חומות ירושלים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Noon (שיחה | תרומות)
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 129:
 
שמונה פתחים נפתחו בחומה העות'מאנית. רוב שעריהם מקושטים בעיטורים ותשליבי אבן, שחלקם נשדדו ממבנים קדומים סמוכים. כך למשל, מעוטרת חזיתו של [[שער ציון]] בכותרות [[עמוד]]ים [[ירושלים בתקופה הצלבנית|צלבניות]], ומשני צדיו חרכי ירי מסוגננים, שהם למעשה חלונות [[כנסייה]]; שער האריות קושט בצמד [[ברדלס]]ים, שעיטרו כנראה לפני כן מבנה של השליט הממלוכי [[בייברס]], אשר הברדלס היה [[סמל]]ו; ייתכן גם שהקשת הפנימית בשער יפו נלקחה מכנסייה צלבנית.
בתקופות שונות השעריםנהגו היולנעול ננעליםאת השערים מדי לילה, אולם בשנת 1891 מתאר [[אברהם משה לונץ|א.מ לונץ]]{{הערה|1=א.מ לונץ מורה דרך בארץ ישראל 1891 בהוצאת אריאל עמ' 100}} את מצב השערים כך: באב אלחליל (שער חברון) שנקרא כיום "שער יפו" פתוח כל הלילה.
באב אלשדיד (השער החדש) נפרץ בחומה בשנת 1890 ואף הוא לא נסגר (בשנה זו טרם נוספו לו דלתות).
באב אלעמוד (שער שכם) גם הוא פתוח כל הלילה. באב אלזהרא (שער הפרחים) השער הזה וכן כל השערים הבאים סגורים כל הלילה על מסגר, ויפתחו לבקשת הנכנסים והיוצאים. השערים הסגורים בלילה הם: באב אלסבאת (שער האריות), באב אלמגרבה (שער האשפות), באב נבי דאהוד (שער ציון).
עקב שינויים דמוגרפיםדמוגרפיים עירוניים, הוקמו שכונות חדשות מחוץ לחומות. בנוסף, גברה תחושת הבטיחוןהביטחון הכללית עלעם הקמתן ידישל יחידות שיטור, לכןולכן הומעטהקטנה התועלת בנעילת השערים בלילה והשעריםוהם נשארו פתוחים במשך כל שעות היממה.
 
==ראו גם==