NAACP – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←היסטוריה: אידה ב' ולס |
←היסטוריה: הוספת שם מייסדת |
||
שורה 8:
== היסטוריה ==
הארגון נוסד ב[[ספרינגפילד (אילינוי)]] ב-[[12 בפברואר]] [[1909]] (יום הולדתו ה-100 של [[אברהם לינקולן]]) על ידי שישים אישי-ציבור, שבעה מתוכם אפרו-אמריקאים (שהבבכיר בהם היה לוחם החירות [[ויליאם אדוארד בורגהרד דו בויז]], שעמד בראש תנועת זכויות אדם לשחורים בשם "תנועת ניאגרה" (Niagara Movement) עוד מ-[[1905]]){{הערה|פרק ההיסטוריה מבוסס על המאמר [http://www.naacp.org/pages/naacp-history מאה שנות היסטוריה] באתר NAACP}}. עוד נכללו בין המייסדים העיתונאית ה[[סופרג'יזם|סופרג'יסטית]] (הלבנה) [[מי וייט אובינגטון]] (Mary White Ovington), העיתונאית האפרו-אמריקאית [[אידה ב' ולס]], העיתונאית והעורכת הסופרג'יסטית [[ג'וזפין סנט פייר ראפין]], לוחמת זכויות האדם [[פלורנס קלי]] (Florence Kelley), [[עורך דין|עורך הדין]] [[ארצ'יבלד גרימקה]] (Archibald Grimké), לוחם זכויות האדם ה[[יהודי ארצות הברית|יהודי]] [[הנרי מוסקוביץ']], העיתונאי [[אוסוולד גריסון וילארד]] (Oswald Garrison Villard) והחדשן החברתי הלבן, איש [[קנטקי]] וצאצא לבעלי-[[עבדות בארצות הברית|עבדים]] [[ויליאם אינגליש וולינג]] (William English Walling). מטרתו המעשית של הארגון הייתה הגנה על הזכויות שהוקנו לשחורים במסגרת התיקונים [[התיקון ה-13 לחוקת ארצות הברית|ה-13]], [[התיקון ה-14 לחוקת ארצות הברית|ה-14]] ו[[התיקון ה-15 לחוקת ארצות הברית|ה-15]] ל[[חוקת ארצות הברית]], באמצעות ייצוג משפטי בתיקים עקרוניים. שורת ניצחונות משפטיים, בהם בפרט נגד אפליית בחירות ב[[אוקלהומה]] (Guinn v. United States, 1915){{כ}}{{הערה|[http://www.blackpast.org/aah/guinn-v-united-states-1915 על פסק הדין ב-blackpast.org]}}{{הערה|1=[http://www.okhistory.org/publications/enc/entry.php?entry=GU001 על פסק הדין באתר החברה ההיסטורית של אוקלהומה]}}, פרסמה את הארגון כפרקליט חשוב ורב עוצמה נגד אפליה. באותה שנה, 1915, הוביל הארגון את המאבק נגד סרטו של [[ד.וו גריפית']] "[[לידתה של אומה]]" המעלה על נס את התנועת ה[[קו קלוקס קלאן]] הגזענית.
ב-[[1910]] פתח האיגוד את משרדיו ב[[ניו יורק]] ומינה חבר מזכירים לנושאים שונים ונשיא, כל בעלי התפקידים היו לבנים פרט לדו בויז, שכיהן כמזכיר לענייני פרסום ומחקר ועורך בטאון האיגוד, ''The Crisis'' ("המשבר"). בעוד עיקר פעילות האיגוד באותה עת התמקדה בשדות הסיוע המשפטי וה[[חינוך]], הוביל דו בויז בבטאון קו רדיקלי הרבה יותר, שקרא לגאווה ושחרור{{הערה|[[הווארד זין]], '''היסטוריה עממית של ארצות הברית''', [[הוצאת בבל]], 2007 עמ' 467}}. עד [[1913]] פתח הארגון סניפים בערים כגון [[בוסטון]], בלטימור, [[קנזס סיטי]], [[וושינגטון די. סי.]], [[דטרויט]] ו[[סנט לואיס]] והחל לייצר רשת ארצית המורכבת מארגונים מקומיים. יוזם אסטרטגיה זו ונשיא הארגון בשנים [[1939]] - [[1929]] היה הסופר, העיתונאי והפעיל החברתי היהודי יליד ניו-יורק, [[ג'ואל ספינגרן]] (Joel Spingarn). מספר חברי הארגון גדל בהתמדה מ-9,000 ב-[[1917]] ל-90,000 ב-[[1919]], בלמעלה מ-300 סניפים בפריסה ארצית. מסע הפרסום האגרסיבי והמתמיד ביותר של הארגון היה כנגד מעשי [[לינץ']] בתביעה מ[[מושל (ארצות הברית)|מושל]]ים ואזרחים להפסיק פשעים אלה ולהעמיד את מבצעיהם לדין. המסע, שהוביל לאחר ארבע שנים לחקיקת חוק נגד מעשי לינץ' ב-[[1922]], נמשך עוד שלושים שנה בתביעה ליישמו{{הערה|[http://www.naacp.org/pages/naacp-history-anti-lynching-bill החוק נגד מעשי לינץ']}}{{הערה|[http://history.house.gov/Exhibitions-and-Publications/BAIC/Historical-Essays/Temporary-Farewell/Anti-Lynching-Legislation/ היסטוריית החוק נגד מעשי לינץ' באתר בית הנבחרים]}}.
| |||