ויקיפדיה:הכה את המומחה/ארכיון 263 – הבדלי גרסאות
ארכוב תגית: גרשיים שגויים |
(אין הבדלים)
|
גרסה מ־13:41, 23 באוקטובר 2016
דף זה הוא דף ארכיון של דיון או הצבעה שהסתיימו. את המשך הדיון יש לקיים בדף השיחה של הערך או הנושא הנידון. אין לערוך דף זה.
שמות עבריים עתיקים שלא בשימוש.
שמתי לב שיהודים מאוד אוהבים למחזר שמות וששמות עתיקים מאוד (שמות מהתנ"ך) מאוד פופולריים כיום (אף אחד לא מופתע לפגוש את ראובן, משה, אברהם, תמר או דינה). האם קיימים שמות עתיקים שלא בשימוש נרחב היום? Corvus,(Nevermore) 10:22, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- זרובבל? גילגמש • שיחה 10:31, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- "מהר שלל חש בז" (מאיר שלו בספרו "תנ"ך עכשיו" כתב סיפור משעשע שגיבורו נושא שם זה) 13:26, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא רק יהודים, אגב. רוב השמות הפרטיים הלא-עבריים שאני מכיר בעולם המערבי הם עתיקים מאוד, ומקורם ביוון ורומא לכל הפחות. Reuveny - שיחה 10:45, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- רוב השמות מתחילת ספר בראשית אינם בשימוש: למך ירד נחור שרוג שם חם מתושלח תרח קין הבל (טוב, הבל מאוד פופולרי בבקשות משתמשים למחיקת ערכים). חזרתי • ∞ • שיחה 11:00, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- כמעט כל השמות תאופוריים מהתנ"ך אינם בשימוש בדורנו, או על כל פנים נדירים מאוד: יהוידע, יהואש, יהויכין, יהוצדק, יונדב, ועוד. 77.125.74.184 11:06, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- קטגוריית "שמות ע"פ בעלי חיים" עברה רביזיה רצינית. לא תמצא שפן, כלב, חזיר. ―אנונימי לא חתם
- אבל כן: אריה, רחל, צבי, דבורה. ביקורת - שיחה 12:29, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- וליש (כאן...), זאב, ודוב. ועופר, וצבי, וצביה (גם כאן), אייל, יעל ראם (והכבשה דולי). חזרתי • ∞ • שיחה 12:46, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- לפי המקור הלא אהוב כאן יש עשרות כלבים, כ-20 פילים, שני שפנים, כ-10 נמיות, 3 סוסים (שתי נקבות וזכר אחד), 30 דולפינים, שני תנינים, מאות נמרים, מאות גורים, 4 דגים, 7 (סוסי) פוני, נמלה אחת, שני עקרבים, עשרות תאו, כעשרה (כלבי) קולי, עשרות נמרות, 20 פילות, שני שועלים, שתי שועלות, עשרות סוסות, עשרה עגלים, עשר עגלות, וגנב אחד (אה, גנב זו לא חיה). חזרתי • ∞ • שיחה 13:06, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- רגע, אתה רוצה להגיד שיש איש שקוראים לו תנין? ואישה שקוראים לה עגלה? Corvus,(Nevermore) 14:15, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- תנין ערבי, ותנין יהודי עם עוד שני שמות פרטיים. עגלה – כולן ערביות, רובן צעירות. חזרתי • ∞ • שיחה 00:19, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- רגע, אתה רוצה להגיד שיש איש שקוראים לו תנין? ואישה שקוראים לה עגלה? Corvus,(Nevermore) 14:15, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- לפי המקור הלא אהוב כאן יש עשרות כלבים, כ-20 פילים, שני שפנים, כ-10 נמיות, 3 סוסים (שתי נקבות וזכר אחד), 30 דולפינים, שני תנינים, מאות נמרים, מאות גורים, 4 דגים, 7 (סוסי) פוני, נמלה אחת, שני עקרבים, עשרות תאו, כעשרה (כלבי) קולי, עשרות נמרות, 20 פילות, שני שועלים, שתי שועלות, עשרות סוסות, עשרה עגלים, עשר עגלות, וגנב אחד (אה, גנב זו לא חיה). חזרתי • ∞ • שיחה 13:06, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- וליש (כאן...), זאב, ודוב. ועופר, וצבי, וצביה (גם כאן), אייל, יעל ראם (והכבשה דולי). חזרתי • ∞ • שיחה 12:46, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- גם "חלאה" ו"תחת", המופיעים בדברי הימים אינם נפוצים היום משום מה יואלפ - שיחה 09:56, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
- אבל כן: אריה, רחל, צבי, דבורה. ביקורת - שיחה 12:29, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- מי אמר ששמות תיאופורים נדירים? אולי באמת אני צריך לשקול לשנות את השם שלי, אני לא רוצה להיחשב למוזר. דניאל צבי • שיחה 10:16, י' באלול ה'תשע"ו (13.09.16)
- יונתן, יוחנן, מתניה, יואש, ועוד. לא חסרים. אבל אם כבר מזכירים אותם, מה לגבי אלים כנעניים אחרים? יש את ענת וגד ואולי גם רשף. (ואת ים ושחר, אם מתעקשים). יכול להיות שיש גם בארץ איזה חניבעל. Tzafrir - שיחה 19:18, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- גד אינו דוגמה לכאן. גד היה גם שמו של אחד מהבנים של יעקב, וכמו שאר כל הבנים של יעקב, גם על שמו קוראים היום. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 19:43, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- תתחיל בספר בראשית ותמצא המון שמות כאלה כמו מתושלח, עוג, לבן, תרח, יתרו, וכן בשאר ספרי התנ"ך תמצא זמרי, סלוא, עכן, ועוד. 93.126.88.30 18:15, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- גד אינו דוגמה לכאן. גד היה גם שמו של אחד מהבנים של יעקב, וכמו שאר כל הבנים של יעקב, גם על שמו קוראים היום. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד 19:43, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- יונתן, יוחנן, מתניה, יואש, ועוד. לא חסרים. אבל אם כבר מזכירים אותם, מה לגבי אלים כנעניים אחרים? יש את ענת וגד ואולי גם רשף. (ואת ים ושחר, אם מתעקשים). יכול להיות שיש גם בארץ איזה חניבעל. Tzafrir - שיחה 19:18, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
מחיר התמונה
היי. מישהו יכול להעריך אם התמונה של רמברנדט ובה דיוקן עצמי עם אשתו אכן הייתה שווה בסדר גודל של 300 פאונד בסביבות 1910? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 16:16, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- מחירים של יצירות אמנות של "אולד מאסטרס" אי אפשר למדוד על פי חישוב היוון של שער המכירה הקודם, כי הדבר מאוד מושפע מאופי שוק המכירות הפומביות. יותר הגיוני לחפש ציור דומה שלו בתאריך, בגודל ובחשיבות הציבורית, ולנסות להסיק מזה את העלות המשוערת. Talmor Yair - שיחה 22:52, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- מצויין. והתוצאה היא? אי אפשר לחפש ברשת כי לא הייתה אז רשת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:55, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
- קטן אמונה שכמוך. ראה מה מצאתי אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:19, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה, אבל זה 1927, אחרי המלחמה, וזה ממש לא עזר. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 15:06, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
- קטן אמונה שכמוך. ראה מה מצאתי אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:19, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- מצויין. והתוצאה היא? אי אפשר לחפש ברשת כי לא הייתה אז רשת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:55, 9 בספטמבר 2016 (IDT)
כלב בשדה התעופה (אולם קבלת נוסעים)
שלום, רציתי לדעת האם כלב יוכל להתלוות אליי לשדה התעופה לאולם קבלת הנוסעים? כמובן שעם רצועה ומחסום על הפה.
תודה, ―אנונימי לא חתם
הגדרת ״מעשה מגונה״
לפי חוק העונשין, מעשה לשם גירוי או סיפוק מיניים נחשב למעשה מגונה, הנחשב לעבירה. שאלתי היא מדוע המעשה המגונה לכשלעצמו נחשב עבירה, שהרי רובנו מבצעים מעשים מגונים בחיי היומיום שלנו (מעשים לשם גירוי או סיפוק מיניים). מובן שמעשה כזה בתנאים מסויימים הוא בפירוש עבירה (כשמעורבים קטינים וחסרי ישע, יחסי מרות וכדומה), אך לא כהגדרתו המשפטית. האם אני צודק, ואם כן האם לא ראוי להחליף ״מעשה מגונה״ במונח אחר כגון ״מעשה מיני״? Gil mo - שיחה 02:24, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- ראשית אשלים את הגדרת המעשה המגונה - "הנעשה ללא הסכמת אחד הצדדים". כל עוד המעשים נעשים מתוך הסכמה, עם בני זוג בגירים, ובצנעת הפרט, אינם מהווים עבירה. מכל מקום לעשות במישהו מעשה מיני בניגוד לרצונו זה מגונה. בברכה. ליש - שיחה 05:25, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- בהגדרה המשפטית, סעיף 348 סעיף קטן ו׳ לחוק העונשין - אין את התוספת שציינת, והיא גם לא מדוייקת. לפי התיאור, העבירה אינה מוכלת בהגדרה עצמה של מעשה מגונה, אלא חיצונית לה. העבירה מתקיימת רק כאשר המעשה המגונה נעשה בנסיבות מסויימות. Gil mo - שיחה 10:47, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- הגדרת מעשה מגונה אמנם אינה כוללת את חוסר ההסכמה, אך הנסיבות ההופכות מעשה מגונה לעבירה כוללות חוסר הסכמה. מעשה מגונה בהסכמה אינו נחשב לעבירה, ולכן יש מקום לשאלה: מדוע מעשה שאינו בגדר עבירה, והוא חלק בסיסי של הקיום האנושי, זכה לשם המעליב "מעשה מגונה"? שם זה משקף כנראה גישה פוריטנית של המחוקק, וראוי לשנותו. הפנה בקשתך לחבר הכנסת החביב עליך. דוד שי - שיחה 11:53, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- בהגדרה המשפטית, סעיף 348 סעיף קטן ו׳ לחוק העונשין - אין את התוספת שציינת, והיא גם לא מדוייקת. לפי התיאור, העבירה אינה מוכלת בהגדרה עצמה של מעשה מגונה, אלא חיצונית לה. העבירה מתקיימת רק כאשר המעשה המגונה נעשה בנסיבות מסויימות. Gil mo - שיחה 10:47, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
אני מפנה אותכם ללשון החוק. אני מצטט:
(א) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 543(א)(1) עד (5), בשינויים המחויבים, דינו - מאסר שבע שנים. (ב) העושה מעשה מגונה באדם באחת הנסיבות המנויות בסעיף 543(ב)(1) עד (5), בשינויים המחויבים, דינו - מאסר עשר שנים. (ג) העושה מעשה מגונה באדם בלא הסכמתו אך שלא בנסיבות המנויות בסעיף 543, דינו - מאסר שלוש שנים. (ד1) העושה מעשה מגונה באדם שהוא קטין שמלאו לו ארבע עשרה שנים תוך ניצול יחסי תלות, מרות, חינוך, השגחה, עבודה או שירות, דינו - מאסר ארבע שנים. (ד2) לעניין סעיף קטן זה יראו מטפל נפשי שעשה מעשה מגונה באדם שמלאו לו ארבע עשרה שנים וטרם מלאו לו שמונה עשרה שנים, במהלך התקופה שבה ניתן לאותו אדם טיפול נפשי על ידו, כאילו עשה את המעשה תוך ניצול יחסי תלות; חזקה זו לא תחול אם מלאו לאדם שש עשרה שנים, והמעשים החלו לפני תחילתו של הטיפול הנפשי במסגרת קשר זוגי. (ד3) מטפל נפשי העושה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים מעשה מגונה בנסיבות המפורטות בסעיף 743א(ב), דינו - מאסר שלוש שנים. (ה) העושה מעשה מגונה באדם שמלאו לו שמונה עשרה שנים תוך ניצול מרות ביחסי עבודה או בשירות, דינו - מאסר שנתיים. (ו) בסימן זה, "מעשה מגונה" - מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים.
— חוק העונשין בעבירות מין
ככה שאתה סוג של צודק בטענה שמעשה מגונה זה דבר שעושים כל הזמן, אם מגדירים אותו כמו שהוא מופיע בסעיף (ו). וצודקת הטענה שהשם טיפה מיושן ולא רלוונטי כי אין שום דבר בזוי או מגונה במעשה לשם סיפוק מיני או חלילה גירוי מיני. אבל עם זאת המחוקק דואג לפרט שלא כל מעשה מגונה הוא עבירה על החוק, אלא רק עם מתקיימים סעיפים 345 (ראו בקישור). סעיף 345 מפרט נסיבות בהם בעילה (גם כן מונח מיושן) נחשבת לאונס. Corvus,(Nevermore) 12:05, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה, אם כן איזה שם היה מתאים יותר לפי דעתכןם להציע לחבר הכנסת החביב עלי? ״מעשה מיני״? Gil mo - שיחה 12:19, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- ההצהרה של השואל – "לפי חוק העונשין, מעשה לשם גירוי או סיפוק מיניים נחשב למעשה מגונה, הנחשב לעבירה" – אינה נכונה. "מעשה מגונה" הוא אכן "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים", אך הוא מתגבש לדבר עבירה לפי סעיף 348 כשהוא נעשה לפי האמור בסעיפי משנה (א)-(ה), או לפי סעיף 349. מעשה מגונה לכשעצמו שנעשה לא בתנאים האמורים בסעיפים 349-348 – חוקי למהדרין. חזרתי • ∞ • שיחה 12:55, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- (דבר השואל): נכון, ההצהרה לא נכונה. יותר מדוייק היה להצהיר שני דברים: (1) הביטוי ״מעשה מגונה״ הוא ׳מעליב׳ לפי ניסוחו של מכובדי דוד שי - ויש מקום להחליפו. (2) הערך מעשה מגונה אינו מדויק לפי האמור וברשותכם אתקן את הניסוח. אגב, ברוח המאמר, הפירוש הרווח של הביטוי בקרב הציבור הוא של עבירה, ולא של מעשה תמים לכאורה. Gil mo - שיחה 13:35, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- (דבר השואל): נכון, ההצהרה לא נכונה. יותר מדוייק היה להצהיר שני דברים: (1) הביטוי ״מעשה מגונה״ הוא ׳מעליב׳ לפי ניסוחו של מכובדי דוד שי - ויש מקום להחליפו. (2) הערך מעשה מגונה אינו מדויק לפי האמור וברשותכם אתקן את הניסוח. אגב, ברוח המאמר, הפירוש הרווח של הביטוי בקרב הציבור הוא של עבירה, ולא של מעשה תמים לכאורה. Gil mo - שיחה 13:35, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- ההצהרה של השואל – "לפי חוק העונשין, מעשה לשם גירוי או סיפוק מיניים נחשב למעשה מגונה, הנחשב לעבירה" – אינה נכונה. "מעשה מגונה" הוא אכן "מעשה לשם גירוי, סיפוק או ביזוי מיניים", אך הוא מתגבש לדבר עבירה לפי סעיף 348 כשהוא נעשה לפי האמור בסעיפי משנה (א)-(ה), או לפי סעיף 349. מעשה מגונה לכשעצמו שנעשה לא בתנאים האמורים בסעיפים 349-348 – חוקי למהדרין. חזרתי • ∞ • שיחה 12:55, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
Origin and Etymology of indecent Middle French or Latin; Middle French indécent, from Latin indecent-, indecens, from in- + decent-, decens decent First Known Use: circa 1587 Nachum - שיחה 09:51, 12 בספטמבר 2016 (IDT)
BA כללי
שמתי לב שנגדים רבים (שלחלקם אין בגרות מלאה) הולכים ללמוד BA כללי. הסיבה כנראה היא שזה מעלה להם את המשכורת או משהו. אבל לא ברור לי מה זה אומר BA כללי. מה לומדים בתואר "כללי"? מה עושים שם ולמי זה טוב (חוץ מנגדים בצבא שעושים את זה סתם כי צריך תואר)? 93.172.150.162 13:27, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- הסתכלת בסילבוסים? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:23, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- הנה מידע על על התכנית באוניברסיטת תל אביב. זוהי תכנית שלומדים בה כל מיני קורסים מתחומים שונים, בעיקר מדעי הרוח. Amitayzl - שיחה 16:31, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- בארצות הברית זה מאוד נפוץ. אולי רוב מי שהולך לקולג' לומד תואר כללי עם קורסים מכל הזנים והמינים ורק בתואר השני הוא מתמקצע בתחום מסויים. בישראל יש באוניברסיטאות תארים ראשונים כלליים (או כללי במדעי החברה, כללי במדעי הרוח וכד') אבל רוב הסטודנטים לומדים תואר ראשון ממוקד בתחום ידע אחד, מקסימום שני תחומי ידע ועוד כמה קורסים כלליים בהתאם לדרישה בתקנון אותו מוסד (כי אי אפשר בלי ידע כללי מינימלי). DGtal - שיחה 09:29, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
- הרבה אנשים עושים את זה בגלל לחץ של ההורים. ―אנונימי לא חתם
- בארצות הברית זה מאוד נפוץ. אולי רוב מי שהולך לקולג' לומד תואר כללי עם קורסים מכל הזנים והמינים ורק בתואר השני הוא מתמקצע בתחום מסויים. בישראל יש באוניברסיטאות תארים ראשונים כלליים (או כללי במדעי החברה, כללי במדעי הרוח וכד') אבל רוב הסטודנטים לומדים תואר ראשון ממוקד בתחום ידע אחד, מקסימום שני תחומי ידע ועוד כמה קורסים כלליים בהתאם לדרישה בתקנון אותו מוסד (כי אי אפשר בלי ידע כללי מינימלי). DGtal - שיחה 09:29, 11 בספטמבר 2016 (IDT)
- הנה מידע על על התכנית באוניברסיטת תל אביב. זוהי תכנית שלומדים בה כל מיני קורסים מתחומים שונים, בעיקר מדעי הרוח. Amitayzl - שיחה 16:31, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- בניגוד לתוכניות לימודים אחרות שבהן מעמיקים במקצוע אחד, ב"א כללי בנוי על הקניית השכלה רחבה והרחבת אופקים. זה טוב בין השאר למקצועות בינתחומיים ולכאלה שדורשים כישורי שפה, כמו עיתונאות, כתיבה יוצרת, מדעי הסביבה, פילוסופיה, עריכה לשונית ותרגום. אני לומד באוניברסיטת ת"א, שם החוג נקרא בשנים האחרונות התכנית הרב תחומית במדעי הרוח, ואפשר לקחת בו קורסים מהחוגים השונים של הפקולטה למדעי הרוח (אנגלית ולימודים אמריקניים, ארכיאולוגיה, גאוגרפיה וסביבת האדם, בלשנות, היסטוריה כללית, היסטוריה של המזה"ת ואפריקה, היסטוריה של עם ישראל, לימודים קלאסיים – יוון ורומא, לימודי התרבות העברית, לימודי מזרח אסיה, ספרות, פילוסופיה, התכנית לתרבות צרפת ולימודי הערבית והאסלאם) ומההקבצים הבין-תחומיים של התכנית הרב תחומית ("אופקים" בלימודי היהדות כתרבות, לימודי הסייבר, תרבות דיגיטלית ומציאות וירטואלית, קוגניציה ויצירה תרבותית, אירופה המודרנית - מערב ומרכז אירופה, אירופה המודרנית - רוסיה ומזרח אירופה, היסטוריה ופילוסופיה של המדעים והרעיונות, לימודי שואה וג'נוסייד, לימודי דתות, לימודי ישראל, לימודי נשים ומגדר, לימודי סביבה, לימודי ספרד, פורטוגל ואמריקה הלטינית, לימודים אמריקניים, תולדות המאה העשרים, תרבות הילד והנוער, מדעי החברה, מיתוס מיתולוגיות ואגדות, ניהול ומחשבה כלכלית, תרבות זמננו: מודרנה - פוסטמודרנה, פסיכולוגיה ופסיכואנליזה בראי מדעי-הרוח, צדק חברתי, רטוריקה – אמנות הדיבור, הנאום והשכנוע, תרבות צרפת ותרגום). מקווה שעניתי, אנבה - שיחה 23:31, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
איך מוסלמים ישראלים עולים לרגל למכה?
על פי הידוע לי, ערב הסעודית אינה מכירה בדרכון הישראלי. מה עושה מוסלמי ישראלי שרוצה לעלות לחג' במכה? --87.68.56.104 23:12, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- מקבל ויזת ירדנית זמנית לצורך החאג', ואך ורק לתקופה זו. • צִבְיָה • שיחה • ז' באלול ה'תשע"ו 23:13, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה על התשובה המהירה. את יכולה לפרט קצת, בבקשה? האם בפועל הם נכנסים עם דרכון ישראלי? מה הכוונה "ויזה ירדנית"? --87.68.56.104 23:22, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא. הם מקבלים דרכון ירדני זמני לתקופה של שבועיים (בערך, כלומר לתקופה של העלייה בלבד), שהוא תקף רק לאזור של מכה (הם לא יכולים לטייל בערב הסעודית). הם עוברים דרך ירדן, ונכנסים לערב הסעודית עם הדרכון הירדני. • צִבְיָה • שיחה • ז' באלול ה'תשע"ו 23:36, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה על התשובה המהירה. את יכולה לפרט קצת, בבקשה? האם בפועל הם נכנסים עם דרכון ישראלי? מה הכוונה "ויזה ירדנית"? --87.68.56.104 23:22, 10 בספטמבר 2016 (IDT)
מסעדת פלדנקרייז בתל אביב של שנות העשרים
אני מחפש מידע אודות מסעדה שפעלה בתל אביב בשנות העשרים.
אני לא יודע רבות אודותיה - כאמור, דבורה פלדנקרייז הייתה הבעלים. ויש בידי תיאור של פועלים שהיו אוכלים שם ארוחת צהריים תמורת שלושה גרושים (למעשה, נרמז שם שהגישו רק ארוחת צהריים, אז אולי זו בכלל לא הייתה מסעדה, אלא יותר משהו בכיוון של מכירה מתוך מטבח פרטי).
השנה היחידה שאני יודע בוודאות שהמסעדה פעלה בה היא 1922. אני מניח שהיא נפתחה לא הרבה לפני כן, כי להבנתי, כשבעלה נרצח במאורעות תרפ"א, הם התגוררו בפתח תקווה. דבורה נפטרה בראשית שנות החמישים, אבל שוב - אני לא יודע אם המסעדה פעלה עד אז, או שנסגרה הרבה לפני כן.
ומה שאני לגמרי לא יודע - איפה העסק הזה היה ממוקם?
