אאוזביו – הבדלי גרסאות

|תאריך עדכון נבחרת=

|שנים בנבחרת כשחקן = [[1961]] - [[1973]]}}

 

== קריירה ==

 

[[קובץ:EusebioSLB.jpg|ימין|ממוזער|200px|פסלו של אאוזביו ב[[אצטדיון האור (ליסבון)|אצטדיון האור]] ב[[ליסבון]]]]

כבר בגיל 18 הוליך אאוזביו את לורנזו לאליפות המקומית ולמשחק ראווה נגד המועדון הברזילאי [[סאו פאולו (כדורגל)|סאו פאולו]], שהגיע למוזמביק. כמה שבועות אחרי אותו משחק, פגש מנהלה הנודע של [[בנפיקה ליסבון]], [[בלה גוטמן]], את מאמן סאו פאולו. מאמנה של סאו פאולו סיפר לגוטמן על הכשרון שראה במוזמביק, וגוטמן לא היסס: הוא טס למוזמביק, בחן את אאוזביו התלהב והביא אותו לליסבון תמורת 15,000 דולר.

 

בכל 13 השנים שבהן שיחק אאוזביו במדי בנפיקה, היו רק שנתיים שבהן לא זכה בתארים (1966, 1975). הוא הוליך את בנפיקה לזכייה בעשר אליפויות ובחמישה גביעים, היה מלך השערים בליגה הפורטוגלית מ-[[1964]] ועד [[1968]] ושוב ב-[[1973]], זכה לתואר "שחקן השנה באירופה" ב-[[1965]] ולתואר "נעל הזהב" (מלך השערים של אירופה) בשנים [[1968]] (42 שערים) ו-[[1973]] (40 שערים), והבקיע במסגרות האירופאיות 46 שערים, שני רק ל[[אלפרדו די סטפנו]].

 

 

בגיל 32 נאלץ אאוזביו לפרוש מהמשחק בשל פציעה חמורה בברך, ב-[[1975]] ו-[[1976]]. אאוזביו שיחק בשני מועדונים פורטוגלים קטנים וכבש 773 שערים בסך הכול בליגה הפורטוגלית. הוא שיחק גם בארצות הברית כשנתיים, בשלוש קבוצות שונות.