רפי וקנין – הבדלי גרסאות

הוסרו 2 בתים ,  לפני 5 שנים
בעקבות חלוקת הכרוזים התעורר זעם במשטר המרוקאי, והמשטרה החשאית עשתה מאמץ רב כדי לתפוס את מחלקי הכרוזים תוך חקירה בעינויים של רבים מהם. רפי ועקנין, שהיה ממארגני המבצע וממחלקי הכרוזים, נעצר בחודש ינואר במכוניתו ונשלח לכלא המרוקאי, שם נחקר בעינויים קשים. בחקירתו התעקש לא להסגיר את שותפיו למבצע ולכן נחקר בעינויים חריפים במיוחד. מצבו בכלא הוחמר, ולאחר ששוחרר הועבר לבית חולים ב[[פריז]], ושם נפטר ביולי [[1961]]{{הערה|{{דבר||יהודי מת מעינויים|1961/07/09|00208}}; {{חרות|סט"א|יהודים עונו במרוקו|1961/07/09|00202}}.}} עקב נזקים בלתי הפיכים שנגרמו לו בכל חלקי גופו. גופתו של ועקנין הועלתה ל[[מדינת ישראל]] באותה שנה ונקברה בטקס ממלכתי תוך הכתרתו ל"[[הרוג מלכות]]", תואר שהוענק ליהודים שהוצאו להורג בגלל יהדותם או תפיסתם הלאומית. בהלווייתו השתתפו יו"ר [[הסוכנות היהודית]] [[משה שרת]], [[ראש המוסד]] [[איסר הראל]] וראש מחלקת העלייה והקליטה של הסוכנות [[ברוך דובדבני]].
 
ועקנין הותיר מאחוריו אישה ושלוש בנות. אשתו, מרים, הייתה פעילה גם כן ב"המסגרת" לצד בעלה, והייתה ידועה בשם הקוד "כרמלה". בזמן שוועקניןשועקנין קיבל טיפול רפואי בצרפת, הוחזקו אשתו ובנותיו במרוקו כ"בנות ערובה", כדי להבטיח את חזרתו למרוקו לאחר הטיפול כדי שיוכל לעמוד לדין ב[[משפט ראווה]]. לאחר מותו בבית החולים הצרפתי התאפשר למשפחה לעזוב את מרוקו, וכעבור הזמן הן עלו לישראל והשתקעו בה.
 
[[שמות רחובות בתל אביב|רחוב בתל אביב]] ופארק עירוני ב[[אשקלון]] קרויים על שמו.
משתמש אלמוני