וילהלם מאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט: החלפת טקסט אוטומטית (-{{נ}} +) |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 5:
פרידריך ויליאם אדולף מאר נולד כבנם היחידי של ה[[במאי]] וה[[שחקן]] [[היינריך מאר]] והנרייטה קתרינה (נולדה בכרר) בעיר [[מגדבורג]] שבגרמניה. מאר למד בבית-ספר ב[[האנובר]]. אחרי השלמת לימודיו חי מאר אצל אביו, שעבד ב[[תיאטרון]] העירוני ב[[וינה|ווינה]] ומאר החל לעבוד כאיש מכירות בשתי חברות בבעלות [[יהודים|יהודית]].
בשנת [[1841]] עבר ל[[ציריך]] שב[[שווייץ]] ובמהרה העמיק את פעילותו הפוליטית ואימץ עמדות [[סוציאליזם|סוציאליסטיות]] קיצוניות, שהובילו לגירושו מ[[ציריך]] ל[[לוזאן]] ומאוחר יותר מכמה ערים בגרמניה. בשנת [[1845]] פרסם מסה תועמלנית שזכתה להדים רבים בשם "גרמניה הצעירה בשווייץ" (Das junge Deutschland in der Schweiz). בשנת [[1848]] העלה מאר את [[מחזה
עם פרוץ מהפכת [[1848]] הצטרף מאר למהפכנים ואף התמנה לאחד משלושת ראשי הממשלה הדמוקרטית הזמנית וב[[אוקטובר]] נבחר לבית הנבחרים של [[המבורג]]. אחרי כישלון המהפכה ונפילת הדמוקרטיה אימץ עמדות אנטי-ליברליות מובהקות, עם תמיכה בדומיננטיות [[פרוסיה|פרוסית בגרמניה]], וביטא לראשונה עמדה עוינת ל[[אמנציפציה ליהודים]], שהאשימם באימוץ הרעיונות הליברליים והמהפכניים לתועלת זכויותיהם בלבד ובכישלון המהפכה.
אחרי כישלון המהפכה ([[1849]]) , נבחר כציר לוועד העיר, והפך ליו"ר האגודה הדמוקרטית בהמבורג. בשנת [[1862]] איבד מאר את מקומו כציר וכיו"ר האגודה הדמוקרטית בעימות עם היהודי הליברלי גבריאל רייזר ובתגובה פרסם מתקפה עם רמיזות אנטישמיות בעיתון ב[[ברמן]] ומאוחר יותר ייסד מגזין אנטישמי בשם "המראה היהודית" (Der Judenspiegel). בשנים שלאחר מכן נדחק מאר מן הזרם המרכזי בעיתונות ופרסם כמעט אך ורק במגזינים אנטישמיים שונים. שנה לאחר מכן ([[1875]]) הוא נישא בשלישית, ל[[סופר
בשנת [[1879]] פרסם מאר את ספרו '''הדרך לניצחון הגרמניות על היהדות''' (Der Weg zum Siege des Germanenthums über das Judenthum), שבו ביטא את השקפתו האנטישמית וה[[גזענות|גזענית]] בצורה גלויה ושלמה בפעם הראשונה. כשמילותיו האחרונות של הספר הן "בא קיצה של גרמניה!". באותה שנה, הקים גם את "הליגה האנטישמית" (Antisemitenliga) ב[[ברלין]]. זו צברה מוניטין של אספסוף ולא זכתה לתמיכת המפלגות האנטישמיות, ודעותיו של [[היינריך טרייצ'קה]] הן שזכו למירב תשומת הלב.
שורה 20:
מאר פיתח את הרעיונות הללו שלב אחד הלאה ודחה את הרעיון של טמיעת היהודים בגרמניה. בחיבורו '''ניצחון היהדות על הגרמניות''' (1879, Der Sieg des Judenthums über das Germanenthum) הוא הציג את הרעיון שהיהודים והגרמנים נטועים במאבק מתמשך שיסודו גזעי, וכי היהודים מנצחים במאבק זה. הוא טען כי האמנציפציה היהודית הנובעת מן הליברליזם הגרמני, מאפשרת ליהודים לשלוט בכספים ובכלכלה בגרמניה. יתר על כן, מאחר שבין הגזע היהודי לגזע הגרמני יש הבדל עמוק, טמיעה של היהודים אינה אפשרית. הגזעים יאלצו להלחם עד להיכחדותו של אחד הגזעים. ניצחון יהודי יביא לסופו של העם הגרמני (finis Germaniae).
מאר היה הכותב הגרמני הראשון ששילב מרכיב [[פסבדו-מדע
מאר היה סבור שהיהודים לא בשלים לקבלת [[אמנציפציה]]. הוא טען שתמיד תהיה שנאת יהודים. אהדה כלפי היהדות היא מלאכותית, אינה יכולה להתמיד ולא תתמיד, חייבת לבוא בעקבותיה תגובה. כל ברית חברתית בה היהודים יקבלו יתרון על ה[[נוצרים]] לא תוכל להתמיד להתקיים. לא ייתכן שרוב עצום של בני אדם יקריבו את תכונותיהם לטובת מיעוט קטן, זה בניגוד לטבע האנושי. האמנציפציה גרמה רק דבר אחד: נתנה את הזכות ליהודי לגבור על הנוצרים. לא יהיה ניתן לסלק רגשות, השקפות ודעות קדומות על ידי צווים מלמעלה. הסלידה שחשים כלפי היהודי מקורה במהות היהדות.
שורה 35:
{{מיון רגיל:מאר, וילהלם}}
[[קטגוריה:פוליטיקאים גרמנים]]
| |||