מי מכיר, מי יודע? דניאל צבי • שיחה 20:50, ט' באלול ה'תשע"ו (12.09.16)
- דניאל צבי, המסעדה היתה מסעדת חלוצים "בחולות תל אביב ברחוב בלפור", דבר, 1 במרץ 1950. ביקורת - שיחה 22:00, 12 בספטמבר 2016 (IDT)
- השלב הבא אם תרצה באמת להשקיע בחיפושים:
- - אשל : אכילה, שתיה לינה : מדריך מקצועי של ענף בתי הקפה מסעדות ומלונות. ההסתדרות הכללית של המעמד הבינוני בארץ ישראל. ארגון בעלי הקפה המסעדות. תש"ז-תש"ח.
- - בני כהן (עורך יוסי גולדברג), מ"קרלטון" עד "תנובה" : רשמים וזיכרונות מראשית המסעדנות בתל-אביב, קיבוץ דליה 2010
- - נתן דונביץ', מקיוסק גזוז עד מסעדת שף : מאה שנות אוכל בתל אביב, תל אביב: אחוזת בית, 2012
- יש מצב שבאחד הפרסומים הללו תמצא את המבוקש. ביקורת - שיחה 22:16, 12 בספטמבר 2016 (IDT)
צל"ש של גילה בן עקיבא
שלום, על מה גילה בן עקיבא הלוחמת בפלמ"ח קיבלה צל"ש? האם יש לכם פרטים בנושא? Sokuya - שיחה 01:01, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- כתוב בפירוט על איזה קרב היא לכאורה קיבלה צל"ש (ליל הרכבות). מה שצריך להוכיח הוא שהיא באמת קיבלה צל"ש. DGtal - שיחה 01:06, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- חשוב לי גם לדעת על מה הצל"ש. מה היא עשתה בקרב שבגללו העניקו לה צל"ש Sokuya - שיחה 01:08, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- היא מוזכרת בכתבה הזו, אבל לא ברור לי אם זו הפעולה המדוברת או פעולה מקדימה, אם זו הפעולה המדוברת, לא נראה שקיבלה צל"ש אישי בכל מקרה: עדית זרטל, חיים בר לב, דבר, 8 בדצמבר 1967. ממשיך לחפש. ביקורת - שיחה 01:16, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- הנה כתבה מוקדמת, שכנראה עמדה לפני הגב' זרטל בעת הכנת כתבתה, מכתבה זו יותר ברור שהפעולה המתוארת היא הפעולה הנ"ל: אורי דן, הכידון, מעריב, 18 באוקטובר 1957. ביקורת - שיחה 01:20, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
אממ איפה הכתבות?Sokuya - שיחה 01:22, 13 בספטמבר 2016 (IDT)- לא הבנתי את השאלה? ביקורת - שיחה 01:24, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
יש קישורים לכתבות?טעות שלי Sokuya - שיחה 01:25, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא הבנתי את השאלה? ביקורת - שיחה 01:24, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- הנה כתבה מוקדמת, שכנראה עמדה לפני הגב' זרטל בעת הכנת כתבתה, מכתבה זו יותר ברור שהפעולה המתוארת היא הפעולה הנ"ל: אורי דן, הכידון, מעריב, 18 באוקטובר 1957. ביקורת - שיחה 01:20, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- היא מוזכרת בכתבה הזו, אבל לא ברור לי אם זו הפעולה המדוברת או פעולה מקדימה, אם זו הפעולה המדוברת, לא נראה שקיבלה צל"ש אישי בכל מקרה: עדית זרטל, חיים בר לב, דבר, 8 בדצמבר 1967. ממשיך לחפש. ביקורת - שיחה 01:16, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- חשוב לי גם לדעת על מה הצל"ש. מה היא עשתה בקרב שבגללו העניקו לה צל"ש Sokuya - שיחה 01:08, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
שמעון פרס
אם הוא ייצא מזה, זה לא יהיה בגדר נס רפואי? כותבערכים - שיחה 21:17, 13 בספטמבר 2016 (IDT)
- עם שניים סוכר. מהי בדיוק ההגדרה של נס רפואי? ראשית כל פרס נמצא תחת השגחה רפואית טובה מהממוצע (לא לכל אחד יש במשפחה רופא אישי). מעבר לכך האירוע הזה קרה בבית חולים ולכן הייתה, מן הסתם, תגובה מהירה של הצוות הרפואי. מהירות התגובה של הטיפול הרפואי משפיעה על סיכויי ההחלמה. ומעבר לכך: נניח שלחולה כלשהו יש רק 5% להתאושש ממצב רפואי חמור. האם התאוששות שלו תהיה בגדר נס? ומה קורה אם מדובר על קבוצה של עשרים חולים? Tzafrir - שיחה 00:44, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא רוצה להישמע קטנוני, אבל למה השתמשת דווקא במספר עשרים? לא שיש לי בעיה עם הסתברות של 64% לריפוי בקרב קבוצה שכזו, אבל אני חושש שיש אנשים שיסיקו שהתכוונת לצרף לינארית את ההסתברויות. נראה לי שדוגמה קולעת יותר הייתה להשתמש ב 59 חולים. במצב זה הסיכוי לאי החלמה של כל החולים הוא כ 5%. על כל פנים, זו גישה שגויה לדעתי. מבלי להיכנס לשאלות מטפיזיות על ניסים, בהנחה שמדובר כאן על דבר שההסתברות שיקרה נמוכה ביותר, אין הרבה משמעות להגדלת כמות החולים. אפשר להמחיש זאת באופן הבא: הסיכוי שאני אקנה כרטיס לוטו ואזכה בפרס הראשון הוא בגדר נס. זאת, למרות שהסיכוי שכרטיס כלשהו יזכה בפרס הראשון עשוי להיות סביר למדי. משה פרידמן - שיחה 05:58, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- ניסים רפואיים מעוגנים בסטטיסטיקה. גם אם יש סיכוי של 1% (אין) להירפא מסרטן הלבלב בדרגה 4, העובדה שאדם אחד ממאה נרפא - אינה נס. ספוילר: לאף אחד עוד לא צמחה יד חדשה במקום אחד שנכרתה. אם תצמח, זה כבר יהיה נס. נ.ב. צריך להגדיר מה זה "ייצא מזה". • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 11:33, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- לפני שאשיב לגוף הדברים, אני רוצה להגדיר את המינוח "נס" בהקשר זה, בתור "מאורע מאוד בלתי סביר מבחינה סטטיסטית". אם את רוצה לדון בניסים מטפיזיים, כגון צמיחה של ידיים חדשות וכדו', אני לא בעסק. להבנתי את מבלבלת בין שאלות שונות. נניח שיש סיכוי של 1% להרפא ממחלה מסויימת, ואנו דוגמים 458 חולים, נוכל לצפות בהסתברות של 99% שאחד מהם לפחות יבריא. אבל גם אם נדגום 458 אלף חולים, ההסתברות של החולה יענקל בן שמעלקא להרפא ממחלתו נשאר זניח. לכן, אם יבוא מאן דהו לבקר את יענקל שלנו על מיטת חוליו, וישאל את רופאו על סיכויי ההחלמה שלו, הרופא יענה לו שהסיכוי שיבריא אפסי, או בלשון העם: אם יבריא יהיה זה "נס רפואי". זאת, על אף שהרופא מטפל בעוד 457,999 חולים, שמתוכם,
בסבירות גבוהה ביותר, יבריאו 45,800 חולים. מכיוון שהשאלה נשאלה על שמעון פרס, ולא על כלל האנשים במצבו, אני חושב שתשובתך שגויה. משה פרידמן - שיחה 14:44, 16 בספטמבר 2016 (IDT)- הרופא יענה לו שהסיכוי הוא 1%. ואם אותו רופא נמצא מספיק שנים במקצוע, העובדה שיענקל יירפא לא תערער אותו, אלא תשתלב בסטטיסטיקה הידועה. השימוש במילה "נס (רפואי)" הוא כר נרחב להונאות בתחום דת ורפואה אלטרנטיבית (אין חשיבות לסדר). אנשים לא נרפאים בגלל ניסים. אנשים נרפאים בגלל שיש אנשים שנרפאים. "נס" הוא מאורע לא סביר נקודה. צמיחת ידיים היא דבר כזה. התרחשות של רעידת אדמה פעם ב-100 שנה במדינת ישראל היא לא נס, אלא תופעה מעוגנת סטטיסטית. • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:19, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- אם את עומדת מאחורי הגדרתך לכך ש"נס" הוא מאורע לא סביר (נקודה!), אז אם שמעון פרס ירפא ממחלתו זהו אכן נס, ולשיטתך היא אמורה לערער את רופאיו (או אותך). אני לא מבין בניסים, אלא בניתוח מדעי של נתונים סטטיסטיים. העובדה שההסתברות לרפואותו של חולה כלשהו גבוהה, איננה מעלה או מורידה לעניין. זו פשוט טעות. אגב, למעלה טעיתי באפס אחד, אבל העקרון היה מובן. משה פרידמן - שיחה 15:38, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא קראתי את התיק הרפואי של מר פרס, ולפיכך איני יכולה לקבוע האם במידה והוא "ירפא" (הגדרה מאד נזילה ביחס לאדם בגיל כזה עם אלף מחלות רקע) תהיה נס רפואי. אני כן יכולה לקבוע שהסיכוי שיחזור למצבו טרם ההתדרדרות האחרונה הוא מאד לא סביר. • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:43, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- אז, לשיטתך, אם זה יקרא זה נס רפואי. זה מה ששאל השואל. משה פרידמן - שיחה 15:44, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- משום שאין ניסים הרי שאם זה נס, זה לא יקרה. אם זה יקרה, כנראה זה לא נס. הדיון הוא על הטרמינולוגיה. • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:48, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- הטענה הזו כושלת גם בהנחת המבוקש וגם בחוסר עקביות. משה פרידמן - שיחה 15:51, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- העיקר שהבנת. • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:52, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- הטענה הזו כושלת גם בהנחת המבוקש וגם בחוסר עקביות. משה פרידמן - שיחה 15:51, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- משום שאין ניסים הרי שאם זה נס, זה לא יקרה. אם זה יקרה, כנראה זה לא נס. הדיון הוא על הטרמינולוגיה. • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:48, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- אז, לשיטתך, אם זה יקרא זה נס רפואי. זה מה ששאל השואל. משה פרידמן - שיחה 15:44, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא קראתי את התיק הרפואי של מר פרס, ולפיכך איני יכולה לקבוע האם במידה והוא "ירפא" (הגדרה מאד נזילה ביחס לאדם בגיל כזה עם אלף מחלות רקע) תהיה נס רפואי. אני כן יכולה לקבוע שהסיכוי שיחזור למצבו טרם ההתדרדרות האחרונה הוא מאד לא סביר. • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:43, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- אם את עומדת מאחורי הגדרתך לכך ש"נס" הוא מאורע לא סביר (נקודה!), אז אם שמעון פרס ירפא ממחלתו זהו אכן נס, ולשיטתך היא אמורה לערער את רופאיו (או אותך). אני לא מבין בניסים, אלא בניתוח מדעי של נתונים סטטיסטיים. העובדה שההסתברות לרפואותו של חולה כלשהו גבוהה, איננה מעלה או מורידה לעניין. זו פשוט טעות. אגב, למעלה טעיתי באפס אחד, אבל העקרון היה מובן. משה פרידמן - שיחה 15:38, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- רק רציתי לתקן את המשפט המזעזע שלי מלמעלה. צ"ל: על אף שהרופא מטפל בעוד 457,999 חולים, שבסבירות של 99%, 4377-4783 מתוכם יבריאו. משה פרידמן - שיחה 19:07, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- הרופא יענה לו שהסיכוי הוא 1%. ואם אותו רופא נמצא מספיק שנים במקצוע, העובדה שיענקל יירפא לא תערער אותו, אלא תשתלב בסטטיסטיקה הידועה. השימוש במילה "נס (רפואי)" הוא כר נרחב להונאות בתחום דת ורפואה אלטרנטיבית (אין חשיבות לסדר). אנשים לא נרפאים בגלל ניסים. אנשים נרפאים בגלל שיש אנשים שנרפאים. "נס" הוא מאורע לא סביר נקודה. צמיחת ידיים היא דבר כזה. התרחשות של רעידת אדמה פעם ב-100 שנה במדינת ישראל היא לא נס, אלא תופעה מעוגנת סטטיסטית. • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 15:19, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- לפני שאשיב לגוף הדברים, אני רוצה להגדיר את המינוח "נס" בהקשר זה, בתור "מאורע מאוד בלתי סביר מבחינה סטטיסטית". אם את רוצה לדון בניסים מטפיזיים, כגון צמיחה של ידיים חדשות וכדו', אני לא בעסק. להבנתי את מבלבלת בין שאלות שונות. נניח שיש סיכוי של 1% להרפא ממחלה מסויימת, ואנו דוגמים 458 חולים, נוכל לצפות בהסתברות של 99% שאחד מהם לפחות יבריא. אבל גם אם נדגום 458 אלף חולים, ההסתברות של החולה יענקל בן שמעלקא להרפא ממחלתו נשאר זניח. לכן, אם יבוא מאן דהו לבקר את יענקל שלנו על מיטת חוליו, וישאל את רופאו על סיכויי ההחלמה שלו, הרופא יענה לו שהסיכוי שיבריא אפסי, או בלשון העם: אם יבריא יהיה זה "נס רפואי". זאת, על אף שהרופא מטפל בעוד 457,999 חולים, שמתוכם,
- השתמשתי במספר 20 בגלל שהוא הופיע בדוגמה שאליה קישרתי (שהיא מתחום שונה, אבל הרעיון הוא אותו הרעיון. וכן, החישובים ההסתברותיים ללו ברורים לי, ודי ברור לי שהם ברורים למחבר הקומיקס הזה). אבל מסתבר שיש מי שצריך להגדיר מהו נס רפואי. כאשר האפיפיור מכריז על מישהו כקדוש, הוא חייב להוכיח, בין השאר, שאותו אחד עשה לפחות שני נסים (בעבר נדרשו שלושה נסים). הכנסיה הקתולית היא גוף מסודר והם דורשים הוכחה מסודרת לקיומו של נס. במות השנים האחרונות כמעט כל הנסים היו נסים רפואיים. ר' כתבה בנושא (הארץ). Tzafrir - שיחה 21:34, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא האשמתי אותך חלילה, רק הצבעתי על הבעיה המתודית בבחירה של המספר עשרים, ובחוסר הרלוונטיות של הטענה לנושא. מעבר לכך, כפי שהקפדתי להדגיש לאורך הדיון, העיסוק בניסים מטפיזיים נראה לי חסר טעם בהקשר זה. משה פרידמן - שיחה 04:42, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
- ניסים רפואיים מעוגנים בסטטיסטיקה. גם אם יש סיכוי של 1% (אין) להירפא מסרטן הלבלב בדרגה 4, העובדה שאדם אחד ממאה נרפא - אינה נס. ספוילר: לאף אחד עוד לא צמחה יד חדשה במקום אחד שנכרתה. אם תצמח, זה כבר יהיה נס. נ.ב. צריך להגדיר מה זה "ייצא מזה". • צִבְיָה • שיחה • י"ג באלול ה'תשע"ו 11:33, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא רוצה להישמע קטנוני, אבל למה השתמשת דווקא במספר עשרים? לא שיש לי בעיה עם הסתברות של 64% לריפוי בקרב קבוצה שכזו, אבל אני חושש שיש אנשים שיסיקו שהתכוונת לצרף לינארית את ההסתברויות. נראה לי שדוגמה קולעת יותר הייתה להשתמש ב 59 חולים. במצב זה הסיכוי לאי החלמה של כל החולים הוא כ 5%. על כל פנים, זו גישה שגויה לדעתי. מבלי להיכנס לשאלות מטפיזיות על ניסים, בהנחה שמדובר כאן על דבר שההסתברות שיקרה נמוכה ביותר, אין הרבה משמעות להגדלת כמות החולים. אפשר להמחיש זאת באופן הבא: הסיכוי שאני אקנה כרטיס לוטו ואזכה בפרס הראשון הוא בגדר נס. זאת, למרות שהסיכוי שכרטיס כלשהו יזכה בפרס הראשון עשוי להיות סביר למדי. משה פרידמן - שיחה 05:58, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- זו בדיוק הבעיה בהכתרת מאורעות מסויימים כניסים. אם רב מסויים מברך כמה עשרות חולים ביום, מובן שסטטיסטית לאחר תקופה כמה חולים ירפאו באורח "נס", משום שיצטברו מספיק חולים. המציאות היא שהסיכוי (כמדומני. אם זה לא נכון ספציפית במקרה זה זה נכון למקרים רפואיים אחרים) לאדם רגיל לחלות בסרטן הריאה קטן יותר מהסיכוי של חולה בסרטן הריאה להחלים לחלוטין. שני המקרים הם "ניסים" באותה מידה. • צִבְיָה • שיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ו 06:41, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
- אם השאלה נשאלת על חולה ספציפי, הסיפור על רבנים וברכות איננו רלוונטי. משה פרידמן - שיחה 07:22, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
- נניח שהסיכוי לחלות בסרטן צוואר הרחם הוא 0.01. האם הסיכוי שאישה ספציפית תחלה בסרטן מסוג זה הוא "נס"? הייתי אומרת מזל רע. • צִבְיָה • שיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ו 07:32, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
- לפי ההגדרה שלך למעלה, התשובה חיובית. אישית, אני לא יודע מהי הגדרה של נס, והאם בכלל ניתן להכניס אותו למשבצות הללו. על כל פנים, אם זה מה שאת רוצה לומר, את יכולה פשוט לענות שאם פרס יחלים לא מדובר על נס רפואי אלא על מזל. אין צורך לגייס רבנים וסטטיסטיקות לא רלוונטיות לדיון. משה פרידמן - שיחה 08:09, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
הקלטות של חיים בר לב
היש מי שיודע עם יש הקלטות של קולו השקול והרגוע של רא"ל חיים בר לב? אני מכיר רק הקלטה שבו הוא מורה לשרון, במלחמת יוה"כ "אתה משאיר שם (בראש הגשר) גדוד". אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 21:59, 14 בספטמבר 2016 (IDT)
- הנה כמה שניות, אאל"ט. חזרתי • ∞ • שיחה 23:51, 14 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה. זה מוביל לקושיה נוספת - אם בר לב פרש ב 72, איך פקד על שרון ב 73? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:35, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
- "עם פרוץ מלחמת יום הכיפורים, ב-6 באוקטובר 1973 חזר לשירות מילואים פעיל בדרגת רב אלוף[11] (במקביל להיותו שר בממשלה)." Uziel302 • שיחה 13:44, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה. זה מוביל לקושיה נוספת - אם בר לב פרש ב 72, איך פקד על שרון ב 73? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:35, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
הוא מונה למפקד חזית הדרום במלחמה. שנילי - שיחה 11:43, 16 בספטמבר 2016 (IDT)
- הוא מונה למפקד חזית הדרום רק לאחר מתקפת הנגד של 8 באוקטובר שבה התברר שגורודיש לא הצליח לפקד ביעילות על החזית (אם משום שהוא לא היה טוב בכך ואם משום שמפקדו לשעבר שרון לא קיבל את מרותו). למיטב זכרוני הוא חזר לשירות פעיל רק לצורך זה: בתור רב אלוף ומפקדם לשעבר של שרון וברן הייתה לו הסמכות הפורמלית והלא פורמלית שהייתה חסרה לגורודיש. לכן ב־10 באוקטובר הוא נכנס לשירות מילואים פעיל. לא נראה לי שב־6 באוקטובר (בתור מה בדיוק?). Tzafrir - שיחה 18:35, 17 בספטמבר 2016 (IDT)
- אולי שמו אותו במטה כשגייסו אותו או שלחו לצפון הארץ. אני לא זוכר כרגע בעל פה, אבל אני חושב (ויתכן שאני טועה) שלפני שירד דרומה היה זמן קצר בצפון בגולן) גילגמש • שיחה 06:45, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- בתחילת המלחמה היה יועץ לאלוף פיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר מונה למפקד חזית הדרום. ―אנונימי לא חתם
המשחקים הפראלימפיים וסין
סין תופסת זה כמה ימים את המקום הראשון ואת המקום האחרון בטבלת המדליות. טוב, זה שני חלקים שונים של המדינה, אבל איך זה שאותו עם כל כך טוב וכל כך רע בו זמנית? יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 20:14, 15 בספטמבר 2016 (IDT)
לשלוח חבילה גדולה לחו"ל
אני רוצה לעבור לחו"ל ולקחת איתי עוד מזוודה. במטוס זה עולה ממש הרבה בצורה לא הגיונית (85 דולר על מזוודה אחת). אני אקח איתי את הדברים הדחופים ואת הדברים הפחות דחופים אני רוצה לשלוח בנפרד.
בטח יקח זה איזה חודש-חודש וחצי להגיע מישראל לאירופה. השאלה כמה זה עולה ומי בישראל מתעסק בדברים כאלה כמו משלוח של מזוודה שלמה (בדואר הם מקבלים רק חבילות קטנות וקלות יחסית, אני רוצה משהו כמו 10-15 קילו). 31.168.14.82 12:00, 17 בספטמבר 2016 (IDT)
קוצו של יוד
בטור הזה נאמר:
"שנים רבות לוחשים באוזנינו שיש באמ"ן מוח מבריק, אסור לנקוב בשמו אבל נקרא לו י', והוא האחראי על הערכת המצב הלאומי ולכן אין מה לדאוג. ושיש בשב"כ מפקד מעולה, משכמו ומעלה, ר' שמו, מנתח מצבים ונבון, ושאפשר לישון בשקט. ואז משתחרר י', ומשתחרר ר', והם יוצאים לאור הזרקורים ופותחים את הפה ושערותינו סומרות"
מיהו י' המדובר?
- אסור לגלות, זה סודי. פ.
- זו אינה תשובה, ומן הסתם השואל מודע לכך שמדובר במידע חסוי. אני בספק אם השמות הללו לא ניתנים למציאה בחפירה בפרסומים זרים, כפי שניתן לעשות לגבי הנשק הגרעיני של ישראל, עד כדי מספרי טייסות ומיקומן. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:03, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- הניחוש שלי: י' הוא יעקב עמידרור, שהיה ראש חטיבת המחקר באמ"ן, ור' הוא כמובן רוני אלשייך. אל תראו בניחוש שלי רצון להעליב את השניים, זה סימה קדמון שהעליבה אותם, אני רק פירשתי אותה. דוד שי - שיחה 11:08, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- לגבי "מספרי טייסות ומיקומן": הנה אתר סודי ביותר עם הפירוט, ויש אפילו טבלה. אני מקווה שלא ימחקו לי את ההודעה הזו... חזרתי • ∞ • שיחה 12:55, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- זו אינה תשובה, ומן הסתם השואל מודע לכך שמדובר במידע חסוי. אני בספק אם השמות הללו לא ניתנים למציאה בחפירה בפרסומים זרים, כפי שניתן לעשות לגבי הנשק הגרעיני של ישראל, עד כדי מספרי טייסות ומיקומן. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 13:03, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
מה אחוז האנשים שלא יכולים להתחתן בישראל באופן רשמי?
