ראובן שילוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 29:
 
==תחילת דרכו במודיעין==
זַסְלַנְסקי, שבינתיים קיצר את שם משפחתו ל-זסלני גויס על ידי [[דב הוז]] לארגון ההגנה, ולמשימות מודיעין מטעם הנהגת היישוב וקיבל את השם המחתרתי שילוח{{הערה|http://www.israeldefense.co.il/he/content/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F}}
משימתו הראשונה מחוץ לגבולות ארץ ישראל הייתה ב-[[1932]] כשליח המחלקה ל[[עיראק]], בה פעל במסווה של מורה לעברית וסטודנט למדעי המזרח ב[[אוניברסיטת בגדד]]; במסגרת פעילותו העביר דיווחים על מצב [[יהודי עיראק]] ועל הערכות הבריטים והעיראקים נוכח המצב בארץ ישראל. ב-[[1935]] נשלח שוב לבגדד, הפעם תחת הכיסוי של עיתונאי ב"[[פלסטיין פוסט]]". בשליחות זו פיתח את הקשרים עם פעילים [[כורדים]]. לאחר חזרתו פעל בארגון "[[ההגנה]]" בתחום ה[[מודיעין צבאי|מודיעין]] בקרב הערבים המקומיים. משנת [[1936]] השתייך ל{{ה|מחלקה המדינית של הסוכנות היהודית}}, הוא נשלח למשימות איסוף מודיעין ב[[לבנון]] ו[[סוריה]], והיה אחראי על הקשרים עם גופי המודיעין הבריטי. שילוח זיהה את הפוטנציאל בקשרים עם [[ארצות הברית]] ופיתח את היחסים עם [[המשרד לשירותים אסטרטגיים]] (OSS) הארגון שקדם ל-[[CIA]].
 
שורה 36:
"יש להקים שרות ידיעות צבאי ע"י המטה [= המטכ"ל] תחת ראשות איסר [בארי] וויויאן [חיים הרצוג]. הש"י הצבאי יהיה אחראי לביטחון (זהירות), צנזורה ואנטי ריגול; שרות ידיעות פנימי תחת איסר (הקטן) [איסר הלפרין, לימים איסר הראל] ויוסף י. [יוסף יזרעאלי, שהיה לפני קום המדינה חבר המטה הארצי של ההגנה, ובקיץ 1948 התמנה למזכיר כללי של משרד הביטחון]; שרות ידיעות מדיני חיצוני – ראובן שילוח יעמוד בראשו. יהיה כפוף עד תום המלחמה למשרד הביטחון; אחר כך אולי למשרד החוץ."
 
בהתאם להחלטת בן-גוריון, מונה ראובן שילוח לראש המחלקה המדינית במשרד החוץ, שנועדה להשלים את תפקידי "שרות הידיעות המדיני – חיצוני". בנוסף שימש "יועץ שר החוץ לתפקידים מיוחדים"
{{הערה|http://www.israeldefense.co.il/he/content/%D7%93%D7%9E%D7%95%D7%AA%D7%95-%D7%A9%D7%9C-%D7%90%D7%99%D7%A9-%D7%94%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%99%D7%A2%D7%99%D7%9F}}.
 
בשנת [[1949]] היה חבר במשלחת ישראל לשיחות על שביתת הנשק עם מצרים שנערכו ב[[רודוס]], ובשיחות שביתת הנשק עם ירדן הוא עמד בראש משלחת ישראל. במסגרת זו הוא חיפה על פעילות צה"ל לכיבוש הנגב הדרומי ("מבצע עובדה"), ומילא תפקיד חשוב במגעים עם מתווך האו"ם [[ראלף באנץ']] שניהל את השיחות ברודוס.{{הערה|1=אלעד בן-דרור, המתווך: ראלף באנץ' והסכסוך הערבי-ישראלי 1949-1947, הוצאת מכון בן-גוריון, 2012, עמ' 249-233.}}