לקיחת החוק לידיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Achiash (שיחה | תרומות)
מ הגהה
שורה 9:
==ענישה בישראל==
 
בית המשפט לרוב מונה את לקיחת החוק לידיים כסיבה להחמיר עם הנאשם{{הערה|ראו למשל [http://elyon1.court.gov.il/files/08/010/106/b03/08106010.b03.htm ע"פ 10601/08]}}. במקרה בו בית משפט מחוזי הקל בעונשו של נאשם הכהשהכה אדם שזרק עליו אבנים מכיוון שהנפגע "לא היה עובר אורח תמים", החמיר בית המשפט העליון בעונש ובין השאר כתב השופט [[אהרן ברק]]: "המשיב עשה דין לעצמו, ופגע בחשוד שהיה נתון למשמורת המשטרה. זוהי נטילת החוק לידיים, שאינה אלא התעמרות בחוק, זלזול בחוק והתעלמות ממנו. מי שנוטל את החוק לידיו נוטל לעצמו את הכוח – ללא זכות – להפר את החוק"{{הערה|ע"פ 4884/92}}. בהתייחס ל[[נקמת דם]] קבע בית המשפט העליון: "כידוע, נקמת דם אינה מהווה שיקול לקולה; והגיעה העת להחדיר זאת להכרתם של כל הנוגעים בדבר"{{הערה|[http://elyon1.court.gov.il/files/96/630/065/H01/96065630.h01.htm ע"פ 6563/96]}}.
 
עם זאת, השופטים בישראל התלבטו באיזון הנכון בענישה של נאשמים על עבירות של פגיעה במי שפגע בהם או בקרוביהם. במקרה של [[כרמלה בוחבוט]] שהרגה את בעלה לאחר שסבלה מהתעללותו במשך שנים רבות בקשו השופטים להקל בדינה אך מנגד ציינו{{הערה|דברי בית המשפט המחוזי כפי שצוטטו בערעור: [http://img2.tapuz.co.il/forums/1_108057297.doc ערעור פלילי מס' 6353/94], כרמלה בוחבוט נגד מדינת ישראל}}: