם זאת, בישראל מעולם לא אירעה מלחמת אזרחים, ומעולם לא הייתה סכנה רצינית כי זו תפרוץ.
 
===עימותים בחברה היהודית===
בין ה[[יהודים]] בישראל ובין עצמם, מעולם לא התרחשה לוחמה בין קבוצות מזוינות. הדגשתו של [[דוד בן-גוריון]] את עקרון ה"ממלכתיות" מנע קיומם של צבאות פרטיים. ניסיונו של ארגון ה[[אצ"ל]] להביא לאספקת נשק באופן נפרד הביא לאירוע בו נורתה אש תותחים על הספינה [[אלטלנה]] ונהרגו מספר לוחמי אצ"ל, אך עימות זה היה מוגבל. האצ"ל קיבל את מרותו של צה"ל, ולאחריו קיבל את מרות צה"ל ה[[פלמ"ח]] אשר בשלבים מסוימים נראה כמיליציה של אנשי השמאל, ובשל כך פורק.
בין ה[[יהודים]] במדינת ישראל ובין עצמם, מעולם לא התרחשה לוחמה של ממש בין קבוצות מזוינות. נראה כי הסכנה החיצונית בה נתונה מדינת ישראל יוצרת תחושת לכידות אל מול האיום החיצוני, המונעת התפתחות של קווי השבר האידאולוגיים למלחמה בין קבוצות שונות. כן יש לציין את המסורת היהודית אשר סבלה טראומה של ממש בעת [[המרד הגדול#מלחמת אחים|מלחמת האזרחים הפנימית במהלך [[המרד הגדול]] והותירה אחריה את האמרה כי חורבן [[חורבן בית המקדש]] אירע בשל שנאת חינם ובנוסף ישנו סיפור [[פילגש בגבעה]] המציין מלחמת אחים שבמסגרתה כמעט וחוסל שבט בנימין בידי שאר השבטים. לקח זה נשמר היטב במשך הדורות.
 
בין ה[[יהודים]] בישראל ובין עצמם, מעולם לא התרחשה לוחמה בין קבוצות מזוינות. הדגשתו של [[דוד בן-גוריון]] את עקרון ה"[[ממלכתיות]]" מנעמנעה קיומם של צבאות פרטיים בתקופת הקמת המדינה. <!-- ראוי לציון-הסזון -->ניסיונו של ארגון ה[[אצ"ל]] להביא לאספקת נשק באופן נפרד הביא לאירוע בו נורתה אש תותחים על הספינה [[אלטלנה]] ונהרגו מספר לוחמי אצ"ל, אך עימות זה היה מוגבל, שכן [[מנחם בגין]] הורה שלא להשיב אש. האצ"ל קיבל את מרותו של צה"ל, ולאחריו קיבל את מרות צה"ל ה[[פלמ"ח]] אשר בשלבים מסוימים נראה כמיליציה של אנשי השמאל, ובשל כך פורק, למרות תרעומת רבה של חברי הפלמ"ח.
עימותים אידאולוגיים קשים כגון הוויכוח סביב [[הסכם השילומים]] או המאבק על [[הסכמי אוסלו]] הביאו להתפרצויות חמורות ואף אלימות, להפגנות ואף לרצח [[יצחק רבין]], אך מעולם לא קיבל הסכסוך אופי של מלחמה. כך היה גם בעת ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] על אף שהיו רבים שחששו כי במהלך ביצועה יפתחו הצדדים באש, הסתבר בסופו של דבר כי העימות נותר מתוחם בגבולות ברורים אשר הצדדים נמנעו מלחצותם.
 
עימותים אידאולוגיים קשים כגון הוויכוח סביב [[הסכם השילומים]] או המאבק על [[הסכמי אוסלו]] הביאו להתפרצויות חמורות ואף אלימות, להפגנות ואף לרצח ל[[רצח יצחק רבין]], אך מעולם לא קיבל הסכסוך אופי של מלחמה. כך היה גם בעת ביצוע [[תוכנית ההתנתקות]] על אף שהיו רבים שחששו כי במהלך ביצועה יפתחו הצדדים באש, הסתבר בסופו של דבר כי העימות נותר מתוחם בגבולות ברורים אשר הצדדים נמנעו מלחצותם.
נראה כי הסכנה החיצונית בה נתונה מדינת ישראל יוצרת תחושת לכידות אל מול האיום החיצוני, המונעת התפתחות של קווי השבר האידאולוגיים למלחמה בין קבוצות שונות. כן יש לציין את המסורת היהודית אשר סבלה טראומה של ממש בעת מלחמת האזרחים הפנימית במהלך [[המרד הגדול]] והותירה אחריה את האמרה כי חורבן [[בית המקדש]] אירע בשל שנאת חינם. לקח זה נשמר היטב במשך הדורות.
 
===בין הציבור היהודי לציבור הערבי===
שונה המצב באשר לאפשרות מלחמת אזרחים בין קבוצות אתניות שונות. הסכסוך בין ישראל ובין הערבים הפלסטינים היה מלכתחילה סכסוך בין שתי קבוצות לאומיות שונות, ובין שתי תנועות לאומיות שונות, ובמהלך השנים שקדמו להקמת מדינת ישראל, בה היו שתי הישויות מאוחדות במסגרת מדינית אחת, היא [[המנדט הבריטי]], היה לסכסוך בין הקבוצות אופי של מלחמת אזרחים. כך ניתן לראות את ראשיתה של [[מלחמת העצמאות]]. עם סיום מלחמת העצמאות נותר במדינת ישראל מיעוט ערבי משמעותי, אשר מזדהה עם המאבק הלאומי הפלסטיני, דבר היוצר אפשרות לקונפליקט.