לא יודע איך עושים את החישוב הזה. קיימים אנשים שמעצם הטבע שלהם לא יכולים להתחתן (מה שנקרא "פסול חיתון"), אבל בנוסף אליהם קיימים זוגות שכל אחד מהם הוא כן כשיר לחתונה, אבל לא אחד לשני. לדוגמה גבר ממוצא מוסלמי ואישה ממוצא יהודי. אני רוצה להוציא מהתמונה את האופציה להתחזות לבן דת אחרת לצורך נישואים (כמו שעושים גיור רק לצורך הזכות להינשא). אם לא ממירים דת, כמה אחוז מאכולוסיית ישראל לא מסוגלים פוטנציאלית להתחתן? 31.168.14.82 18:00, 17 בספטמבר 2016 (IDT)
- 100%. לפי החוק בישראל יש רק נישואים דתיים וכל המבקש להתחתן לבן דת אחרת, מבלי לשנות את דתו, מונעים ממנו. בברכה. ליש - שיחה 18:12, 17 בספטמבר 2016 (IDT)
איך אומרים למסירה באנגלית?
נגיד "טלוויזיה יד שניה למסירה, איסוף עצמי מדרום תל אביב". 31.168.14.82 18:22, 17 בספטמבר 2016 (IDT)
- tv To give away Nachum - שיחה 09:37, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- to give away פירושו "להלשין", לא לכך התכוון השואל. אולי handing over שנילי - שיחה 09:41, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- I want to give away my old apple tv. But i want to delete my my passwords and personal information. How do i do this?
- I want to give away my old apple tv. Bought the new generation. How do i flush out the apps and other personal information so the new person can start fresh? google found it. Nachum - שיחה 10:41, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- שניכם צודקים. "give away 1. To make a gift of. 2. To present (a bride) to the bridegroom at a wedding ceremony. 3. To reveal or make known, often accidentally. 4. To betray." [1] Uziel302 • שיחה 23:15, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- to give away פירושו "להלשין", לא לכך התכוון השואל. אולי handing over שנילי - שיחה 09:41, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
חרס על העניים
מדוע שמים חתיכות חרס על המת
- בספר מעבר יבק (שפתי רננות פרק ט') נכתב, כי על פי דברי הזוהר - יש תועלת למת אם הבן עוצם את עיניו של המת. Nachum - שיחה 09:36, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
האם חוקי לחפש רק בני מין מוגדר לתפקיד מסוים?
האם זה חוקי בישראל לחפש למשרה מוסיימת רק גברים או רק נשים? נניח מישהו בא לרעיון עבודה ואומרים לי "המשרה מיודעת לנשים בלבד". האם זה תקין בישראל, האם יש חוק שמונע?
- כעיקרון לא. אם כי: "יחד עם זאת, סעיף 2 (ג) לחוק קובע חריג לכלל זה, לפיו כי כאשר המדובר באפליה המתחייבת מאופיים או ממהותם של התפקיד או המשרה, אין רואים בה אפליה לפי סעיף 2 לחוק." למשל, אם בית ספר דתי לבנות מחפש מחנכת לכיתה א', זכותו לדרוש שזו תהיה אישה, וזו לא תהיה אפליה אלא דרישה הנובעת מאופיו של התפקיד. • צִבְיָה • שיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ו 17:52, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
- צִבְיָה, הדוגמה לא טובה, כי אין שום בעיה שגבר יהיה מחנך של כיתת בנות. דוגמה אחרת שמתאימה לציטוט החוק שהבאת, היא סוכנות ליהוק המחפשת אישה לטובת גילום מחנכת בסרט על בית ספר לבנות. במקרה זה אופיו של התפקיד אכן דורש אישה, כי אם גבר ילוהק לתפקיד, הסרט יהיה לא אמין. דולב • שיחה 23:41, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
- היה דגש על דתי. שום בית משפט לא יקבל תביעה של גבר שהחליט להגיש מועמדות לתפקיד מחנכת בסמינר בית יעקב. אבל הדוגמה שהבאת אכן יותר מוחלטת. • צִבְיָה • שיחה • ט"ו באלול ה'תשע"ו 23:46, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
- גבר יכול לשחק בתפקיד אישה, ואישה יכולה לשחק בתפקיד גבר. ע"ע טוטסי, וע"ע הנסיך אורלופסקי. חזרתי • ∞ • שיחה 07:09, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- האפיפיורית יוהנה שנילי - שיחה 09:52, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- כמובן שגבר יכול לגלם מחנכת בסרט על בית ספר לבנות, אך, כפי שציינתי, הסרט יהיה לא אמין. לכן, סוכנות הליהוק עומדת בתנאי החוק כשהיא מייעדת את התפקיד לאישה. זאת בניגוד למקרה של בית ספר לבנות, אפילו דתי, המבקש לייעד תפקיד של מחנכת לאישה. דולב • שיחה 13:24, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- הדיון כאן מעלה נקודה חשובה. מי מחליט ולמה אם התפקיד נועד למין מסוים או לא? נניח בליהוק סרטים יש גם ככה סלקציה גובהה מאוד לגבי מראה חיצוני, גובה, סוג פנים ועוד (מחפשים אנשים מאוד מוגדרים), ככה שמין השחקן מאוד רלוונטי לתפקיד. אבל נניח מישהו מחליט שאישה שיושבת בקבלה זה לא ייצוגי מספיק כי <הנכס סיבה סקסיסטית כאן>. מי יקבע אם זה לגיטימי או לא? Corvus-TAU - שיחה 13:40, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- הולכים לפי מה שכתוב בתסריט, מן הסתם... ראובן מ. - שיחה 00:55, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
- באף צבא בעולם עדיין אין צוללנית! אפליה? בטוח שלא. בורה בורה - שיחה 20:56, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- ברור שבאף צבא. צוללות הן תמיד חלק מהצי. בפרט הציים של אוסטרליה, ארצות הברית, איטליה ודנמרק הכניסו לשירות צוללניות. באיטליה זה הוכתר בכישלון. בדנמרק כבר שירתה אישה כמפקדת צוללת. מקור:
שגיאות פרמטריות בתבנית:הארץ
פרמטרי חובה [ 4 ] חסרים עמוס הראל, המפלצת: דיווח מהקרביים של מכונת המלחמה היקרה ביותר בצה"ל, באתר הארץ Tzafrir - שיחה 22:09, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- ברור שבאף צבא. צוללות הן תמיד חלק מהצי. בפרט הציים של אוסטרליה, ארצות הברית, איטליה ודנמרק הכניסו לשירות צוללניות. באיטליה זה הוכתר בכישלון. בדנמרק כבר שירתה אישה כמפקדת צוללת. מקור:
- באף צבא בעולם עדיין אין צוללנית! אפליה? בטוח שלא. בורה בורה - שיחה 20:56, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- הולכים לפי מה שכתוב בתסריט, מן הסתם... ראובן מ. - שיחה 00:55, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
- הדוגמה של בית הספר הדתי יכולה להישאר בתוקף, ובלבד ש"מחנכת" תוחלף ב"מחנך" ו"בנות" תוחלפנה ב"בנים" (במיוחד אם מדובר בכיתת בנים מעל גיל בר מצווה, נניח כיתה ח' וכדומה). 22:28, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- הדיון כאן מעלה נקודה חשובה. מי מחליט ולמה אם התפקיד נועד למין מסוים או לא? נניח בליהוק סרטים יש גם ככה סלקציה גובהה מאוד לגבי מראה חיצוני, גובה, סוג פנים ועוד (מחפשים אנשים מאוד מוגדרים), ככה שמין השחקן מאוד רלוונטי לתפקיד. אבל נניח מישהו מחליט שאישה שיושבת בקבלה זה לא ייצוגי מספיק כי <הנכס סיבה סקסיסטית כאן>. מי יקבע אם זה לגיטימי או לא? Corvus-TAU - שיחה 13:40, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- כמובן שגבר יכול לגלם מחנכת בסרט על בית ספר לבנות, אך, כפי שציינתי, הסרט יהיה לא אמין. לכן, סוכנות הליהוק עומדת בתנאי החוק כשהיא מייעדת את התפקיד לאישה. זאת בניגוד למקרה של בית ספר לבנות, אפילו דתי, המבקש לייעד תפקיד של מחנכת לאישה. דולב • שיחה 13:24, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- האפיפיורית יוהנה שנילי - שיחה 09:52, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- צִבְיָה, הדוגמה לא טובה, כי אין שום בעיה שגבר יהיה מחנך של כיתת בנות. דוגמה אחרת שמתאימה לציטוט החוק שהבאת, היא סוכנות ליהוק המחפשת אישה לטובת גילום מחנכת בסרט על בית ספר לבנות. במקרה זה אופיו של התפקיד אכן דורש אישה, כי אם גבר ילוהק לתפקיד, הסרט יהיה לא אמין. דולב • שיחה 23:41, 18 בספטמבר 2016 (IDT)
- אגב יהיה משעשע לראות גבר שמדגמן לבני נשים רק כי סוכנות הפרסום לא רצתה לחטוף תביעה על אפליה מגדרית. Gil mo - שיחה 23:56, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- לעיתים יש חוק שדורש הפליה מתקנת, לדוגמא שדורש שאחוז מסויים מנושאי משרה בחברה (דירקטורים למשל) יהיו נשים, ואז מובן שחוקי לחפש אישה לתפקיד זה. דרור - שיחה 13:02, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
תם ונשלם יגיע כפיים מילון לימודי מאיר עיניים השבח לאל בורא ניב שפתיים
מה משמעות המשפט? ולמה דבר כזה בכלל מופיע בסופו של מילון אוקספורד (לפחות במהדורה הישראלית)? (¯`gal´¯) - שיחה 15:24, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
- נגמרה העבודה על המילון, תודה לאלוהים שברא את השפה.
- המחבר רצה להתפייט. Uziel302 • שיחה 23:17, 19 בספטמבר 2016 (IDT)
למה צ'ינס לא ייצוגי?
ממספר מקומות שמעתי טענה מוזרה בעיני שמכנס ג'ינס לא מתאים כבגד לעובדה רצינית. מישהי מאנגליה אמרה שאף אדם רציני לא יבוא בג'ינס לעבודה. חוץ ממקרה שהוא פרופסור ומותר לו הכל.
לי זה נשמע ממש פרימיטיבי לשפוט אדם לפי סוג הבד שממנו עשויות מכנסיו. אבל למה עושים את זה? מה רע בג'ינס?
- מכנסי ג'ינס החלו כמכנסי עבודה. במקור המכנסים שימשו - עדיין משמשות - בעיקר עבור פועלים בעבודות כמו ספנות, בנין, מכרות וכד'. בהמשך עוצבו מכנסי ג'ינס "אורבניות", וגם פרטי לבוש אחרים, אבל התפיסה היא עדיין שמדובר במכנסי עבודה. בתודה, דג ירוק • שיחה • 16:14, יום שלישי בשבת, י"ז באלול ה'תשע"ו (IDT) 16:14, 20 בספטמבר 2016 (IDT).
- בארץ יש מכנסי עבודה (נדמה לי שבמקור דגמים של אתא ודומיהם) שונים לחלוטין. אני לא חושב שמתייחסים אליהם כבגדי עבודה. הם גם אף פעם לא נראו לי נוחים במיוחד לעבודה. Tzafrir - שיחה 17:58, 20 בספטמבר 2016 (IDT)
- קודי לבוש הם במידה רבה עניין של מוסכמות ולא רק של שיקולים פרקטיים. אפשר לשאול גם למה מכנסיים קצרים וסנדלי אילת אינם מתאימים לפגישה עם מלכת אנגליה, הרי אפשר לדבר איתה מצוין גם בלבוש הזה. נרו יאיר • שיחה • י"ח באלול ה'תשע"ו • 00:46, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
- בארץ יש מכנסי עבודה (נדמה לי שבמקור דגמים של אתא ודומיהם) שונים לחלוטין. אני לא חושב שמתייחסים אליהם כבגדי עבודה. הם גם אף פעם לא נראו לי נוחים במיוחד לעבודה. Tzafrir - שיחה 17:58, 20 בספטמבר 2016 (IDT)
- צ'ינס? צ'ינס? ה צ' בכלל לא קרובה ל ג! אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:59, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
- כאן אתה טועה, אילן, ככל הידוע לי פעם ראשונה משחר ההיסטוריה. מדובר באותו צליל בדיוק, וההבדל הוא רק ברמת הקול, בדיוק כמו הזוגות פ - ב, פ - ו, ק - ג, ט - ד, ס - ז. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:37, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
- התכוונתי - במקלדת. זו לא תקלדה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:00, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- ברור שלא. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:57, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- התכוונתי - במקלדת. זו לא תקלדה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 12:00, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- כאן אתה טועה, אילן, ככל הידוע לי פעם ראשונה משחר ההיסטוריה. מדובר באותו צליל בדיוק, וההבדל הוא רק ברמת הקול, בדיוק כמו הזוגות פ - ב, פ - ו, ק - ג, ט - ד, ס - ז. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 23:37, 21 בספטמבר 2016 (IDT)
מדוע יונית לוי מתרגמת בקול את נתניהו בנאומו באו"ם?
לא הגיוני יותר שמישהו יתרגם ויכתוב? גם לא יפריע לשומעים, וגם יועיל לכבדי שמיעה. האם למישהו יש הסבר הגיוני? • צִבְיָה • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"ו 19:51, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- אולי כי גם לתרגם משמיעה וגם להקליד זה לא מאפשר לעמוד בקצב. חזרתי • ∞ • שיחה 20:50, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- מה? יש לי חברה שמקלידה 120 מלים בדקה. אתה מדבר כל כך מהר? בורה בורה - שיחה 20:53, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- אני מקלידה ממש מהר, ונראה לי אפילו עם האנגלית הלא מושלמת שלי הייתי מתרגמת את הנאום בכתב יותר מהר מיונית. ולא חסרים אנשים שמקלידים מהר ממני ודוברים אנגלית שוטפת. נשגב מבינתי. • צִבְיָה • שיחה • י"ט באלול ה'תשע"ו 21:01, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- מה? יש לי חברה שמקלידה 120 מלים בדקה. אתה מדבר כל כך מהר? בורה בורה - שיחה 20:53, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- כדי להטות את הנאום או לפחות לכער אותו בקולה, כדי שלא נשמע את הריטוריקה היפה של ביבי.
- שאלה אחרת: מי פראייר לצפות בתוכנית של יונית? 77.125.17.3 20:57, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- אכן כיוון מעניין. רוב התרגומים הסימולטניים נעשים בעל פה, אולי כי נדיר שיש יכולת להקשיב ולתרגם בו זמנית, והקלדה מהירה היא כבר כישור שלישי שנצרך במשימה הזו. ייתכן גם שיש כאן אלמנט של ירושה מימי הרדיו. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 01:18, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- יש אנשים שמתרגמים סימולטנית (בכתב, כמובן) סדרות, נגיד. אדם שמקליד בשיטה העיוורת ממש מהר זה הופך להיות כמו דיבור, לא "פעולה נוספת" מיוחדת שהמוח צריך להקדיש לה מחשבה. • צִבְיָה • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו 01:24, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- אני מניח שמתרגמי סדרות עוצרים מדי פעם את המקור כדי להספיק לכתוב. או לפחות רובם. ידוע לך אחרת? נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 01:35, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- קח אדם שמתרגם לשפת הסימנים. זה לא באמת "עברית" שמתוארת בידיים, אלא שפה שונה לגמרי והוא צריך לנסח את הדברים מחדש. למרות זאת המתרגמים עושים זאת בהצלחה. אין לי ספק שאם הייתי דוברת אנגלית שוטפת הייתי עושה את זה בלי בעיה. מה גם שמדובר בנאומים, שמטבע הדברים נאמרים יחסית באיטיות לשיח רגיל (בשונה מדו שיח שיכול להיות בסרט, נניח). ובאשר לשאלתך, לי בכל אופן סיפר מישהו שהוא מתרגם ללא הפסקה (אני מניחה שהוא מרשה לעצמו לשתות מים). • צִבְיָה • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו 01:52, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- אני מניח שמתרגמי סדרות עוצרים מדי פעם את המקור כדי להספיק לכתוב. או לפחות רובם. ידוע לך אחרת? נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 01:35, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- יש אנשים שמתרגמים סימולטנית (בכתב, כמובן) סדרות, נגיד. אדם שמקליד בשיטה העיוורת ממש מהר זה הופך להיות כמו דיבור, לא "פעולה נוספת" מיוחדת שהמוח צריך להקדיש לה מחשבה. • צִבְיָה • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו 01:24, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- אכן כיוון מעניין. רוב התרגומים הסימולטניים נעשים בעל פה, אולי כי נדיר שיש יכולת להקשיב ולתרגם בו זמנית, והקלדה מהירה היא כבר כישור שלישי שנצרך במשימה הזו. ייתכן גם שיש כאן אלמנט של ירושה מימי הרדיו. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 01:18, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
זה מציק מאד בעיקר בסדרות תעודה אמריקאיות או בריטיות שמראיינות אנשים ישראלים. הם נוהגים לדבב את המרואיינים בשפות זרות, אתה שומע נורא בשקט את ראיון המקור בעברית והאנגלית "מסתירה" את העברית, בקטעים שאתה מצליח לשמוע את שתי השפות, תמיד תמיד אני שם לב לפספוסים של המתרגמים שאיבדו חלק מהמשמעות הישראלית של הדברים. ביקורת - שיחה 10:46, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- אולי משום שצופי ערוץ 2 מתקשים בקריאה מהירה? בנאום יש הרבה יותר מילים מאשר בסצנה בסרט קולנוע, ולכן גם מי שמסוגל לקרוא כתוביות בסרט עלול להתקשות בקריאת טקסט של נאום במקביל לצפייה בנאום.
- ושאלה קצת אחרת: האם נתניהו לקח סמי הזיה לפני הנאום, או שהוא יודע על אירועים צפויים שישנו את פני ההיסטוריה? דוד שי - שיחה 11:03, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- צודק. רק נואמים שלוקחים סמי הזיה מדברים על העתיד. לפרס או לאובמה זה בחיים לא היה קורה. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 16:56, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- מה שטוב באובמה, הוא תמיד "מודאג" כשהוא עם נתניהו... ראית כמה שערות לבנות הוסיף? בורה בורה - שיחה 21:04, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- המילה ‚מודאג’ היא מילה בעלת משמעות מוגדרת בעגה הדיפלומטית. באופן כללי: אנחנו לא מרוצים ממה שאתם עושים. אבל זה עדיין פחות חמור מנזיפה. Tzafrir - שיחה 10:53, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- מה שטוב באובמה, הוא תמיד "מודאג" כשהוא עם נתניהו... ראית כמה שערות לבנות הוסיף? בורה בורה - שיחה 21:04, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- צודק. רק נואמים שלוקחים סמי הזיה מדברים על העתיד. לפרס או לאובמה זה בחיים לא היה קורה. נרו יאיר • שיחה • כ' באלול ה'תשע"ו • 16:56, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
הקטע הזה בסידרה "היהודים הבאים", הוא פארודיה על איזה שעשועון טלויזיוני?
141.226.217.74 14:39, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- התפאורה של גלגל המזל אבל הנעימה של השאלות באה ממי רוצה להיות מיליונר?. השאלות עצמן די חסרות משמעות. זרקו ביטויים תלמודיים באוויר. DGtal - שיחה 14:47, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה. אגב, השאלות הן רק בדרך כלל חסרות משמעות, אבל לא תמיד. למשל, כשיניב ביטון מבקש רמז, הוא שואל "רמיזא במטותא", ונענה: "די לחכימא ברמיזא". 141.226.217.74 14:59, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- כמו כן, זה לא קטע, זאת סדרת קטעים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:47, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- אל מה אתה מתכוון ב"זה"? כשהשואל (כלומר אני) שאל את שאלתו, הוא השתמש במילה "הזה" - רק כלפי קטע אחד מאד מסויים, ככה שברור ש"זה" - כן "קטע" (אחד מסויים מאד), וממש לא "סדרת קטעים". לכל היותר תצדק אם תטען, שהשואל היה יכול לשאול את שאלתו לגבי סידרת קטעים, ולא רק לגבי קטע מסויים "זה" שאליו התייחס השואל כשדיבר על הקטע "הזה". 141.226.217.74 22:23, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- ממש לא. היה לי ברור לגמרי שהשואל התכוון לקטע אחד ספציפי בשאלתו, מה שיכל היה לגרום לקוראים של הנושא הזה לקבל הבנה שגויה שמדובר במערכון בודד, וזה גם מה שגרם לי להגיד את מה שאמרתי. ואמרתי המון פעמים זה במשפט הזה, מה שמראה שזה יכול להצביע על כל מיני דברים, לא רק לזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:15, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- המילה "זה" יכולה להורות על דברים שונים, כמו שהמילה "אתה" יכולה להורות על בני אדם שונים. הכול תלוי בהקשר. אבל אם ראובן אמר משהו, ואז יגאל עונה במשהו שמתחיל במילה "אתה" (לא כחלק מציטוט של מישהו אחר אלא כחלק מתוך אמירה מקורית של יגאל), אז המילה "אתה" יכולה להורות על אדם אחד בלבד: ראובן. אותו דבר לעניינו: אם ראובן אומר משהו על "הקטע הזה", ואז יגאל פותח במשפט שמתחיל ב: "זה לא קטע, זה סדרת קטעים", אז לדבריו יש פירוש אחד בלבד: קטע זה שעליו דיבר ראובן אינו קטע אלא הוא סדרת קטעים.
- הבט יגאל: מתי המילה "זה" יכולה להיות רבת-משמעות? למשל כאשר ראובן אומר: "פרח זה הוא כלנית", ואז יגאל עונה "זה לא כלנית אלא רקפת, ואת זה אני יודע בתור חקלאי": או-אז, אמנם המילה "זה" שבתחילת דברי יגאל מורה על הפרח שעליו דיבר ראובן, אבל המילה "זה" שבסוף דברי יגאל מורה על הטענה המופיעה בתחילת דברי יגאל (כלומר היא לא מורה על פרח אלא על טענה), וכל כיוצא בזה. אבל דבר אחד בטוח: שהמילה "זה" שפותחת את דברי יגאל, מתייחסת אל אותו "זה" שעליו דיבר ראובן. 141.226.217.74 13:47, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- האם הדיון הזה הוא פארודיה לאיזשהו דיון אחר בויקיפדיה? 132.66.137.207 14:16, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
. בהחלט יכול להיות. לא הצלחתי לקרוא את כל הפוסט הזה שהיה בנושא הזה בעמוד הזה. זה פוצץ אותי מצחוק הזה. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:46, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- אני מעריך אל נכון, כי לאף אחד משנינו (כלומר לא רק לי אלא גם לך) אין שמץ של מושג - לאיזה "דיון אחר" התכוון זה אשר קדם לך, וכי לכל אחד משנינו (כלומר לא רק לי אלא גם לך) ברור - שהשימוש החוזר ונשנה שאתה עושה במילה "זה" - אינו מצליח לסתור בכהוא זה את דבריי אודות המשמעות האחת והיחידה האפשרית של המילה "זה" כשהיא מופיעה בתחילתו של פוסט (כגון בתחילת הפוסט הראשון שלך). 141.226.217.74 20:40, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
- האם הדיון הזה הוא פארודיה לאיזשהו דיון אחר בויקיפדיה? 132.66.137.207 14:16, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- כמו כן, זה לא קטע, זאת סדרת קטעים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 19:47, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה. אגב, השאלות הן רק בדרך כלל חסרות משמעות, אבל לא תמיד. למשל, כשיניב ביטון מבקש רמז, הוא שואל "רמיזא במטותא", ונענה: "די לחכימא ברמיזא". 141.226.217.74 14:59, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
מדוע יש קטגוריה נפרדת לנשים בתחרויות שחמט?
תודה. Gil mo - שיחה 23:58, 22 בספטמבר 2016 (IDT)
- ראה Women's World Chess Championship. נשים כן מורשות להשתתף בתחרות לגביע העולם. Corvus,(Nevermore) 20:51, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- בשאלה התכוונתי למה זקוקות הנשים לקטגוריה נפרדת? Gil mo - שיחה 23:51, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- יש הבדלים בין נשים ובין גברים, לדוגמה נשים מוכשרות יותר בלימוד שפות וגברים מוכשרים יותר בתחומים אנליטיים. למרות ההבדל הכללי יכולה להיות אישה מוכשרת מאוד בתחומים אנליטיים וגבר מוכשר מאוד בתחום הלשוני, אך בממוצע יש הבדל לפי המין. בממוצע נשים לא מגיעות לרמות של גברים במשחק השחמט, חוץ מיוצאות מהכלל דוגמת בנות משפחת פולגאר. בברכה. ליש - שיחה 00:30, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- ובכל זאת מדוע הן זקוקות לקטגוריה נפרדת? Gil mo - שיחה 10:22, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- מאותה סיבה שלא נותנים למתאגרפים מעל מאה קילוגרם להתחרות עם מתאגרפים בעלי שישים קילוגרם, כי זה לא כוחות. כדי שלתחרות יהיה ערך ספורטיבי היא צריכה להתקיים בין בעלי כוחות דומים - בשחמט, בממוצע, הגברים יותר חזקים, לכן הפסד הנשנים צפוי מראש. למה אתה לא שואל את אותה שאלה לגבי תחרויות אתלטיקה? גם שם מפרידים בין גברים ובין נשים. גם בתחרויות כדורסל ואחרות. בברכה. ליש - שיחה 10:37, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- אבל למה דווקא נשים וגברים, למה לא חרדים/חילונים, אפרו אמריקאיים/לבנים וכדומה?Gil mo - שיחה 16:27, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- בין גברים ובין נשים יש הבדלים פיזיים, הם בנויים בצורה שונה. חרדים וחילונים בנויים באותה צורה, לכן לעתים חרדי הופך לחילוני וחילוני הופך לחרדי. כדי שגבר יהפוך לאישה וההפך, יש צורך בניתוחים, טיפולים הורמונליים והמעבר אף פעם אינו שלם. בברכה. ליש - שיחה 16:31, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- נרמז מהשאלה שמצופה מגברים ונשים להיות באותו מד כושר בממוצע, כך שהתפלגות של נשים וגברים תהיה זהה. זה לא המצב, ראה אלופי העולם בשחמט ותשווה בין אלופי העולם לאלופות העולם. כמובן שקיימות שחקניות כמו יהודית פולגאר שמתמודדת מול גברים באותה הרמה, אבל זה מקרים נדירים יחסית. Corvus,(Nevermore) 17:05, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- הבדלים בכוח פיזי (כמו בדוגמה של מתאגרפים) לא צריכים להשפיע על התוצאה. אין צורך בכוח פיזי כדי להזיז כלי שחמט. השאלה באמת מעניינת וכנראה שיש הבדלים פיזיולוגיים כלשהם שנותנים בממוצע יתרון לגברים בספורט זה. גילגמש • שיחה 17:44, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- בין גברים ובין נשים יש הבדלים פיזיים, הם בנויים בצורה שונה. חרדים וחילונים בנויים באותה צורה, לכן לעתים חרדי הופך לחילוני וחילוני הופך לחרדי. כדי שגבר יהפוך לאישה וההפך, יש צורך בניתוחים, טיפולים הורמונליים והמעבר אף פעם אינו שלם. בברכה. ליש - שיחה 16:31, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- אבל למה דווקא נשים וגברים, למה לא חרדים/חילונים, אפרו אמריקאיים/לבנים וכדומה?Gil mo - שיחה 16:27, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- מאותה סיבה שלא נותנים למתאגרפים מעל מאה קילוגרם להתחרות עם מתאגרפים בעלי שישים קילוגרם, כי זה לא כוחות. כדי שלתחרות יהיה ערך ספורטיבי היא צריכה להתקיים בין בעלי כוחות דומים - בשחמט, בממוצע, הגברים יותר חזקים, לכן הפסד הנשנים צפוי מראש. למה אתה לא שואל את אותה שאלה לגבי תחרויות אתלטיקה? גם שם מפרידים בין גברים ובין נשים. גם בתחרויות כדורסל ואחרות. בברכה. ליש - שיחה 10:37, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- ובכל זאת מדוע הן זקוקות לקטגוריה נפרדת? Gil mo - שיחה 10:22, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- יש הבדלים בין נשים ובין גברים, לדוגמה נשים מוכשרות יותר בלימוד שפות וגברים מוכשרים יותר בתחומים אנליטיים. למרות ההבדל הכללי יכולה להיות אישה מוכשרת מאוד בתחומים אנליטיים וגבר מוכשר מאוד בתחום הלשוני, אך בממוצע יש הבדל לפי המין. בממוצע נשים לא מגיעות לרמות של גברים במשחק השחמט, חוץ מיוצאות מהכלל דוגמת בנות משפחת פולגאר. בברכה. ליש - שיחה 00:30, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- בשאלה התכוונתי למה זקוקות הנשים לקטגוריה נפרדת? Gil mo - שיחה 23:51, 23 בספטמבר 2016 (IDT)
- בדיוק לאחרונה נתקלתי בדיון בנושא. נטען שאין מספיק נשים שמתחרות בשחמט, ולכן סטטיסטית יש פחות נשים טובות בשחמט. אם ניקח את ישראל לעומת סין באולימפידה, ברור שיש למדינה עם מליארד אזרחים סיכויים הרבה יותר טובים לזכות במדליות מאשר מדינה של שמונה מיליון. וזו אכן המציאות בשטח. כנל לגבי נשים מול גברים. למה נשים פחות משחקות? זו שאלה שדורשת חקירה הן מתחום מדעי המח והן מתחום הסוציולוגיה. • צִבְיָה • שיחה • כ"א באלול ה'תשע"ו 20:47, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- אם מדובר בסטטיסטיקה גרידא, הרי שאין הגיון לתת להן להתחרות בנפרד. שהרי אשה ספציפית שבחרה לשחק איננה מתעניינת בשאלה כמה נשים משחקות, ולא אמורה להיות לה בעיה להתחרות מול גברים. ממש כשם שהסיכוי של סיני ספציפי לזכות במדליה זהה לסיכוי של ישראלי ספציפי לזכות במדליה. משה פרידמן - שיחה 05:12, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
- טוריו של אייל סגל בדהבאזר אולי יעזרו לשפוך אור בנושא. במיוחד אלו שנכתבו באזור אולימפיאדת השחמט האחרונה (והתגובות! בעיקר - התגובות!) או אלו של רונן דורפן באזור האולימפיאדה הרגילה (תגובות כנ"ל). שיר § שיג § שיח § 00:04, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
- קראתי ברפרוף ולא מצאתי שם התייחסות רלוונטית. Tzafrir - שיחה 00:21, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
- טוריו של אייל סגל בדהבאזר אולי יעזרו לשפוך אור בנושא. במיוחד אלו שנכתבו באזור אולימפיאדת השחמט האחרונה (והתגובות! בעיקר - התגובות!) או אלו של רונן דורפן באזור האולימפיאדה הרגילה (תגובות כנ"ל). שיר § שיג § שיח § 00:04, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
- אם מדובר בסטטיסטיקה גרידא, הרי שאין הגיון לתת להן להתחרות בנפרד. שהרי אשה ספציפית שבחרה לשחק איננה מתעניינת בשאלה כמה נשים משחקות, ולא אמורה להיות לה בעיה להתחרות מול גברים. ממש כשם שהסיכוי של סיני ספציפי לזכות במדליה זהה לסיכוי של ישראלי ספציפי לזכות במדליה. משה פרידמן - שיחה 05:12, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
מה ההגדרה הרשמית-בינלואמית של שטחי איו"ש?
בבקשה בלי דעות פוליטיות ואישיות. אני רוצה שאלה מאוד מוגדרת- מה ההדרה פורמלית של שטחי "פלסטין"?
הרבה אומרים שזה "שטח כבוש", אבל כיבוש לפי הגדרה בינלאומית היא החזקה של שטח של מדינה אחרת. ישראל עם כך "כבשה" אתה שטח מירדן. אבל מצד שני, ירדן השתלטה על השטח בדרך צבאית גם כן ולכן "כבשה" אותו מהמנדט הבריטי שבזמנו "כבש" שטח זה מהאימפריה האות'ומנית. אני צודק עד כאן? אם כך, האם השטח יכול להיות מוגדר כשטח כבוש? או שהוא לכן נחשב פורמלית לשטח ישראלי (לכן= כל הסיפור של כיבושים אחד מהשני עד לאימפריה שלא קיימת יותר)?
זאת לא שאלה בפוליטיקה אלא יותר לכיוון של היסטוריה וחוק בינלאומי, ככה שאני מבקש לא לפתוח פה דיון שיגרר למריבות. 82.81.81.146 16:03, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא חשוב מה היה בעבר, ישראל כבשה את השטח בפעולה צבאית והיא מחזיקה בו באמצעות הצבא ועל פי ממשל צבאי, לכן מדובר בשטח כבוש. אם ישראל הייתה מספחת את השטח ומאזרחת את תושביה הערבים, היה מקום לוויכוחים על מעמד השטח, כמו במקרה של מזרח ירושלים, אך כל עוד הריבון הנוכחי הוא הממשל הצבאי, אין שום מחלוקת שמדובר בשטח כבוש. בברכה. ליש - שיחה 16:10, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- צריך להפריד בין הפעולה (כיבוש) לתוצאה. כל השתלטות צבאית על דבר מה היא בהכרח כיבוש והשטח הוא כמובן כבוש. לכן, כמעט כל אזור בעולם הוא "כבוש" כי היה שם מישהו קודם. גם פריז לצורך העניין הוא שטח "כבוש" - הפרנקים כבשו אותו מידי התושבים המקומיים שהם בעצמם כבשו אותו ממישהו אחר. חשוב להבדיל בין הפעולה הצבאית החד פעמית (כיבוש) לתוצאה - השהות של הכובש בשטח ושהות זו היא לאו דווקא מתורגמת כ"כיבוש". באנגלית נהוג להבדיל בין conquered לoccupied בשפת הדיבור עברית אין כל כך הבדל בין שתי המילים האלה אבל ההגדרה המשפטית עד כמה שאני זוכר היא "תפיסה לוחמתית". כלומר, ישראל לא מגדירה את השטח הזה כשלה אבל גם אף מדינה אחרת. מבחינה זו, שטח זה הוא חסר מדינה. בפועל ובהתאם לדין הבינלאומי ישראל שולטת בו על ידי הצבא (בעקבות כיבוש השטח). לכן, הריבון בשטח הוא צה"ל (ולא ממשלת ישראל) והחוקים שחלים שם הם חוקים צבאיים ולא חוקי ישראל. בשלב זה ישראל לא מכריזה על השטח כשלה (לא מספחת אותו באופן רשמי) כך ששאלת ההכרה של אומות העולם לא רלוונטית כרגע. אם ישראל תספח, אפשר יהיה לדון על הכרת אומות העולם. גילגמש • שיחה 17:43, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- ישראל סיפחה את מזרח ירושלים ואת רמת הגולן. סיפוח זה לא מוכר על ידי רוב אומות העולם. גם מעמדה של ירושלים (המערבית) כבירת ישראל שנוי במחלוקת בעולם: לפי תוכנית החלוקה היה אמור להיות האזור שמסביב לירושלים להיות בינלאומי. החלטה 194 מזמן סיום מלחמת העצמאות קבעה ששטח זה יהיה בריבונות האו״ם. גם אם מעמדה של ההחלטה הזו לא ברור כלל. מעבר לכך, אם לחזור אחורה כדי להבין מהי פלסטין, בריטניה קיבלה את המנדט מחבר הלאומים על ‚פלסטינה’ שכללה בערך את ישראל וירדן של היום. מיד לאחר מכן הפכה בריטניה את עבר הירדן המזרחי לאמירות (ובהמשך: ממלכת) עבר הירדן והשאר כונה ‚פלסטינה’. ברוב המקומות שבהם מופיע בעברית השם ‚ארץ ישראל’ מאותה תקופה הוא מופיע באנגלית כ‚פלסטינה’ (Palestine) כולל, לדוגמה, בהצהרת בלפור ובפרסומים שונים של הסוכנות היהודית. השימוש בשם פלסטינים עבור ערביי פלסטינה החל בשנות החמישים או שנות השישים של המאה העשרים. Tzafrir - שיחה 13:59, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
- צריך להפריד בין הפעולה (כיבוש) לתוצאה. כל השתלטות צבאית על דבר מה היא בהכרח כיבוש והשטח הוא כמובן כבוש. לכן, כמעט כל אזור בעולם הוא "כבוש" כי היה שם מישהו קודם. גם פריז לצורך העניין הוא שטח "כבוש" - הפרנקים כבשו אותו מידי התושבים המקומיים שהם בעצמם כבשו אותו ממישהו אחר. חשוב להבדיל בין הפעולה הצבאית החד פעמית (כיבוש) לתוצאה - השהות של הכובש בשטח ושהות זו היא לאו דווקא מתורגמת כ"כיבוש". באנגלית נהוג להבדיל בין conquered לoccupied בשפת הדיבור עברית אין כל כך הבדל בין שתי המילים האלה אבל ההגדרה המשפטית עד כמה שאני זוכר היא "תפיסה לוחמתית". כלומר, ישראל לא מגדירה את השטח הזה כשלה אבל גם אף מדינה אחרת. מבחינה זו, שטח זה הוא חסר מדינה. בפועל ובהתאם לדין הבינלאומי ישראל שולטת בו על ידי הצבא (בעקבות כיבוש השטח). לכן, הריבון בשטח הוא צה"ל (ולא ממשלת ישראל) והחוקים שחלים שם הם חוקים צבאיים ולא חוקי ישראל. בשלב זה ישראל לא מכריזה על השטח כשלה (לא מספחת אותו באופן רשמי) כך ששאלת ההכרה של אומות העולם לא רלוונטית כרגע. אם ישראל תספח, אפשר יהיה לדון על הכרת אומות העולם. גילגמש • שיחה 17:43, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- אם השאלה שלך היא מה היא ההגדרה הפורמלית של שטחי פלסטין אז מדובר בכל שטחי ישראל וירדן והשטחים שבמחלוקת באמצע. כל הגדרה מצומצמת, בין אם מאוחרת יותר, או קדומה יותר, היא כבר הגדרה פוליטית ונתונה למחלוקת. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב באלול ה'תשע"ו • 22:35, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
לכאורה, השואל (וכמה ממגיביו) מערבבים בין שני מושגים שונים: "פלסטין", ו"פלשתינה (א"י)". באנגלית, זו כמעט אותה מילה: Palestine (אם כי בכל זאת - גם באנגלית יש איזשהו הבדל לשוני קל כדלהלן), אבל בעברית מדובר בשני מונחים שונים המתייחסים לשני מושגים שונים: הראשון הוא המונח "פלסטין" - שנוצר רק בעברית הישראלית החדשה (באנגלית הוא מכונה: State of Palestine), והוא מורה על הישות המדינית שהינה (נכון לסוף ספטמבר 2016) בעלת מעמד של "מדינה משקיפה" באו"ם, אחרי שהוכרה במילניום השלישי כ"מדינה" - ע"י העצרת הכללית של האו"ם - אם כי לא ע"י מועצת הביטחון של האו"ם. מאידך, המונח העברי הותיק יותר: "פלשתינה (א"י)" (או באנגלית: Palestine), מורה על שטח (לא מדינה כמו ש"סיביר" הוא שטח ולא מדינה) - אשר נודע בשם זה עוד לפני קום מדינת ישראל - ואשר אומץ כמונח עברי רשמי ע"י המנדט הבריטי (אם כי לא ע"י רוב תושבי המנדט היהודים שברובם העדיפו אז להשתמש במונח "ארץ ישראל"). יש גם הבדל טריטוריאלי (ולא רק מדיני) בין שני המושגים: השטח של "פלשתינה (א"י)" כולל את כל השטח של: ממלכת ירדן, מדינת ישראל, הגדה המערבית, ורצועת עזה, וזה מוסכם על כולם. מאידך, הגבולות של "פלסטין" אינם מוסכמים: רוב ככל הפלסטינים ורוב ככל הערבים גורסים, שהוא כולל את כל השטח של: מדינת ישראל, הגדה המערבית ורצועת עזה. ישראל הרשמית, איננה מכירה בגבולות הנ"ל של "פלסטין" - ולמעשה גם לא בשום גבול אחר של "פלסטין". האו"ם עצמו, אשר העצרת הכללית שלו (שלא כמו מועצת הביטחון שלו) - כן מכירה ב"פלסטין" כמדינה (אף אם לא כ"מדינה חברה" באו"ם), מעולם לא קבע את גבולות "פלסטין" - אלא השאיר את הסוגיה הזו למשא ומתן בין ישראל לפלסטינים, ככה שאפילו לא ניתן לקבוע שלמשל - לדעת האו"ם - חברון עופרה בית אל ושילה הם חלק מ"פלסטין", פשוט משום שהאו"ם מעולם לא התייחס לסוגיה זו של גבולות "פלסטין". אמנם, בכמה החלטות של האו"ם הוא קורא לישראל לסגת מ"השטחים הפלסטיניים שנכבשו ע"י ישראל בשנת 67, כולל מזרח ירושלים"; ואולם ברור שבמושג "השטחים הפלסטיניים שנכבשו בשנת 67" - האו"ם לא התכוון לשטחי "פלסטין" שנכבשו ע"י ישראל בשנת 67 - שהרי בשנת 67 לא הייתה קיימת שום "פלסטין", ומכאן שבביטוי הנ"ל התכוון האו"ם לאותו חלק משטחי "פלשתינה (א"י)" אשר נכבש ע"י ישראל בשנת 67; אבל זה כשלעצמו לא אומר, שלדעת האו"ם - אותו חלק משטחי "פלשתינה (א"י)" אשר נכבש ע"י ישראל בשנת 67 - הוא גם חלק מ"פלסטין", אלא זה רק אומר - שהאו"ם קורא לישראל לסגת מהשטחים הללו - יהא עתידם המדיני (כפי שיקבע במשא ומתן בין ישראל לפלסטינים) אשר יהא. זה לגבי סוגיית ההבדל, בין המושג "פלשתינה (א"י)" כשטח (ולא כמדינה), לבין המושג "פלסטין" כמדינה - שנוצרה רק במילניום השלישי - ושאף הוכרה (לפחות חלקית) ככזו ע"י האו"ם.
מאידך: לגבי סוגית מעמד שטחי הגדה המערבית (שעל זה שאל השואל את שאלתו למרות שבשוגג קרא ל"פלשתינה (א"י)" בשם "פלסטין"), יש להבחין בין שימוש במונח "כיבוש" - בהקשר טריטוריאלי-משפטי - דהיינו במשמעות של שליטה צבאית על שטח זר (זר לפי המשפט הבינלאומי), לבין שימוש במונח "כיבוש" - בהקשר חברתי-חוץ-משפטי - דהיינו במשמעות של שליטה צבאית על עם זר, וזאת כדלהלן:
א. לגבי השאלה האם הגדה המערבית (או לפחות שטחי סי שבגדה המערבית) נמצאת תחת כיבוש ישראלי - במשמעו הטריטוריאלי-המשפטי - דהיינו כיבוש של שטח זר, למעשה זו סוגייה השנויה במחלוקת עמוקה בין משפטנים בכירים: לא רק בין משפטנים ישראלים רבים (למשל בין דעת פרופ' מרדכי קרמניצר וחבורתו הנכבדה - לבין דעת השופט העליון לשעבר אדמונד לוי וחבורתו הנכבדה), אלא גם בין משפטנים רבים בחו"ל (למשל בין דעת ריצ'ארד גולדסטון - שופט לשעבר בבית המשפט החוקתי של דרום אפריקה - ומחבר דו"ח גולדסטון, לבין דעת סטיבן שוובל - הנשיא לשעבר של בית הדין הבינלאומי בהאג - והנשיא הנוכחי של בית הדין המנהלי של הבנק העולמי). שורש המחלוקת הוא: האם הגדה המערבית - אשר לדעת כולם מהווה חלק אינטגרלי מ"פלשתינה (א"י)" - יכולה להיחשב כשטח זר ביחס למדינת ישראל, שעה שמוסכם על הכול כי - כאשר אותו חלק של "פלשתינה ארץ ישראל" נכבש ע"י מדינת ישראל - הוא לא היה תחת שום ריבונות קודמת זרה שהוכרה ע"י המשפט הבינלאומי.
ב. מאידך, לגבי שימוש במונח "כיבוש" - בהקשר חברתי-חוץ-משפטי - דהיינו במשמעות של שליטה צבאית על עם זר: רוב ככל הישראלים (וקל וחומר שאר העולם), מסכימים שאכן יש שליטה צבאית ישראלית על עם זר (אם כי אנשי ימין ישראלים המכירים בעובדה זו נמנעים בדרך כלל מלהשתמש בעצם המילה "כיבוש" בהקשרה הנ"ל, משום שהיא נחשבת בעיניהם כחלק מ"ז'רגון שמאלני"). שליטה זו על עם זר משתקפת בין השאר בעובדה - המוסכמת כמעט על כולם (כולל על אנשי ימין מובהקים), שבעוד שהתושב היהודי החי בשטחי סי - אשר בדרך כלל נולד שם (לא רק אם הוא קטין) - זכאי לקבוע בקלפי מי יהיו נציגיו שישלטו בו (למשל ע"י בחירת חברי הכנסת שיבחרו את הממשלה שתבחר את שר הביטחון שיבחר את הרמטכ"ל שיבחר את המפקדים בשטח שיקבעו בעבור אותו תושב יהודי האם לתת לו אישור בניית מרפסת), הרי שהתושב הערבי של שטחי סי - אמנם בדרך כלל נולד שם אף הוא (לא רק אם הוא קטין) - אך אינו מקבל מהרשויות הישראליות השולטות בו את הזכות לבחור מי יהיו נציגיו שישלטו על חייו. אך למרות ההכרה המשותפת בין רוב-ככל הישראלים לגבי עצם התופעה, קיימת אצלם מחלוקת לגבי השאלה האם ראוי לשמר תופעה זו או לתקנה. לעניין זה, של שאלת שימור הסטטוס קוו, יש להבחין בין שלוש קבוצות בישראל: ימין מובהק, שמאל מובהק, וימין-מתון-מרכז-שמאל-מתון. רק שתי הקבוצות הראשונות מתנגדות להמשך הסטטוס קוו (בראש ובראשונה מטעמים מוסריים), ורוצות לתקן אותו: השמאל המובהק מציע לתקן את הבעייה המוסרית שבשליטה הצבאית על עם זר - ע"י סיפוח שטחי סי למדינת "פלסטין" (ודווקא למדינת "פלסטין" - על מנת להתגבר גם על בעיית הכיבוש הטריטוריאלי-משפטי אשר קיימת כעת לדעת השמאל המובהק), בעוד שהימין המובהק מציע לתקן את הבעייה המוסרית הקיימת בשליטה הצבאית על עם זר - ע"י סיפוח שטחי סי למדינת ישראל (למותר לציין שהימין המובהק סבור שכעת אין כיבוש טריטוריאלי-משפטי ושממילא גם לא יהיה כזה אם וכאשר שטחי סי יסופחו לישראל). רק הקבוצה השלישית (=ימין מתון, מרכז, ושמאל מתון) מתנגדת לכל אחד משני הפתרונות הנ"ל, למרות שלכאורה ביכולתו של כל אחד משניהם לחסל כליל את הבעייה המוסרית הקיימת בשליטה הצבאית על עם זר, ולכן ניתן לומר כי בעייה מוסרית זו - קיימת בראש ובראשונה "באשמת" הקבוצה השלישית הנ"ל.
141.226.218.32 20:25, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
אם יהודיה מתנצרת לצורך חתונה בישראל: האם ילדיה יהודים?
לא סוד שבמדינת ישראל יש רישום של לאום. נניח מקרה בו אישה יהודיה מעוניינת התחתן עם גבר לא יהודי לפי הלכה. לצורך העניין הוא מכריז על עצמו כנוצרי כי אביו יהודי ואימו אוקראינית. והאישה ממירה את דתה באופן פיקטיבי לצורך קבלה בחזרה של זכות יסוד שנשללה ממנה (הזכות להינשא). האם במקרה כזה ילדיהם שיוולדו "במשפחה נוצרית" יחשבו ליהודים במדינת ישראל?
אני שואל את זה כי במקרה דומה שבו האישה ממירה את דתה באופן פיקטיבי ליהדות (רוב הגיורים בארץ נועדו לצורך עזה), אז הילדים יחשבו ליהודים. 31.168.14.82 16:25, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- מבחינת היהדות הקלאסית היא תישאר יהודייה וילדיה יהודים. מבחינת המדינה היא תהיה נוצרית על כל ההשלכות המשתמעות מכך (במקרה גירושין למשל היא תישפט לפי דיני הנצרות ולא לפי דיני היהדות וכו' ראה כאן). בוא נאמר שהגיורים הפיקטיביים בארץ שנעשים לנוצריות לא באמת מוכרים על ידי האורתודוקסים או אפילו במקרים רבים על ידי המסורתיים, כך שבמקרה שבו האישה ממירה את דתה באופן פיקטיבי ליהדות היא או ילדיה לא באמת נחשבים ליהודים. אם למשל גיורת פיקטיבית כזאת תתאהב בחרדי הוא יראה בה גויה או נוצרית לכל דבר למרות התעודה מהרבנות, כל עוד היא לא תתגייר כדת וכדין בבד"צ חרדי כלשהו, ושם הגיורים באמת קשים ומאוד קשה לעשות צחוק מהם כפי שקורה ברבנות (זה לא סוד שלא מעט מאנשי הרבנות לא היו מחתנים את ילדיהם עם ה'גרים' שהם בעצמם יצרו). 93.126.88.30 17:06, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- מה אכפת לי מהכרה של בית דין חרדי? האם אמורות להיות לי תוכניות להתחתן עם חרדים בהמשך? ואם כן: שיסבלו. לי זה לא מה שמפריע. הבהרה: אני לא מי ששאל. דרך אגב: יש בית דין מחמיר עוד יותר (בית דין נטורי תחתא) שלא מקבל את הגיור המחמיר של הבד"צ שלך. Tzafrir - שיחה 17:29, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- צפריר, השואל שאל שאלה והצגתי לו דברים כהוויתם. אני לא חושב שזה ראוי להיכנס לשיקולים שלו ולקבוע לו אם מי הוא ירצה להתחתן ועם מי לא. צריך ליידע אותו מראש לכל מקרה שיהיה מוכן ויראה את ההשלכות והצדדים של הגיורים הפיקטיביים. אם יהיו לו או לבניו (מי יודע) רצונות להתחתן עם חרדי או חרדית, אז הוא או בניו /בנותיו יסבלו מהניכור המוחלט שיפונה אליהם. החרדים לא יסבלו מאחר שהם כבר בפנים. אגב, ההערה שלך על הנטורי קרתא לא כ"כ נכונה, והראיה הגדולה לכך היא הסיפור של ראש נטורי קרתא עמרם בלוי. קרא בערכו. נ.ב. בפעם הבאה הימנע בבקשה מסגנון דיבור ירוד ולא ענייני כמו "הבד"צ שלך", אתה אינך מכיר אותי ואין זה ראוי שתקבע מה שלי ומה לא. מה גם שצורת הדיבור הזאת אינה נימוסית בעליל כלפי אדם שאינך מכיר. תודה 93.126.88.30 18:12, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- צפריר, אני חושב להסכים עם האנונימי בנוגע לסגנון התשובה שלך. תקרא אותה בשנית ותראה שהיא נשמעת מאוד פוגענית כאילו שאתה תוקף את המגניב לפניך. Corvus,(Nevermore) 18:54, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- והשאלה עצמה (על ההנחות שטמונות בה) לא נראית לך פוגענית? אני טרחתי לכתוב במפורש את ההנחות הללו. Tzafrir - שיחה 21:30, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- יש חרדים ויש חרדים. יש חרדים שלא יחתנו את בנותיהם ובניהם עם חילוניים, יש חרדים שלא יחתנו את בנותיהם ובניהם עם דתיים לאומיים, יש חרדים שלא יחתנו את בנותיהם ובניהם עם חרדים מזרמים אחרים ויש חרדים שלא יחתנו את בנותיהם ובניהם, מסיבות כאלה ואחרות, עם חרדים מהזרם שלהם עצמם. מסיבה זו, מבחן "האם חרדי יתחתן איתך" לא באמת רלוונטי ולא באמת הגיוני. ברעזרא - שיחה 13:13, 14 באוקטובר 2016 (IDT)
- כבר היום יש מי שמסתכל בחשדנות על יוצאי ברית המועצות (ואת זה אני אומרת מניסיון). זה יכול להישמע כגזענות, אך זו בעיה הלכתית אמתית (הרי איש לא מכחיש שעלו לארץ מספרים גדולים מאד של לא-יהודים על פי ההלכה). אם כי, לאור העובדה שבישראל מחייבים נישואין על פי ההלכה, הבעיה האמתית שעלולה להיות לשומרי תורה ומצוות היא דווקא מיהודים, בגלל חשש ממזרות. כבר היו דיבורים על ספרי יוחסין. • צִבְיָה • שיחה • י"ב בתשרי ה'תשע"ז 13:27, 14 באוקטובר 2016 (IDT)
- יש חרדים ויש חרדים. יש חרדים שלא יחתנו את בנותיהם ובניהם עם חילוניים, יש חרדים שלא יחתנו את בנותיהם ובניהם עם דתיים לאומיים, יש חרדים שלא יחתנו את בנותיהם ובניהם עם חרדים מזרמים אחרים ויש חרדים שלא יחתנו את בנותיהם ובניהם, מסיבות כאלה ואחרות, עם חרדים מהזרם שלהם עצמם. מסיבה זו, מבחן "האם חרדי יתחתן איתך" לא באמת רלוונטי ולא באמת הגיוני. ברעזרא - שיחה 13:13, 14 באוקטובר 2016 (IDT)
- והשאלה עצמה (על ההנחות שטמונות בה) לא נראית לך פוגענית? אני טרחתי לכתוב במפורש את ההנחות הללו. Tzafrir - שיחה 21:30, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- מה אכפת לי מהכרה של בית דין חרדי? האם אמורות להיות לי תוכניות להתחתן עם חרדים בהמשך? ואם כן: שיסבלו. לי זה לא מה שמפריע. הבהרה: אני לא מי ששאל. דרך אגב: יש בית דין מחמיר עוד יותר (בית דין נטורי תחתא) שלא מקבל את הגיור המחמיר של הבד"צ שלך. Tzafrir - שיחה 17:29, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
אדם הראשון ושבעים שפות
אביבה שוסמן בעבודת הדוקטורט שלה "סיפורי הנביאים" עמ' 95 בפרק על פרקי דרבי אליעזר, כותבת שבאגדה היהודים מסופר שאדם הראשון ידע "שבעים לשון וכתב", הבעיה היא שלא הצלחתי למצוא לא בפדר"א ולא בעזרת גוגל היכן זה מופיע, מישהו יכול לעזור לי למצוא את המקור למידע זה? הערת השוליים מפנה לעמ' 41 אצל "אגדות היהודים" של ל. גינצבורג. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ב באלול ה'תשע"ו • 22:29, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- הנה מצאתי פה רמז [2]. מפנה למדרש תנחומא 79.178.0.7 22:39, 24 בספטמבר 2016 (IDT)
- והמקום המדוייק - [3] :
79.178.0.7 22:45, 24 בספטמבר 2016 (IDT)...אמר לו הקדוש ברוך הוא, והרי אדם הראשון שלא למדו בריה, מנין היה יודע שבעים לשון? שנאמר, (בראשית ב, כ): "וַיִּקְרָא (להם) [הָאָדָם] שֵׁמוֹת" [וגו']...
- אינני מבין. קרא להם שמות, מה לזה ולשפות שונות? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:00, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה רבה על ההפניה המדויקת למדרש. אילן, הקשר הוא כנראה הריבוי של "שמות" כלומר ביותר משפה אחת. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ד באלול ה'תשע"ו • 01:16, 27 בספטמבר 2016 (IDT)
- נראה סביר יותר שמדובר בשמות כי מדובר בבעלי חיים שונים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 07:25, 27 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא נראה לי שבעל המדרש חשב אחרת. מדובר בסגנון מדרשי נפוץ מאוד. התמיהה שלך היא מסוג התמיהות הטריוויאליות, שעליהן נאמר "אין משיבין על דברי אגדה". משה פרידמן - שיחה 23:04, 28 בספטמבר 2016 (IDT)
- אילן שמעוני, אם מישהו כאן היה טורח לפתוח את המדרש, הדיון היה מסתיים... המשך דברי המדרש המצוטט לעיל הם: ”שם לכל הבהמה - אין כתיב כאן. אלא: שמות”, ואם כן מובן (כפי שניחש מלא כל הארץ כבודו) שמכך שכתוב בפסוק: ”וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה”, ולא נאמר "שם", הרי שקרא לכל אחד מבעלי החיים שם בכל אחת מהשפות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 01:25, 29 בספטמבר 2016 (IDT)
- אז, לשיטתך, גם אברהם ויצחק דיברו שבעים לשון? שהרי הכתוב אומר: "וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם, ויקרא להן שמות, כשמות אשר קרא להן אביו.". ובכלל, למה שבעים? אולי שתי שפות, שהרי "מיעוט רבים שתים"? אולי 17 שפות? משה פרידמן - שיחה 23:30, 29 בספטמבר 2016 (IDT)
- אתה שואל טוב ובריא, אך כמה נקודות יש להשיב. מתחילה אבהיר כי מה שפה היה, הוא מישהו ביקש מקור וקיבל. אחֵר ביקש להבין את משמעות המקור ועוד אחרים החלו להתפלמס - אז ציינתי שאין סיבה לנחש, זה מפורש במדרש. כך ששאלתך אינה "לשיטתי", אלא לשיטת המדרש. עד לעת עתה לא הוזכרה כאן ביקורת במדרש. אדרבה, מתוך דבריך שלך היה נראה כי אתה מכיר קצת את סגנון המדרש. שאלה זו הִנה שאלה כללית על כל סגנון דברי המדרש שנאמרו ברוח זו. לא תמיד יש תשובה לשאלות מסוג זה "על המקום", לעִתים (ואולי לרוב) יש לרכוש ידע מקדים על הסגנון והמהלך. זה דורש גם ידע מעמיק בפילוסופיה חז"לית. יש לי הרצאות רבות בעניין, בכל אופן אנסה לענות כאן בקצרה. במקרה דנן, יש תשובה די פשוטה לאופן שבו למד כן המדרש. ישנם שני פסוקים צמודים זה אחר זה: ”וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ”. יש כאן משהו מעניין; הפסוק מתחיל בלשון יחד - לשון כוללת: "כל חיית השדה", "כל עוף השמים" - "מה יקרא לו", "וכל אשר יקרא לו ... הוא שמו", הרי שמדבר אל כל יחיד ויחיד מתוך הכלל, ועל זה ממשיך ואומר "ויקרא האדם שמות...". לכאורה היה מתאים יותר שיאמר "ויקרא האדם שם לכל הבהמה....", כמו בפסוק שלפני כן. מכאן דייק המדרש שהכוונה כמה שמות לכל בעל חי. הדוגמה שאתה הבאת שונה בעליל. שם מדובר על בארות המים שנחפרו ונסתמו, ויצחק קרא להם באותם השמות שנקראו על ידי אביו. כאן מאוד מתאים לדבר בלשון רבים, שהרי דיבר על הבורות בלשון רבים, בלא להתייחס אל כל בור ובור מתוך הכללה. נקודה נוספת שאפשר לראות מכיוון אחר: יש עוד הבדל מהותי בין אדם הראשון לבין אברהם ויצחק. אדם הראשון קרא לבעלי החיים שמות עצמיים, שהם שמות עצם. שם עצם יש בדרך כלל שם אחד בכל שפה. מה שאין כן אברהם ויצחק קראו שמות כינויים, וכינויים אפשר לקרוא כמה שרוצים באותה שפה. כדאי לדעת דבר נוסף, למדרש היו הרבה מסורות ואף תובנות משלו. כך שאך טבעי הוא שיראה המדרש את אדם הראשון, יציר כפיו של הבורא, שהשכיל לדעת 70 לשון. המילה משמשת רק השראה ומקור מקראי להצמיד אליו את הדברים. דרך זו היא קצת מקוממת וזרה למי שלא רגיל בה, אך בין כה במקרה שלנו יש תשובות יותר מתיישבות, כדלעיל. בקשר לשאלה 70, 2, או 17, כאן יש יסוד אחר שיקשה עלי להאריך בו עם מתן סימוכים, אך אם תתעקש - אולי ארחיב על כך בהמשך. דרך זו מאוד רווחת בחז"ל, שאף ש"מיעוט רבים שנים", במקום שאין ייחודיות לשנים, ומאידך יש ייחודיות למספר אחד - מניחים כי הכוונה למספר בעל הייחודיות (ואם יש כמה מספרים עם ייחודיות - נוקטים לרוב את הנמוך מביניהם, מחמת הכלל של "תפשת מרובה"). כך גם בענייננו, לומר שידע שתי שפות, אין לזה כל משמעות. שכן אחר שהנחנו כי לשון הקודש היא השפה המרכזית, אם כן מיהי הזוכה להיות השפה השנייה? ערבית? אנגלית? אולי יידיש?... בטח אם ניתן מספר 17 או אחר. לא כן הדבר כאשר נגיע למספר 70. כלל זה משמש בהרבה מקומות דומים. ולהרחבת האינטליגנציה, כדאי לדעת כי ישנם בתלמוד ומפרשיו חריגות מפורשות מכלל זה, לרוב בעלי רקע דומה, עם הסברים מקבילים בצִדם (ראה לדוגמה ריטב"א, בבא בתרא, על דף סב, עמוד א: "שאין אומרים מיעוט שנים אלא כשתופס לשון פרט אבל כשתופס סוג גדול שתופס כל המינים אין אומרין בו מיעוט רבים שנים, וכן כתב הר"ז הלוי ז"ל וזה טעם אמיתי ממלאכת ההגיון"; דף קמג, עמוד ב; דף קנ, עמוד א [בשם רבו - הרא"ה]; מהרש"א, יומא, על דף עא, עמוד ב; ועוד רבות). בברכה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 00:45, 30 בספטמבר 2016 (IDT)
- אוח, איזה תשובה, תענוג (בלי שום ציניות) אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 14:16, 30 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה על תשובתך. הדברים שאתה אומר מעניינים מאוד, ברצינות גמורה, ואני בוודאי לא באתי לטעון שבעל המדרש אמר מילים ריקות. יחד עם זאת, אילן טען שסביר יותר ש"שמות" מכוונים לשמות של בעלי חיים רבים, ואני עדיין חושב שהוא צודק. יתרה מכך, אני סובר שגם בעל המדרש יסכים לכך, ולכן אמרתי "לטענתך". עם כל הכבוד, ויש כבוד, לנימוקים שהעלית, עדיין לא מדובר בפירוש הפשוט של המילים, וכפי שציינת בעצמך. צורת החשיבה המדרשית, לצערי, פינתה את מקומה לאנליטיות המערבית, ולכן קשה לשחזר אותה בימינו. בכך אנו מפסידים קומה נוספת של לימוד התורה. אבל לא צריך לבלבל בין פשט לדרש, וזכור דברי רשב"ם בפתיחת פרשת וישב בעניין זה (רק שהיום נתהפכו היוצרות). משה פרידמן - שיחה 16:41, 30 בספטמבר 2016 (IDT)
- אילן שמעוני, משה פרידמן, תודה לכם על הפרגון. משה, לא הבנתי את טענתך. הרי אם המדרש לומד מהפסוק הזה כי אדם הראשון ידע 70 לשון, אם כן בהכרח לדברי המדרש, אין הכוונה ב"שמות" לכל בעלי החיים בכלליות, שאם כן שמא קרא שם אחד לכל אחד. בעניין החלוקה בין המהלך הדרשני לבין התפיסה המערבית, אציין ואבהיר כי דבריי לעיל לא התיימרו להיות הפשט של מילות הפסוק, אלא הם יעודו להבנת פשטות דברי המדרש. אם בחרת בצורת הלימוד ו/או הדיאלקטיקה המערבית - אתה חופשי לפרש כך את הפסוק. רבים וטובים בחרו בזו הדרך, בהם מגדולי פרשני המקרא מתקופת הראשונים. אך הדרש לחוד והפשט (המערבי, שלרוב הדעות, לפחות בימינו, הוא אף הפשט הבסיסי) לחוד. "פינתה את מקומה" - זה רק בגישה העממית, אך המעוניינים לחדור אל נבכי המדרש - מוזמנים, ורבה הספרות עבורם לשם כך (גם ספרות בת זמננו!). מפסידים או לא, זה שאלה של כל אחד לעצמו. מי שמרגיש שהא "מפסיד" - יכול לנסות למצוא זאת. ומי שלא מרגיש "מפסיד" - אין לו סיבה להתעניין בכך (וממילא עבורו אינו "הפסד"...). כך שלדעתי, אין בדבריי לעיל כל בלבול, באתי רק לבאר את דברי המדרש על פי פשוטם. דברי הרשב"ם אינם סותרים את הדברים. הרשב"ם בא רק לחדד שיש לההדיר ולהאדיר את הפשט הנזנח לדעתו. המתבונן בדבריו, כשיראה שהביא כדוגמה את רש"י כפרשן הפשט, ישכיל להבין שלא בא הרשב"ם לדחות כלל את המדרש. הרי רש"י מלא וגדוש במאמרי חז"ל ומדרשים. אלא שרש"י בא לפרש את הפשט במקומות שלא התבארו לפניו. אל תשכח שרש"י לעִתים רבות זנח את הפשט לגמרי ונקט את דברי המדרש, אף כאשר נראים הם רחוקים מהפשט. באופן אישי, אני אוהב להתמקד בפשט (המערבי) ועוסק בכך רבות. אך בד בבד, אני נותן מקום של כבוד לענף הדרש ואף משתדל להבין אותו "בראש שלו" על פי ההנחות המערביות (כפי שניסיתי לעיל, אם שמת לב)... בברכת
שבת שלום! ו
קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 17:20, 30 בספטמבר 2016 (IDT)
- אילן שמעוני, משה פרידמן, תודה לכם על הפרגון. משה, לא הבנתי את טענתך. הרי אם המדרש לומד מהפסוק הזה כי אדם הראשון ידע 70 לשון, אם כן בהכרח לדברי המדרש, אין הכוונה ב"שמות" לכל בעלי החיים בכלליות, שאם כן שמא קרא שם אחד לכל אחד. בעניין החלוקה בין המהלך הדרשני לבין התפיסה המערבית, אציין ואבהיר כי דבריי לעיל לא התיימרו להיות הפשט של מילות הפסוק, אלא הם יעודו להבנת פשטות דברי המדרש. אם בחרת בצורת הלימוד ו/או הדיאלקטיקה המערבית - אתה חופשי לפרש כך את הפסוק. רבים וטובים בחרו בזו הדרך, בהם מגדולי פרשני המקרא מתקופת הראשונים. אך הדרש לחוד והפשט (המערבי, שלרוב הדעות, לפחות בימינו, הוא אף הפשט הבסיסי) לחוד. "פינתה את מקומה" - זה רק בגישה העממית, אך המעוניינים לחדור אל נבכי המדרש - מוזמנים, ורבה הספרות עבורם לשם כך (גם ספרות בת זמננו!). מפסידים או לא, זה שאלה של כל אחד לעצמו. מי שמרגיש שהא "מפסיד" - יכול לנסות למצוא זאת. ומי שלא מרגיש "מפסיד" - אין לו סיבה להתעניין בכך (וממילא עבורו אינו "הפסד"...). כך שלדעתי, אין בדבריי לעיל כל בלבול, באתי רק לבאר את דברי המדרש על פי פשוטם. דברי הרשב"ם אינם סותרים את הדברים. הרשב"ם בא רק לחדד שיש לההדיר ולהאדיר את הפשט הנזנח לדעתו. המתבונן בדבריו, כשיראה שהביא כדוגמה את רש"י כפרשן הפשט, ישכיל להבין שלא בא הרשב"ם לדחות כלל את המדרש. הרי רש"י מלא וגדוש במאמרי חז"ל ומדרשים. אלא שרש"י בא לפרש את הפשט במקומות שלא התבארו לפניו. אל תשכח שרש"י לעִתים רבות זנח את הפשט לגמרי ונקט את דברי המדרש, אף כאשר נראים הם רחוקים מהפשט. באופן אישי, אני אוהב להתמקד בפשט (המערבי) ועוסק בכך רבות. אך בד בבד, אני נותן מקום של כבוד לענף הדרש ואף משתדל להבין אותו "בראש שלו" על פי ההנחות המערביות (כפי שניסיתי לעיל, אם שמת לב)... בברכת
- אתה שואל טוב ובריא, אך כמה נקודות יש להשיב. מתחילה אבהיר כי מה שפה היה, הוא מישהו ביקש מקור וקיבל. אחֵר ביקש להבין את משמעות המקור ועוד אחרים החלו להתפלמס - אז ציינתי שאין סיבה לנחש, זה מפורש במדרש. כך ששאלתך אינה "לשיטתי", אלא לשיטת המדרש. עד לעת עתה לא הוזכרה כאן ביקורת במדרש. אדרבה, מתוך דבריך שלך היה נראה כי אתה מכיר קצת את סגנון המדרש. שאלה זו הִנה שאלה כללית על כל סגנון דברי המדרש שנאמרו ברוח זו. לא תמיד יש תשובה לשאלות מסוג זה "על המקום", לעִתים (ואולי לרוב) יש לרכוש ידע מקדים על הסגנון והמהלך. זה דורש גם ידע מעמיק בפילוסופיה חז"לית. יש לי הרצאות רבות בעניין, בכל אופן אנסה לענות כאן בקצרה. במקרה דנן, יש תשובה די פשוטה לאופן שבו למד כן המדרש. ישנם שני פסוקים צמודים זה אחר זה: ”וַיִּצֶר ה' אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם וַיָּבֵא אֶל הָאָדָם לִרְאוֹת מַה יִּקְרָא לוֹ וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה הוּא שְׁמוֹ: וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם וּלְכֹל חַיַּת הַשָּׂדֶה וּלְאָדָם לֹא מָצָא עֵזֶר כְּנֶגְדּוֹ”. יש כאן משהו מעניין; הפסוק מתחיל בלשון יחד - לשון כוללת: "כל חיית השדה", "כל עוף השמים" - "מה יקרא לו", "וכל אשר יקרא לו ... הוא שמו", הרי שמדבר אל כל יחיד ויחיד מתוך הכלל, ועל זה ממשיך ואומר "ויקרא האדם שמות...". לכאורה היה מתאים יותר שיאמר "ויקרא האדם שם לכל הבהמה....", כמו בפסוק שלפני כן. מכאן דייק המדרש שהכוונה כמה שמות לכל בעל חי. הדוגמה שאתה הבאת שונה בעליל. שם מדובר על בארות המים שנחפרו ונסתמו, ויצחק קרא להם באותם השמות שנקראו על ידי אביו. כאן מאוד מתאים לדבר בלשון רבים, שהרי דיבר על הבורות בלשון רבים, בלא להתייחס אל כל בור ובור מתוך הכללה. נקודה נוספת שאפשר לראות מכיוון אחר: יש עוד הבדל מהותי בין אדם הראשון לבין אברהם ויצחק. אדם הראשון קרא לבעלי החיים שמות עצמיים, שהם שמות עצם. שם עצם יש בדרך כלל שם אחד בכל שפה. מה שאין כן אברהם ויצחק קראו שמות כינויים, וכינויים אפשר לקרוא כמה שרוצים באותה שפה. כדאי לדעת דבר נוסף, למדרש היו הרבה מסורות ואף תובנות משלו. כך שאך טבעי הוא שיראה המדרש את אדם הראשון, יציר כפיו של הבורא, שהשכיל לדעת 70 לשון. המילה משמשת רק השראה ומקור מקראי להצמיד אליו את הדברים. דרך זו היא קצת מקוממת וזרה למי שלא רגיל בה, אך בין כה במקרה שלנו יש תשובות יותר מתיישבות, כדלעיל. בקשר לשאלה 70, 2, או 17, כאן יש יסוד אחר שיקשה עלי להאריך בו עם מתן סימוכים, אך אם תתעקש - אולי ארחיב על כך בהמשך. דרך זו מאוד רווחת בחז"ל, שאף ש"מיעוט רבים שנים", במקום שאין ייחודיות לשנים, ומאידך יש ייחודיות למספר אחד - מניחים כי הכוונה למספר בעל הייחודיות (ואם יש כמה מספרים עם ייחודיות - נוקטים לרוב את הנמוך מביניהם, מחמת הכלל של "תפשת מרובה"). כך גם בענייננו, לומר שידע שתי שפות, אין לזה כל משמעות. שכן אחר שהנחנו כי לשון הקודש היא השפה המרכזית, אם כן מיהי הזוכה להיות השפה השנייה? ערבית? אנגלית? אולי יידיש?... בטח אם ניתן מספר 17 או אחר. לא כן הדבר כאשר נגיע למספר 70. כלל זה משמש בהרבה מקומות דומים. ולהרחבת האינטליגנציה, כדאי לדעת כי ישנם בתלמוד ומפרשיו חריגות מפורשות מכלל זה, לרוב בעלי רקע דומה, עם הסברים מקבילים בצִדם (ראה לדוגמה ריטב"א, בבא בתרא, על דף סב, עמוד א: "שאין אומרים מיעוט שנים אלא כשתופס לשון פרט אבל כשתופס סוג גדול שתופס כל המינים אין אומרין בו מיעוט רבים שנים, וכן כתב הר"ז הלוי ז"ל וזה טעם אמיתי ממלאכת ההגיון"; דף קמג, עמוד ב; דף קנ, עמוד א [בשם רבו - הרא"ה]; מהרש"א, יומא, על דף עא, עמוד ב; ועוד רבות). בברכה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 00:45, 30 בספטמבר 2016 (IDT)
- אז, לשיטתך, גם אברהם ויצחק דיברו שבעים לשון? שהרי הכתוב אומר: "וישב יצחק ויחפור את בארות המים אשר חפרו בימי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם, ויקרא להן שמות, כשמות אשר קרא להן אביו.". ובכלל, למה שבעים? אולי שתי שפות, שהרי "מיעוט רבים שתים"? אולי 17 שפות? משה פרידמן - שיחה 23:30, 29 בספטמבר 2016 (IDT)
- אילן שמעוני, אם מישהו כאן היה טורח לפתוח את המדרש, הדיון היה מסתיים... המשך דברי המדרש המצוטט לעיל הם: ”שם לכל הבהמה - אין כתיב כאן. אלא: שמות”, ואם כן מובן (כפי שניחש מלא כל הארץ כבודו) שמכך שכתוב בפסוק: ”וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה”, ולא נאמר "שם", הרי שקרא לכל אחד מבעלי החיים שם בכל אחת מהשפות. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 01:25, 29 בספטמבר 2016 (IDT)
- לא נראה לי שבעל המדרש חשב אחרת. מדובר בסגנון מדרשי נפוץ מאוד. התמיהה שלך היא מסוג התמיהות הטריוויאליות, שעליהן נאמר "אין משיבין על דברי אגדה". משה פרידמן - שיחה 23:04, 28 בספטמבר 2016 (IDT)
- נראה סביר יותר שמדובר בשמות כי מדובר בבעלי חיים שונים. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 07:25, 27 בספטמבר 2016 (IDT)
- תודה רבה על ההפניה המדויקת למדרש. אילן, הקשר הוא כנראה הריבוי של "שמות" כלומר ביותר משפה אחת. בברכה, מלא כל הארץ כבודי • שלח הודעה ל-013-28143 • כ"ד באלול ה'תשע"ו • 01:16, 27 בספטמבר 2016 (IDT)
- אינני מבין. קרא להם שמות, מה לזה ולשפות שונות? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 16:00, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
שלושה ערכים שונים עם אותה המשמעות
עבר לשיחה:דג מלוח (מאכל) גילגמש • שיחה 16:16, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
דמוקרטיה
מה המשמעות של דמוס ושל קרטיה?
- דמוס- ההמון, כולם. קרטיה - שלטון. שלטון כולם, שלטון ההמון. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 18:16, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
- מתוך דמוקרטיה – דֵּמוֹקְרַטְיָה (ביוונית: Δημοκρατία שלטון העם [δήμος "דמוס" עם, κράτος "קרטוס" שלטון]). Tzafrir - שיחה 21:12, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
- בלשן בכיר שכבר נפטר (החזיק בקתדרה, לא סתם פרופסור קאקער, וגם שלט ביוונית עתיקה מילדות) טען שהתרגום הנכון של דמוס קרוב יותר לאספסוף מאשר לעם. רק אומר. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:23, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
- בדרך כלל המילה "עם" מתייחסת בעברית ללאומיות אתנית (אנ'). נדמה לי שהמילה "ציבור" עדיפה על "עם" כתרגום לדמוס. Amitayzl - שיחה 11:41, 30 בספטמבר 2016 (IDT)
- בלשן בכיר שכבר נפטר (החזיק בקתדרה, לא סתם פרופסור קאקער, וגם שלט ביוונית עתיקה מילדות) טען שהתרגום הנכון של דמוס קרוב יותר לאספסוף מאשר לעם. רק אומר. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:23, 25 בספטמבר 2016 (IDT)
מה המדד בלמס של מ.מ. אל קסום?
מה המדד בלמס של מ.מ. אל קסום?
- מדד ג'יני 0.3458 Nachum - שיחה 14:05, 27 בספטמבר 2016 (IDT)
האם קרה מעולם בתולדות מדינת ישראל
ששני נשיאי ארצות הברית (אחד מכהן ואחד לשעבר) היו בישראל בו זמנית? 37.142.197.179 09:36, 28 בספטמבר 2016 (IDT)
- כן, בהלוויית יצחק רבין השתתפו הנשיא קלינטון והנשיאים לשעבר קרטר ובוש (האב). יואב ר. - שיחה 09:38, 28 בספטמבר 2016 (IDT)
הכנרת מספקת כרבע מכמות המים השנתית הנצרכת בישראל?
שלום! גם בים כנרת, גם במשק המים והשפכים בישראל וגם בפורטל:ערכים מומלצים/ערכים/ים כנרת כתוב:"הכנרת מספקת כ-25% מצריכת המים בישראל ומהווה את אחד ממקורות מי השתייה וההשקיה העיקריים שלה.". נתוני ההתפלה בערכים מעודכנים ללפני כחמש שנים, ונראה לי שחל מהפך בנושא. גם באתרים של "מקורות" ו"רשות המים" אין פרטים מעודכנים. היכן ניתן לברר את הנתונים הננכונים? תודה - Ovedc • שיחה • אמצו ערך יתום! 12:40, 29 בספטמבר 2016 (IDT)
- הנתון נכון וגם זכור לי. באתר רשות המים כתוב על הכנרת: "מקורות המילוי החוזר הם משקעים ישירים (גשם ושלג) וכן זרימה צידית מאגנים שכנים מעבר לגבול. תרומת האגן למשק המים נאמדת בכ-560 מלמ"ק בשנה, דהיינו כ-25% מצריכת המים בישראל. בניגוד ליתר האגנים, באגן זה מנוצלים בעיקר מים עיליים בשאיבה ישירה מן הכינרת, וכן מנחלים ומעיינות במעלה." בורה בורה - שיחה 08:03, 2 באוקטובר 2016 (IDT)
- אבל מה הנתון העדכני, נאמר ל2015 או 2014? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:10, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- שאלתי במקורות. מקווה שמישהו יקרא ויענה. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:14, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- אבל מה הנתון העדכני, נאמר ל2015 או 2014? אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 22:10, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
כמה שגרירויות נמצאות בירושלים?
שגרירויות ולא קונסוליות, שהן ברמה נמוכה משגרירות. 37.142.197.179 14:01, 30 בספטמבר 2016 (IDT)
- 0. בארה"ב יש חוק המחייב את העברת השגרירות בירושלים, אך הוא אינו מיושם בפועל. בתודה, דג ירוק • שיחה • 14:16, יום שישי בשבת, כ"ז באלול ה'תשע"ו (IDT) 14:16, 30 בספטמבר 2016 (IDT).
- בערך מעמדה החוקי של ירושלים#השגרירויות הזרות בירושלים מוזכר ש"לאחר מלחמת ששת הימים עברו מספר שגרירויות זרות לירושלים. עד שנת 1973 שכנו בירושלים שגרירות הולנד, ארבע שגרירויות מארצות אפריקה - חוף השנהב, זאיר, קניה ואתיופיה ו-13 שגרירויות מדרום אמריקה ואמריקה המרכזית: בוליביה, צ'ילה, קולומביה, קוסטה ריקה, הרפובליקה הדומיניקנית, אקוודור, אל סלוודור, גואטמלה, האיטי, פנמה, אורוגוואי, ונצואלה." כמו שכתוב בהמשך המדינות האפריקניות ניתקו את היחסים הדיפלומטיים אחרי מלחמת יום כיפור, וגם שאר המדינות הוציאו את השגרירויות מירושלים מסיבות שונות, בעיקר בעקבות חקיקת חוק יסוד: ירושלים בירת ישראל.
- מה שעוד כתוב שם זה ש"כיום לא קיימת אף שגרירות בירושלים. לפרגוואי ולבוליביה יש שגרירויות במבשרת ציון, שאיננה נחשבת כחלק מירושלים." eman • שיחה • ♥ 14:25, 30 בספטמבר 2016 (IDT)
- המדינה היחידה בעולם שמכירה בפועל בירושלים (המאוחדת) כבירת ישראל - היא ישראל. שאר העולם לא מכיר בשטחים שנכבשו ב-67 כחלק לגיטימי ממדינת ישראל, משום שהם אמורים (לדעתו) לחזור לשליטה ערבית במסגרת הסכם שלום (מזרח י-ם, רמה"ג, להבדיל איו"ש שגם ישראל לא סיפחה, ובעבר רצועת עזה ומדבר סיני שהוחזרו לשליטה ערבית). ―אנונימי לא חתם
טעות היסטורית בידיך. אי ההכרה בירושלים כבירת ישראל אינה בעקבות כיבוש החלק המזרחי בשנת 67. על פי החלטת החלוקה (181) משנת 1947 ירושלים אינה חלק ממדינת ישראל (וגם לא מהמדינה הפלסטינית). בהסכם שלום שיקבל את ברכת האומות ניתן יהיה לשנות את מעמדה החוקי. שנילי - שיחה 07:51, 2 באוקטובר 2016 (IDT)
- אין קשר לחלוקה, הגבולות המוכרים בעולם של מדינת ישראל לא נקבעו בחלוקה אלא בסיום מלחמת העצמאות (גבול שונה לחלוטין), מה שנקרא קווי 67. ―אנונימי לא חתם
- זה לא כל כך פשוט. אחרת, למה לא היו שגרירויות במערב ירושלים עד 67?
- ומה שנקבע ב 67 לא היה גבול בינלאומי, אלא הסדר שביתת נשק. עם הזמן רוב העולם הכיר בישראל שבגבולות 67. אבל לגבי ירושלים תמיד נשארה איזושהי הסתייגות, בגלל שבתוכנית החלוקה המעמד שלה היה אמור להיות בינלאומי (והיו מדינות שקיוו שזה יאפשר להן דריסת רגל בירושלים.) eman • שיחה • ♥ 01:13, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
- גם זה לא מדויק: ב־1967 לא נקבע הסדר שביתת נשק. הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נקבעו בשנת 1949, במסגרת הסכמי רודוס. קווי שביתת הנשק היו בתוקף עד פרוץ מלחמת ששת הימים, כלומר עד 4 ביוני 1967. קווי שביתת הנשק הללו הם מה שמכונה "הקו הירוק". בתום מלחמת ששת הימים נקבעו קווים חדשים – קווי הפסקת אש. ראו גבולות מדינת ישראל וערכים קשורים. חזרתי • ∞ • שיחה 12:00, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
- זה לא סותר את מה שכתבתי. "גבולות 67" אלה הקווים שהיו עד 1967. eman • שיחה • ♥ 14:15, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
- סותר: כתבת "מה שנקבע ב 67 לא היה גבול בינלאומי, אלא הסדר שביתת נשק". זה לא נכון. ב-67' נקבעה הפסקת אש. שביתת נשק נקבעה ב-49'. חזרתי • ∞ • שיחה 22:21, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
- זה לא סותר את מה שכתבתי. "גבולות 67" אלה הקווים שהיו עד 1967. eman • שיחה • ♥ 14:15, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
- גם זה לא מדויק: ב־1967 לא נקבע הסדר שביתת נשק. הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות נקבעו בשנת 1949, במסגרת הסכמי רודוס. קווי שביתת הנשק היו בתוקף עד פרוץ מלחמת ששת הימים, כלומר עד 4 ביוני 1967. קווי שביתת הנשק הללו הם מה שמכונה "הקו הירוק". בתום מלחמת ששת הימים נקבעו קווים חדשים – קווי הפסקת אש. ראו גבולות מדינת ישראל וערכים קשורים. חזרתי • ∞ • שיחה 12:00, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
- אף מדינה לא מצפה ל"דריסת רגל" בי-ם כמו בהצעת החלוקה. העולם מצפה להסדר קבע שבו יימצא פתרון לריבונות בעיר, כנראה מערב י-ם כבירת ישראל ומזרח י-ם כבירת המדינה הפלסטינית. עד אז מעמדה הבינ"ל לא ברור. ―אנונימי לא חתם
איזה מפעל נמצא ליד פארק הקופים? מיקום מצורף.
מפעל לזיהוי Gil mo - שיחה 12:56, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
- הצורפים? שנילי - שיחה 13:04, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא, הצורפים נמצא בתוככי הכפר. Gil mo - שיחה 14:11, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא נראה לי שזה מפעל. לדעתי משהו חקלאי או ביטחוני. נרו יאיר • שיחה • ב' בתשרי ה'תשע"ז • 23:48, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא, הצורפים נמצא בתוככי הכפר. Gil mo - שיחה 14:11, 3 באוקטובר 2016 (IDT)
מפעל אפרוחים. שיר § שיג § שיח § 13:36, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
מה מקור המילה פרטר?
היום לראשונה נתקלתי במונח פרטר, המוגדר בַערך "דירה" כ"דירה צמודת קרקע שגובה הכניסה שלה כ-4-5 מדרגות". לפי Storey ב-Wikipedia בצרפת דירות כאלה נקראות rez-de-chaussée, ובפולין וברומניה הן נקראות "parter", אולם טרם מצאתי לכך סימוכין בויקיפדיה בשפות הללו. בינתיים הוספתי לערך בויקיפדיה העברית גיזרון: '(parter, מצרפתית - par terre, "על הקרקע")', אבל אפשר לומר שההגדרה הנ"ל עדיין "מובילה את הקוראים למבוי סתום", כלומר, למי שרוצה לקרוא עוד על הנושא אין לאן להמשיך משם, אז אשמח למידע על האטימולוגיה של המילה/ מקורות טובים ל"לקריאה נוספת" וכו'. אנבה - שיחה 00:17, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- להערכתי כדאי לך לחפש קצת חומרים על התפתחות התיאטרון במאה ה-18. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 22:26, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא הבנתי, מה הקשר בין הדברים? תודה, אנבה - שיחה 23:00, 14 באוקטובר 2016 (IDT)
- כי שם נמצא השימוש "העיקרי" במילה הזאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:09, 15 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני יכול לאשר את הגרסה הרומנית, מדובר במילה ממקור צרפתי, שנקלטה ברומנית ויש לה כמה משמעויות:
- כי שם נמצא השימוש "העיקרי" במילה הזאת. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 00:09, 15 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא הבנתי, מה הקשר בין הדברים? תודה, אנבה - שיחה 23:00, 14 באוקטובר 2016 (IDT)
- קומת הקרקע.
- בתיאטרון, האזור שמתחיל משולי הבמה ועד סוף האולם.
- בתיאטרון, האנשים היושבים באולם, להבדיל מהיושבים בקומות ובתאים.
- בגינון, חלקת הקרקע שנועדה לגידול פרחים.
מילואים
אם מישהו עשה מילואים של שבועיים ברציפות בשבוע האחרון של אוגוסט והשבוע הראשון של ספטמבר, מתי הוא אמור לקבל את הכסף של המילואים?
ואם האדם מועסק במשרה חלקית, האם הוא אמור לקבל יותר או שאולי ה1200 הרגלים שלו זה מה שמגיע וזהו?
לא מצאתי את התשובה בגוגל ואני לא יכול להתקשר וגם לא ברור לי למי. אני חושד שהכסף הלך לאיבוד בכיסו של המעסיק. האם צריך להגיש לו איזו אישור על כך שהייתי במילואים? שואל השאלות - שיחה 18:31, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- יש אתר רשמי למערך המילואים, שם אמורות להיות תשובות לכל השאלות, וגם מוקד מידע שיכול לעזור. ―אנונימי לא חתם
- שחק עם זה Shannen - שיחה 18:01, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
- אתה אור להדפיס אישור לביצוע מילואים מאתר המילואים. אם אין לך סיסמא, אתה צריך לפנות לקצין המילואים של היחידה שלך. את האישור אתה צריך להגיש למעסיק, הוא אמור לשלם לך שכר רגיל והוא מתחשבן עם הביטוח הלאומי. אם תשלום המילואים גבוהה מהשכר שלך, אתה אמור לקבל את ההפרש דרך תלוש המשכורת. אם העברת את האישור לפני שהם סוגרים את המשכורות החודשיות (לרוב באזור ה-20 לחודש) היית אמור לראות את זה בתלוש הנוכחי, אם לא זה יהיה בחודש הבא. כמו כן, מידי פעם אני מקבל מהביטוח הלאומי מכתב על הפרשי החזרים שמגיעים לי, את זה צריך להשוות מול מה שהמעסיק הביא לך בתלוש. את כל זה אני כותב לך מידע אישי, לא משהו רישמי ולי אף פעם לא היו בעיות עם המעסיק כך שאם יש בעיה, אני לא יודע מה צריך לעשות. נ.ב. בעבר עבדתי כמתרגל בבר אילן במשרה חלקית ושם אמרו שאם אני משלים תרגולים שפספסתי בגלל מילואים, הם ישלמו את המשכורת הרגילה בתוספת כל ההחזר מהמילואים, אני מניח שזה לא כך בכל מקום עבודה אך כדאי לברר את זה מול המעסיק. אינג. יונה ב. - שיחה - הבה נכחילה 13:54, 6 באוקטובר 2016 (IDT)
- שחק עם זה Shannen - שיחה 18:01, 5 באוקטובר 2016 (IDT)
המרת קובצי PDF תקינים בעברית ובאנגלית בחזרה לפורמט וורד
יש לי כרגע שני קובצי PDF, אחד באנגלית, ואחד בעברית. בשניהם מדובר בקבצים תקינים, ללא מגע תוכנת OCR, שנוצרו מקובצי וורד רגילים – לא מדף מודפס באנגלית או בעברית, כך שכל המילים נכונות ותקינות, כל סימני הפיסוק ברורים, ולא היה צורך בתוכנת OCR.
מהי הדרך המומלצת להמיר את שניהם לקובצי וורד בחזרה, בשפתם (כל קובץ לשפתו הוא)? תודה מראש על כל טיפ שהוא. אלדד • שיחה 19:31, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- אם הקבצים לא מוגנים אפשר לעשות העתק בקורא pdf והדבק בוורד. זה עובד באנגלית, אבל בעברית תצטרך למצוא אפליקציה שהופכת ימין ושמאל. חיפוש באינטרנט ימצא לך כאלה, אבל ייתכן שעדיין יהיה צורך בסידור ידני של סימני פיסוק. Easy n - שיחה 19:41, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- היי אלדד, אפשרות אחת כפי שהזכרת היא תוכנת המרה של OCR. אני משתמש בזו של אבביי. אפשרות שנייה, תוכנת PDF של אדובי. היא מפרקת את הדף. אבל לפעמים יותר מדי. מקוה שעזרתי. HappySmartTrader - שיחה 19:44, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה רבה לשניכם. כמובן, בשני המקרים אני מחפש אמצעי חינמי. הרעיון להדביק מאנגלית אל תוך קובץ וורד הוא משהו שלא חשבתי עליו. אני מניח שזה יעבוד, תודה רבה. בעיקר חשוב לי למצוא דרך לקרוא קובץ PDF עברי, לא על ידי תוכנת ABBYY, שהיא די יקרה, מה גם שכאן מדובר בהמרה מקובץ וורד במקור, כך שהכל שם תקין. למה הכוונה "תוכנת PDF של אדובי"? האם זה משהו חינמי? אלדד • שיחה 19:48, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- נ"ב: הקבצים לא מוגנים. אלדד • שיחה 19:48, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- התכנה של אדובי תמורת תשלום מינוי. יש אתר שממיר קבצי PDF און-ליין בחינם. גודל הקובץ מוגבל. צריך לגגל את זה. HappySmartTrader - שיחה 19:51, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה. כן, זה מה שחשבתי, שהתוכנה של אדובי איננה חינמית. גודל הקובץ שבידיי הוא כחמישה עשר עמודי טקסט רגילים, עם מעט צילומים. האמת היא שיש לי לינקים למספר אתרים שמבצעים המרה, וכרגע אני לא בטוח איזה מהם יתאים ביותר למקרה הנוכחי. כבר ביצעתי ניסיונות להמרה בעבר, והם לא צלחו (בעיקר ניסיתי לבצע המרה לקובץ וורד של קובץ PDF סרוק בעברית). אלדד • שיחה 19:55, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- תוכל לקחת את הטרייל של אדובי (חודש?). HappySmartTrader - שיחה 21:08, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה, אבדוק מה אני יכול לעשות. אלדד • שיחה 21:19, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני נעזרתי רבות בגרסת הניסיון החינמית של ABBYY.עשיתי העתק-הדבק לטקסט שהתוכנה זיהתה ובגלל שלא ייצאתי זה לא הגביל אותי במספר הדפים. Uziel302 • שיחה 08:36, 15 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה, אבדוק מה אני יכול לעשות. אלדד • שיחה 21:19, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- תוכל לקחת את הטרייל של אדובי (חודש?). HappySmartTrader - שיחה 21:08, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה. כן, זה מה שחשבתי, שהתוכנה של אדובי איננה חינמית. גודל הקובץ שבידיי הוא כחמישה עשר עמודי טקסט רגילים, עם מעט צילומים. האמת היא שיש לי לינקים למספר אתרים שמבצעים המרה, וכרגע אני לא בטוח איזה מהם יתאים ביותר למקרה הנוכחי. כבר ביצעתי ניסיונות להמרה בעבר, והם לא צלחו (בעיקר ניסיתי לבצע המרה לקובץ וורד של קובץ PDF סרוק בעברית). אלדד • שיחה 19:55, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- התכנה של אדובי תמורת תשלום מינוי. יש אתר שממיר קבצי PDF און-ליין בחינם. גודל הקובץ מוגבל. צריך לגגל את זה. HappySmartTrader - שיחה 19:51, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
- היי אלדד, אפשרות אחת כפי שהזכרת היא תוכנת המרה של OCR. אני משתמש בזו של אבביי. אפשרות שנייה, תוכנת PDF של אדובי. היא מפרקת את הדף. אבל לפעמים יותר מדי. מקוה שעזרתי. HappySmartTrader - שיחה 19:44, 4 באוקטובר 2016 (IDT)
אוכל (מרק? ) דרום אמריקאי/ספרדי בקערה מוזרה
שמתי לב איזה מאכל שמספר דוברי ספרדית מדרום אמריקה אוכלים. אני אתאר מה ראיתי:
קערה קטנה ועמוקה מאוד, כמעט עגולה עשויה מעץ שעומדת על מעמד שמחזיק אותה כמו ביצה. וקשית שעשויה ממתכת שיוצאת ממנה. מישהו מזהה על מה אני מדבר?
נ.ב.: אני לא רוצה לשאול את האדם הראשון שאני רואה אוכל את זה כי לדעתי זה לא מנומס להיכנס לצלחת שלו וגם מה - הוא יכול להבין את זה כמו בקשה לתת לו אוכל ואני לא רוצה. שואל השאלות - שיחה 14:57, 6 באוקטובר 2016 (IDT)
- מאטה אבל משקה לא מאכל. שנילי - שיחה 15:15, 6 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה! זה נראה לי מה שחיפשתי. שואל השאלות - שיחה 15:33, 6 באוקטובר 2016 (IDT)
התמונות במסך נראית פחוסות
יש לי שתי מסכים. באחד מהם העיגול (שעשיתי בצייר עם שיפט לחוץ) נראה עגול ובשני הוא נראה אליפסה. אני משתמש בחלונות 7. שני המסכים מחוברים שונה. אחד מחובר דרך כרטיס מסך (חיבור לבן) והשני מחובר ישירות למחשב (יש עוד יציאה) בחיבור כחול. ניסיתי להחליף בין הקבלים, ואז אחד המסכים לא פועל. איך מתקנים את הבעיה? שואל השאלות - שיחה 15:33, 6 באוקטובר 2016 (IDT)
- הזמן טכנאי, שכן מדובר בבעיה חומרתית שקשורה להימצאות במקום. שיר § שיג § שיח § 13:33, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- נראה לי שאחד המסכים לא ברזולוציה מתאימה. אני מציע לא להשתמש ב"שכפול מסכים" אם לא צריך. ואז לעדכן בwindows לכל מסך בנפרד לרזולוציה המומלצת. «kotz» «שיחה» 09:08, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
משנת עקביא בן מהללאל
מה מקור המנהג לומר משנת עקביא בן מהללאל בהלוויה? ממתי נהוג? מי הנהיג? דוד שי - שיחה 05:15, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- כמנהג רווח, הדבר מוזכר על ידי רבי יחיאל מיכל טוקצינסקי, ספר "גשר החיים" (ספר הליקוט המקיף הראשון בעניינים אלו), ירושלים, תש"ז, חלק א, פרק יב, סעיף ד, אות ב. מקור המנהג החל להתפשט ככל הנראה רק בסביבות השנים שקדמו להוצאת הספר, שכן מוקדם לכן, הרב המקובל יצחק אלפייה, בספרו שיח יצחק, ירושלים, תרפ"ג, עמ' 38, מזכיר כי אביו ציווה שיאמרו בעת הלווייתו (שהייתה בשנת תרע"ו) את משנה זו, והוא מנסה למצוא לכך סיבה בספרו הנ"ל. הנימוק שהוא נותן לכך הוא תוך שימוש בשם הנפטר ושם משפחתו, מה שנותן להבין כי הוא לא ראה זאת במקומות אחרים. ייתכן גם שמשם, בין היתר, התפשט המנהג לשאר בני ירושלים, ומכאן לדפוס הלוויות הכללי, שמושתת בהרבה על מנהגי ירושלים הקדומים. מאידך החכם באשי, הרב אליהו בכור חזן מזכיר את מנהג זה בספריו "נוה שלום" (דיני אבלות, סעיף יט, אלכסנדריה, תרנ"ד; מהדורה חדשה, ירושלים, תשס"ד, עמ' קמד) ו"תעלומות לב" (חלק ג, משמרת הטהרה, סימן יז, ד"ה הנה לפי, אלכסנדריה, תרס"ג, דף לז, עמוד א) שהודפסו הרבה שנים לפני מועד הלוויית אביו של הרב אלפייה. מה שנותן לחשוב כי יחידים נהגו כן כבר קודם, ואולי אצל הספרדים זה היה יותר נפוץ, ומשם השתרבב את אנשי היישוב הישן בירושלים. הנחה מעובדת יותר היא כי מנהג מצרים היה כך מקדמת דנא, כפי שמציין הרב חזן, יוצאי מצרים העלו מנהג זה אתם לארץ, הספרדים האחרים (כמו יוצאי חלב, בהם הרב אלפייה) הושפעו מכך, ומשם זה חלחל אל האשכנזים הירושלמים. כדאי גם לציין לדברי הרב יקותיאל יהודה גרינוולד, בספרו "כל בו על אבלות", חלק ב, ניו יורק, תשי"א, עמ' 43, שמציין כי נערך בעניין זה פולמוס בין הרב טוקצינסקי לאחרים (למעשה, הפולמוס התרחש מעל דפי עיתון הארץ בשנת תש"ו), והוא אישית מפקפק ושולל זאת. בשנים שלאחר מכן זה מוכר בספרות לרוב כמנהג ארץ ישראל. כיום, הרבה נוהגים כך אף מחוץ לארץ (כמו הרבה מנהגים שמתפשטים והולכים. בפרט כשמדובר בענייני מתים ונשמות...). עקיבא צימרמן (כ"ה לחי, חלק ב, תל אביב, תשס"ח, עמ' 504) נגע במנהג זה מעט, בעיקר בהקשר הלחנים שחוברו עליו. בברכת "הסתכל בשלושה דברים ואי אתה בא לידי עברה..." ושנה טובה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 10:31, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה רבה על תשובתך המפורטת. אשמח אם תוסיף מידע זה לערך משנת עקביא בן מהללאל. דוד שי - שיחה 11:40, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- אשתדל לעשות זאת בשבילך דוד
. אגב, מזמן כבר מציק לי, למה אין איזה אחראי/ם שיעברו באופן קבע על התוכן כאן בהכה את המומחה ויעבירו את הרלוונטי והראוי אל הערכים המתאימים. יש כאן הרבה תוכן משובח. לדעתי אולי גם אפשר להציע לקשר ב"ראו גם" או באיזה מקום בהערות של הערך לדברים משניים שנאמרו כאן ואינם ראויים להופיע בפני עצמם בתוך הערך. במבט לאחור, נוכל לראות הרבה שאלות שחוזרות על עצמן כאן, והסבירות אומרת שאם מאן דהוא מצא לנכון לשאול כאן את שאלתו, לאחר שציפה להשביע את צימאון הידע שלו בערך עצמו ולא מצא זאת שם, הרי שמכאן ולהבא כדאי שהתוכן יופיע בערך המתאים (כמובן רק לאחר שנמצא עומד בקריטריונים). אשמח לחוות דעתך בעניין. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 13:13, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני מסכים שראוי שמידע מדף זה ודומיו יעשיר את מרחב הערכים או יעבור לדפי שיחה של ערכים רלוונטיים. אני לא רואה צורך באחראי, הרי כולנו אחראים. הטוב ביותר הוא שמי שנתן תשובה כאן יוודא שתשובתו נמצאת גם בערך המתאים. דוד שי - שיחה 13:29, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- לעת עתה אני לא רואה שזה קורה. לדעתי, אם היה איזה אחראי שהיה מנווט את התוכן למקומות המתאימים (וכן, כדבריך, מזרז את הכותבים לסדר את התוכן בתוך הערכים המקבילים. כפי שעשית אתה, ולולא בקשתך, ככל הנראה, לא הייתי שוקל על הזנת התוכן בערך הנ"ל), זה היה הרבה יותר יעיל. צריך לקחת בחשבון שחלק גדול מהשאלות כאן נשאלות על ידי שואלים שאינם מעוניים דווקא בתוכן אנציקלופדי עשיר, כך שהעונים להם לא תמיד יישבו לחשוב אם ולאפוא התוכן ראוי להיכנס. חבל ממש. אני גם סבור כי לא די באחראי אחד, הן מחמת ריבוי המידע, והן מחמת גיוונו. אולי בכלל כדאי להעביר את הדיון למזנון. עשה זאת כהבנתך. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 15:23, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- דוד, סיימתי את הזנת המידע לערך. תוכל לחוות את דעתך (אני הרגשתי מעט את מה שכתבתי לעיל, כי חלק מהמידע שכאן אינו חופף ומתאים באופן מלא למרחב הערכים, ולכותב כאן לעִתים קשה "להיפרד" מממה שהשקיע בכתיבתו כאן ולוותר עליה בהוספת המידע לערך). תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 17:12, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- עשית עבודה נהדרת. שיתוף פעולה כזה הוא שעושה את הפעילות בוויקיפדיה מהנה ופורייה כל כך. דוד שי - שיחה 17:42, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה דוד. מה לגבי מינוי אחראים על המקום כאן? כפי שכתבתי לעיל, נראה לי שצורך רב יש בעניין. אציין עוד כי יש הרבה שאלות שנענים על ידי אנונימיים, ואלו לרוב לא יטרחו להכניס את המידע הלז בערכים המתאימים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 21:06, 8 באוקטובר 2016 (IDT)
- ראה עצמך כאחראי, ואף אני אנסה לשים לב לתשובות הניתנות כאן. דוד שי - שיחה 02:51, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני חושב שיקשה עלי לעמוד בתפקיד, אולי אוכל להצטרף ולסייע (בשמחה). אם אתה תיכנס לעניינים, זה בטוח על דרך טובה. כך או כך, אם אתה חושב אכן ללכת על זה, אולי כדאי להמציא איזה תבנית כלשהי שתתווסף למידע חיוני לערכים, ולאחר שתועבר לערכים - יצוין
בוצע או משהו כזה. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 10:57, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- דוד? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 23:36, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- יצרתי את תבנית {{למרחב הערכים}}. בהזדמנות אשכלל אותה. ראה דוגמה בפרק עזרה להלן. דוד שי - שיחה 06:01, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- נהדר דוד. תמיד מפתיע, ומיד... אולי כדאי גם לציין לאן להעביר את זה ({{למרחב הערכים|שם הערך}}) קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 10:33, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- האם רק בפרק עזרה מצאת עניין בתוכן, או שזה בדיוק מה שהיית מעורב בו? אני חושב שכרבע או חמישית מהפסקאות כאן הם תרומיים לערכים (ברמה כזו או אחרת). האם אתה מסכים? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 10:40, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- דוד, נראה לי שכדי להגיע לתוצאות יפות עם הרעיון, נצטרך לשבת ולעבד כמה דברים, האם תמצא זמן בקרוב לכך, או שתדחה זאת לאחר החגים? תודה מראש. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 00:40, 11 באוקטובר 2016 (IDT)
- הפרק "עזרה" הוא דוגמה, לא עברתי על כל הדף. ניתן עוד לשכלל את התבנית. דוד שי - שיחה 04:58, 11 באוקטובר 2016 (IDT)
- דוד, נראה לי שכדי להגיע לתוצאות יפות עם הרעיון, נצטרך לשבת ולעבד כמה דברים, האם תמצא זמן בקרוב לכך, או שתדחה זאת לאחר החגים? תודה מראש. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 00:40, 11 באוקטובר 2016 (IDT)
- יצרתי את תבנית {{למרחב הערכים}}. בהזדמנות אשכלל אותה. ראה דוגמה בפרק עזרה להלן. דוד שי - שיחה 06:01, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- דוד? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 23:36, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני חושב שיקשה עלי לעמוד בתפקיד, אולי אוכל להצטרף ולסייע (בשמחה). אם אתה תיכנס לעניינים, זה בטוח על דרך טובה. כך או כך, אם אתה חושב אכן ללכת על זה, אולי כדאי להמציא איזה תבנית כלשהי שתתווסף למידע חיוני לערכים, ולאחר שתועבר לערכים - יצוין
- ראה עצמך כאחראי, ואף אני אנסה לשים לב לתשובות הניתנות כאן. דוד שי - שיחה 02:51, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- תודה דוד. מה לגבי מינוי אחראים על המקום כאן? כפי שכתבתי לעיל, נראה לי שצורך רב יש בעניין. אציין עוד כי יש הרבה שאלות שנענים על ידי אנונימיים, ואלו לרוב לא יטרחו להכניס את המידע הלז בערכים המתאימים. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 21:06, 8 באוקטובר 2016 (IDT)
- עשית עבודה נהדרת. שיתוף פעולה כזה הוא שעושה את הפעילות בוויקיפדיה מהנה ופורייה כל כך. דוד שי - שיחה 17:42, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- דוד, סיימתי את הזנת המידע לערך. תוכל לחוות את דעתך (אני הרגשתי מעט את מה שכתבתי לעיל, כי חלק מהמידע שכאן אינו חופף ומתאים באופן מלא למרחב הערכים, ולכותב כאן לעִתים קשה "להיפרד" מממה שהשקיע בכתיבתו כאן ולוותר עליה בהוספת המידע לערך). תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 17:12, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- לעת עתה אני לא רואה שזה קורה. לדעתי, אם היה איזה אחראי שהיה מנווט את התוכן למקומות המתאימים (וכן, כדבריך, מזרז את הכותבים לסדר את התוכן בתוך הערכים המקבילים. כפי שעשית אתה, ולולא בקשתך, ככל הנראה, לא הייתי שוקל על הזנת התוכן בערך הנ"ל), זה היה הרבה יותר יעיל. צריך לקחת בחשבון שחלק גדול מהשאלות כאן נשאלות על ידי שואלים שאינם מעוניים דווקא בתוכן אנציקלופדי עשיר, כך שהעונים להם לא תמיד יישבו לחשוב אם ולאפוא התוכן ראוי להיכנס. חבל ממש. אני גם סבור כי לא די באחראי אחד, הן מחמת ריבוי המידע, והן מחמת גיוונו. אולי בכלל כדאי להעביר את הדיון למזנון. עשה זאת כהבנתך. תודה. קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 15:23, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני מסכים שראוי שמידע מדף זה ודומיו יעשיר את מרחב הערכים או יעבור לדפי שיחה של ערכים רלוונטיים. אני לא רואה צורך באחראי, הרי כולנו אחראים. הטוב ביותר הוא שמי שנתן תשובה כאן יוודא שתשובתו נמצאת גם בערך המתאים. דוד שי - שיחה 13:29, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- אשתדל לעשות זאת בשבילך דוד
- תודה רבה על תשובתך המפורטת. אשמח אם תוסיף מידע זה לערך משנת עקביא בן מהללאל. דוד שי - שיחה 11:40, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
מיהו ישראלי
אישה עם ת.ז כחולה שנישאה לגבר מהשטחים. ילדיהם מקבלים את מעמד האם או מעמד האב? • צִבְיָה • שיחה • ה' בתשרי ה'תשע"ז 09:31, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
- ראי איחוד משפחות, חוק האזרחות (ישראל). מי שנולד בישראל להורה ישראלי זכאי לאזרחות ישראלית. המדינה מעדיפה להגביל נישואים ואיחודים כאלה, בגלל שאחוז גבוה מאוד מהמחבלים הערבים-ישראלים הגיעו לארץ בצורה כזאת. ―אנונימי לא חתם
- מה לגבי כאלה שהם תושבים אך לא אזרחים, כמו תושבי מזרח ירושלים? • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 02:13, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
"תעשיות גולן"
בירידה מבני יהודה לכורסי בצד הדרך יש מתחם מגודר בגדר חשמלית עם מגדלי שמירה ושני שערים צהובים אך משולט "תעשיות גולן" מה נעשה במקום שהוא ממוגן כל כך? תודה מראש!
- זהו מפעל של התעשייה האווירית. דוד שי - שיחה 11:41, 7 באוקטובר 2016 (IDT)
מה קורה לגוף בעת הרעלת קפאין?
מה קורה לגוף בעת הרעלת קפאין? ―אנונימי לא חתם
איך מתנהגים המוסלמים בשירותים?
כתוב בויקיפדיה בערך איסלאם שיש למוסלמים הלכות איך להתנהג בשירותים מהן? ―אנונימי לא חתם
איתור מיקום השיחה בסרטים ובמציאות
בסרטים יש אלמנט ידוע (קצת יותר לכיוון של קלישאה ידועה) שמשטרה צריכה להאזין לשיחה במשך 60 שניות בשביל לאתר את מיקום השיחה. האם יש משהו מאחורי זה? למה שתהיה השהייה בכלל? זה אמור להיות מידי וגם אם השיחה מתנתקת זה אמור להשאיר עקבות. לא? שואל השאלות - שיחה 12:35, 8 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני מניח שזה שייך לעולם הטלפונייה האנלוגית שעברה מן העולם. אילן שמעוני - שיחה החיים הם גבול של אתה פופולר 15:44, 8 באוקטובר 2016 (IDT)
- היום מזהים מיקום שיחה סלולרית ברמת דיוק של מטרים תוך שניות בעזרת טריאנגולציה של שלוש אנטנות. בורה בורה - שיחה 08:36, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
מה שבע?
― הועבר לדף שיחת פורטל:גאוגרפיה/חידה/4# מה שבע?
יום כיפור בעולם
איפה אפשר לראות מתי נכנס הצום בכל עיר, או לפחות מדינה? שואל השאלות - שיחה 20:02, 8 באוקטובר 2016 (IDT)
- ראה myzmanim.com סאבעלוטודו - שיחה 20:29, 8 באוקטובר 2016 (IDT)
שמגר בן ענת
כתוב בערך "ספר שופטים": "לא ברור אם שמגר בן ענת, ברק בן אבינועם, ואבימלך בנו של גדעון נחשבו גם כן לשופטים". לא הבנתי, מדוע העובדה כי שמגר היה שופט מוטלת בספק? המקרא דווקא ברור לגבי זה: "וַיִּזְעֲקוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל, אֶל-יְהוָה, וַיָּקֶם יְהוָה לָהֶם מוֹשִׁיעַ אֶת-אֵהוּד בֶּן-גֵּרָא...וְאַחֲרָיו הָיָה, שַׁמְגַּר בֶּן-עֲנָת, וַיַּךְ אֶת-פְּלִשְׁתִּים שֵׁשׁ-מֵאוֹת אִישׁ, בְּמַלְמַד הַבָּקָר; וַיּוֹשַׁע גַּם-הוּא, אֶת-יִשְׂרָאֵל". (פרק ג') פספסתי משהו?--109.66.126.249 02:11, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- הבעיה עם שמגר בן ענת היא במה שמסביב לאותו פסוק. אהוד בן גרא רצח את עגלון מלך מואב השמן והחל מרד מוצלח נגד שלטון מואב. ואז שקטה הארץ שמונים שנה. כעת מוזכר שמגר בן ענת (סוף פרק ג’). בתחילת פרק ד’ מוזכר פתאום שאהוד מת וזו הסיבה לצרה חדשה. אבל הוא נחשב שופט מספיק עבור הפרקליט הצבאי הראשי דאז מאיר שטרנברג. גם אריק בריק נקרא בשם של דמות מספר שופטים שהוא ספק שופט, אבל כאן לא ברור לי עם זה על שמו. Tzafrir - שיחה 08:48, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- מצטרף לדברי האנונימי; לא הבנתי את התשובה. כמו כן בספרות חז"ל ואצל פרשני המקרא לרוב, שמגר מופיע כשופט לכל דבר. אציין גם כי בפתיח לערך שמגר בן ענת הוא מצוין כשופט. מה בכל אופן? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 10:54, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא כ"כ ברור אם הסיבה לצרה החדשה היא מות אהוד. פרק ד' פותח בתיאור: "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה; וְאֵהוּד, מֵת".ראיתי שהמלבי"ם מפרש שבנ"י עשו הרע בעיני ה' עוד בימי אהוד, אלא שהארץ שקטה עד יום מותו מפני זכותו שהגנה עליהם. אני מניחה שסיפור דבורה וברק מובא לאחר תיאור מות אהוד, אע"פ ששמגר שפט אחריו, א. משום שההתרחקות מה' שהובילה למצב הבטחוני הבעייתי התחילה כבר בימי אהוד. וב. משום ששמגר שפט מעט מאוד זמן. אבל בכל מקרה נחשב לשופט (וכן דברי המלבי"ם ג', לא': "ואחריו היה שמגר... ויושע גם הוא": וכ"ז תשועה מועטת, באופן שבעת ההיא היה כצד הראשון שאמר בהקדמת הספר (ב' יז) וגם אל שופטיהם לא שמעו שלכן לא כתיב בו וישפוט את ישראל (כנ"ל טו)).שמגרת - שיחה 14:15, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- מה שאני אישית מבין: שירת דבורה היא אחד החלקים הקדומים ביותר בספר שופטים ואף בתנך כולו. ככל הנראה היא משמרת מסורת שבעל פה שקדמה גם לרוב השלבים הראשונים של כינוס הספר (מה שמכונה בערך ספר המושיעים (אם כי אני מבחינתי לא מוכן לקבל את תקופת חיבורו בתקופת הממלכה המאוחדת, מכיוון שזוהי פיקציה מאוחרת. אבל נראה סביר שהוא הגיע מהצפון ושהוא משמר מסורות קדומות יחסית). בשירת דבורה מוזכר שמגר בן ענת (שאגב, שמו מתייחס לאלה ענת, אבל באותו הזמן היחס לאלים אחרים היה אולי פחות קנאי. כמו ירובעל שנדרשה עריכה דויטרונומיסטית מאוחרת בספר כדי להסביר למה הוא נקרא על שם בעל). לכן עלה הצורך לדחוק לתוך הסיפור הקיים התייחסות לאותו שמגר בן ענת. להבדיל מכל שאר השופטים, לא נאמר שום דבר על יחוסו. פרשנים מאוחרים ניסו לייחס אותו לעיר הכהנים ענתות, אך זה נראה לי דחוק (אפשר להשוות לכל שאר השופטים, שלא נקראים על שם מקום היישוב). Tzafrir - שיחה 17:00, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא כ"כ ברור אם הסיבה לצרה החדשה היא מות אהוד. פרק ד' פותח בתיאור: "וַיֹּסִפוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה; וְאֵהוּד, מֵת".ראיתי שהמלבי"ם מפרש שבנ"י עשו הרע בעיני ה' עוד בימי אהוד, אלא שהארץ שקטה עד יום מותו מפני זכותו שהגנה עליהם. אני מניחה שסיפור דבורה וברק מובא לאחר תיאור מות אהוד, אע"פ ששמגר שפט אחריו, א. משום שההתרחקות מה' שהובילה למצב הבטחוני הבעייתי התחילה כבר בימי אהוד. וב. משום ששמגר שפט מעט מאוד זמן. אבל בכל מקרה נחשב לשופט (וכן דברי המלבי"ם ג', לא': "ואחריו היה שמגר... ויושע גם הוא": וכ"ז תשועה מועטת, באופן שבעת ההיא היה כצד הראשון שאמר בהקדמת הספר (ב' יז) וגם אל שופטיהם לא שמעו שלכן לא כתיב בו וישפוט את ישראל (כנ"ל טו)).שמגרת - שיחה 14:15, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- מצטרף לדברי האנונימי; לא הבנתי את התשובה. כמו כן בספרות חז"ל ואצל פרשני המקרא לרוב, שמגר מופיע כשופט לכל דבר. אציין גם כי בפתיח לערך שמגר בן ענת הוא מצוין כשופט. מה בכל אופן? קובץ על יד ♦ שיחה ♦ וִיקִיפֶּד מְנַקֵּד ♦ כיצד חרבה ירושלים? 10:54, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
לאיזה גיל מיועד אנימה בדרך כלל?
אני רואה שבהרבה סרטי אנימה הדמויות הם ילדים או בני נוער צעירים. אז אפשר לנחש שהם נועדו במקור לגיל צעיר יחסית. אבל מצד שני קיימים אלמנטים מיניים ברורים בסרטים אלו. ראו לדוגמה נאון ג'נסיס אוונגליון שבו בפרק החמישי לדגומה הגיבור נוגע בשדיה של אחת הדמויות בטעות. ראו את בלאק באטלר שבו סיבסטיין משדל את אחת הנזירות ואת המשיכה המובהקת של גרייל כלפיו (שלא נדבר אל סיפור הרציחות של הזונות). ראו את Death Note עם סיפור אפל שכולל רציחות, פשעי מין ועוד. וGhost in the Shell הוא סיפור מורכב וכולל אלימות, עירום ואף פילוסופיה.
אז אני קצת לא מבין לאיזה גיל זה מיועד. כי אם זה לקהל המבוגר, אז למה יש כל כך הרבה דמויות של ילדים. ראו לדוגמה את full metal alchemist הגיבורים הם ילדים, אבל הסיפור כולל מלא קטעים מאוד אפלים (מיזוג של ילדה עם כלב), רוצחים סדרתיים, שחיתות ממשלתית, משטר צבאי ועוד. שואל השאלות - שיחה
- האם יצירה שעוסקת בילדים מיועדת לילדים? לא בהכרח. לדוגמה: בעל זבוב (ספר). Tzafrir - שיחה 14:20, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- ביפן אנימה זה משהו שהוא כמו תוכניות טלויזיה, מותאם לכמה שכבות גיל ואוכלוסיה וכולל כמה וכמה קטגוריות. ישנה קטגוריה של מבוגר צעיר (Seinen) שזה מגיל 17 לערך ועד 40 ואף 50 שהיא הכי רלוונטית לשאלה שלך. עם זאת, למה ילדים בהרבה מקומות?! קשה לדעת. חלק מזה לדעתי זה עניין תרבותי כאשר הילדות וגיל ההתבגרות זה החלקים הכי "פרועים" ומטלטלים בתרבות ההיא ולכן קל יותר ליצור הזדהות עם דמויות צעירות. וחלק מזה לדעתי זה גם עצלנות קצת, קל ליצור רגעים מביכים ומצחיקים בין צעירים כי הם עדיין לא יודעים מה הם עושים והם לא יודעים לתקשר, ויש גם רגעים סטריאוטיפיים של ילדים שמועדים ונופלים אחד על השנייה, וכמובן הבן חופן חזה.
- אגב מין ומיניות ביפן יש להם ערך קצת שונה מבמערב, אז שם דברים שאצלנו לא היו מעיזים לרמוז עליו לפעמים מראים כמעט בפרהסיה. לדוגמה, יפן היא חברה די שמרנית ועד היום אסור להראות שם איברי מין (חזה לא נחשב) או חדירה, עם זאת לא פעם ולא פעמיים תראה דמויות הומוסקסואיליות או טרנס-סקסואליות במדיה, אם כי לרוב כדמות פריקית.
- יש סדרות שדווקא עושות עם זה משהו כמו אוונגיליון - שלא חסר בו רגעים סטריאוטיפיים אבל הוא עדיין בעל סיפור מאוד פסיכולוגי ודן בנתק בין ההורה לילד, לנטישה, לנזק שילד יכול לחוות עקב כזה נתק מההורים ומהאבא בפרט וגם מביא אלמנטים מהקבלה (כן, הקבלה היהודית), הנצרות ונוגע בחטא של אדם הראשון בצורה די פילוסופית. Lirdon - שיחה - הצטרפו למלחמה האווירית 22:45, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- תשובה מעולה. זה מזכיר לי את הנושא של צעירות כמודל לחיקוי. נשים בנות ה20 עד 30 לחייהן מתנהגות בצורה ילדותית בצורה מגושמת כי זה "קוואי". שמתי לב לתופעה בעצמי כשדיברתי עם יפנית ברחוב (בארץ). אבל כשהיא נעמדה בעמדה שלה (זה היה מפגש בינלאומי והיא הציגה משהו) היא בין רגע התבגרה ונהיתה אישה רצינית. אולי הגיל הצעיר של הדמויות נובע מזה. שואל השאלות - שיחה 20:05, 13 באוקטובר 2016 (IDT)
טעויות כתיב גסות לכותבים מיומנים
אשמח לקרוא או לקבל מידע על התופעה הזו: ישנם כותבים מנוסים ומיומנים, שאני רואה את עצמי ביניהם, שבדרך כלל אינם שוגים בשפתם בעת הכתיבה, אך בכל זאת - אולי לעתים נדירות - שוגים בשגיאת כתיב גסה מאד בשטף הכתיבה, ולא בגלל קרבת מקשים במקלדת, הכרתי את זה בהחלפת עם/אם ועכשיו מישהו תיקן אותי על נסיעה/נשיאה, אני מתכוון דוקא לטעויות כאלו שהמילה השגויה קיימת בעברית ובבירור לא ניתן להניח שבשעת הכתיבה חשבתי על המילה השגויה, או חשבתי שהיא זו שמתאימה שם. מין באג במוח. ביקורת - שיחה 12:58, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- במקרה שלי אני די בטוח שזאת דיסלקסיה קלה. וזה באמת מביך מאוד לכתוב בטעות "עם" במשמעות של "אם". Corvus,(Nevermore) 13:01, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- זה קורה לעתים נורא נדירות, ודווקא בהקשרים שבהם לא היית אמור להתבלבל, כתבתי "בעקבות נשיאתו לארצות הברית". המבוכה היא בגלל סוג של אובדן שליטה או משהו. ביקורת - שיחה 13:13, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- מוכר בהחלט... ראובן מ. - שיחה 13:24, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- לי קורה המון פעמים: "כדי" במקום "כדאי", "קרא" במקום "קרה" ולהפך. ראובן מ. - שיחה 13:46, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- מה שקורה המון פעמים מלווה את האדם בדרך כלל משחר ימיו, אני מחפש מידע דווקא על תופעה של שגיאה שלא חוזרים עליה הרבה, אלא במילים פשוטות פתאום נהיה סוג של קצר במוח. ביקורת - שיחה 13:49, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אם זה באמת מעניין אותך (ברמה של לקרוא אולי ספרות טכנית מקצועית), יש מצב שאני יכול לאתר לך חומר. ראובן מ. - שיחה 13:52, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אשמח. תודה מראש. ביקורת - שיחה 14:56, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- ביקורת, זה מה שמצאתי בינתיים. אם אחד המאמרים המצוטטים שם נראה לך מעניין והוא לא זמין באינטרנט, אמור לי ואבדוק אם הוא נגיש לי. ראובן מ. - שיחה 20:27, 12 באוקטובר 2016 (IDT)
- אשמח. תודה מראש. ביקורת - שיחה 14:56, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אם זה באמת מעניין אותך (ברמה של לקרוא אולי ספרות טכנית מקצועית), יש מצב שאני יכול לאתר לך חומר. ראובן מ. - שיחה 13:52, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- מה שקורה המון פעמים מלווה את האדם בדרך כלל משחר ימיו, אני מחפש מידע דווקא על תופעה של שגיאה שלא חוזרים עליה הרבה, אלא במילים פשוטות פתאום נהיה סוג של קצר במוח. ביקורת - שיחה 13:49, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- זה קורה לעתים נורא נדירות, ודווקא בהקשרים שבהם לא היית אמור להתבלבל, כתבתי "בעקבות נשיאתו לארצות הברית". המבוכה היא בגלל סוג של אובדן שליטה או משהו. ביקורת - שיחה 13:13, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
התקשרות למספר שמתחיל ב-* מחו"ל
האם ניתן להתקשר למספרים ישראליים המתחילים ב-* מחו"ל על ידי הוספת קידומת המדינה של ישראל? 2A01:110:8012:1011:0:0:0:191 13:22, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- יש מצב שלחייג במקום כוכבית 1222 יעבוד. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 01:33, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
האם גם היום יש סוכנים סמויים במטוסי אל-על?
רק היום שמעתי על תקיפת מטוס אל על בציריך. לפי מה שאני מבין הפעולה של להחזיק מאבטח חמוש במטוס היא איזושהי עבירה (כי נגד מרדכי רחמים שהציל את חיי הנוסעים מוגש כתב אישום). ידוע שהיום האבטחה הרבה יותר חכמה ו4 חמושים עם רימונים ורובים לא יצליחו לחדור למטוס בכזאת קלות. אבל האם בכל זאת יש מאבטח מוטס? Corvus,(Nevermore) 13:37, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- כמובן שיש, זה כתוב אצלנו בערך וראה גם כאן. מן הסתם מאז הסיפור בציריך היה מספיק זמן להסדיר את זה, מה גם שמדינות היעד לא רוצות שאזרחיהן ייפגעו. מאוד לא סביר שיש בזה עבירה. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 21:13, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- בקישור לא כתוב שזה סמויים. אפשר להבין שזה אבטחה של שדה תעופה. וברור שזה הגיוני. אני הייתי מעדיף שהבחור שישב לידי במטוס יהיה סוכן סמוי מאשר מחבל... Corvus,(Nevermore) 21:17, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- ודאי קראת את המילים הראשונות שם: "אבטחת טיסות ולעיתים אבטחה בנמלי תעופה בחו"ל". כמובן שהם סמויים. ראית פעם חיילים או שוטרים במדים על מטוס? נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 23:25, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אם הם סמויים - לא נדע שהם ישנם (אם נדע הם יפסיקו להיות סמויים) • איקס איקס - שיחה 23:34, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא הבנתי. אתה עונה לי? נרו יאיר • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ז • 11:23, 11 באוקטובר 2016 (IDT)
- אם הם סמויים - לא נדע שהם ישנם (אם נדע הם יפסיקו להיות סמויים) • איקס איקס - שיחה 23:34, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- ודאי קראת את המילים הראשונות שם: "אבטחת טיסות ולעיתים אבטחה בנמלי תעופה בחו"ל". כמובן שהם סמויים. ראית פעם חיילים או שוטרים במדים על מטוס? נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 23:25, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- בקישור לא כתוב שזה סמויים. אפשר להבין שזה אבטחה של שדה תעופה. וברור שזה הגיוני. אני הייתי מעדיף שהבחור שישב לידי במטוס יהיה סוכן סמוי מאשר מחבל... Corvus,(Nevermore) 21:17, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
איך הוגים פתח וקמץ נכון?
בעברית של היום אין הבדל בינהם. אבל כותבים כָּתַב ו- גַּנָּב שונה. הגיוני לחושב שיש צליל שונה. מה ההבדלים? שואל השאלות - שיחה 17:58, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- בהגייה אשכנזית יש הבדל בצורת ההגייה. קמץ נהגה כחולם. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 18:24, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- גם בהגייה ספרדית מקורית יש הבדל. הקמץ (הגדול) הוא תנועה גדולה וצלילו ארוך יותר. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 20:52, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- ההגייה התימנית דומה במקרה הזה לאשכנזית. קמץ נהגה כמו חולם. כך גם השמות מצביעים על ההגייה המקורית: עם פה פתוח או עם פה קמוץ. Liad Malone - שיחה 21:01, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- גם בהגייה ספרדית מקורית יש הבדל. הקמץ (הגדול) הוא תנועה גדולה וצלילו ארוך יותר. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 20:52, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- במקרה הזה יש גם דגש חזק ב־נ’, מה שמאריך עוד יותר את הגייתה (גנ־נב). Tzafrir - שיחה 13:23, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
עזרה
אני באמת לא יודע איך קוראים לזה, אבל אתם מכירים את המתקן הזה בגני משחקים, במדעטק וכו - הוא מורכב משתי צלחות כאלו כמו לווין, וכאשר מישהו מדבר לצלחת אחת הקול נקלט בצלחת אחרת? מישהו יודע במקרה איך קוראים לזה? 01iproject09 - שיחה 18:45, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- כל אחת משתי הצלחות היא פרבולואיד. דוד שי - שיחה 18:50, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אזדוד שי, למתקן עצמו אין שם מקובל שיבינו על מה אני מדבר אם אני רוצה רק לתאר את קיומו של המתקן? או שקוראים לו בעצם "מתקן פרבולואיד/ים"? 01iproject09 - שיחה 18:55, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- פה ופה ובערך פארק קרסו למדע מכנים אותן "צלחות קול". Uziel302 • שיחה 18:56, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- Uziel302, דוד שי
תודה רבה! 01iproject09 - שיחה 19:00, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אזדוד שי, למתקן עצמו אין שם מקובל שיבינו על מה אני מדבר אם אני רוצה רק לתאר את קיומו של המתקן? או שקוראים לו בעצם "מתקן פרבולואיד/ים"? 01iproject09 - שיחה 18:55, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- מראה בצורת פרבולה, והגוף התלת־מימדי מקביל, פרבולואיד, מרכזת קווים מקבילים לנקודה אחת בודדת (המוקד של הפרבולה). לזה יש שימושים רבים. לדוגמה: צלחת לוויינית היא באותה הצורה, מכיוון שקרניים שמגיעות ממוקד קרינה מרוחק הן, בקרוב מספק, מקבילות. במקרה של צלחות קול, מדברים במוקד של אחד הפרבולואידים, גלי הקול מוחזרים ממנו והופכים לגלים מקבילים. הם מגיעים בדרך זו לפרבולואיד השני וממוקדים שוב (בצורה סימטרית) במוקד שלו. Tzafrir - שיחה 13:21, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
בתשובה זו יש מידע שראוי להוסיף למרחב הערכים. נא לטפל בכך.
- הוספתי לערך פרבולואיד. רצוי ליצור את הערך צלחות קול. דוד שי - שיחה 07:09, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
למה צריך לתקף רב קו חופשי-חודשי?
אני לא מבין את הפיתרון הטכני המוזר הזה של לתקף רב קו במקרה שיש תוכנית חודשית. אם האיש שילם על חודש שלם, למה חשובה ההצמדה של הכרטיס למכשיר? מה הרעיון? הרי ניתן לראות במכשיר קריאה של הכרטיסן את כל התוכניות שיש בכרטיס (אחרת זאת בעיה טכנית של המכשיר שיש לכרטיסן והם צריכים למצוא פתרון הנדסי לזה). מדוע קונסים את מי ששילם ולא תיקף? שואל השאלות - שיחה 20:00, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- ברכבת הקלה, בכל אופן, למיטב זכרוני, סטיפס מקבלת החזר מאגד/משרד התחבורה לפי מספר הנוסעים ללא קשר לסוג הכרטיס שלהם. או משו כזה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 20:03, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- יש שתי שאלות שונות. למה הם רוצים שנתקף? כמו שצביה אמרה. רוצים לדעת כמה נסעו בכל קו. אני מניח שמשרד התחבורה רוצה את המידע הזה גם כשהוא לא משלם פר נסיעה של נוסע (לאוטובוסים משלמים פר ק"מ או משהו כזה).
- למה הם נותנים קנסות? כי הם חזירים קפיטליסטיים תאבי בצע שרוצים למצוץ את לשד האזרחים. eman • שיחה • ♥ 20:43, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אם מישהו היה גונב מהחנות שלך, אני מניחה שהיית זורם עם זה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 20:51, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- כשיש מערכת שהיא כל כך לא ידידותית למשתמש, שקשה להבין איך קונים, האם הכרטיס תוקף, ועוד ועוד, וכל זאת בעיר תיירותית כ"כ כמו ירושלים, והם מנצלים את זה בזדון בשביל להטיל קנסות, אז כן, הם חזירים קפיטליסטים תאבי בצע. eman • שיחה • ♥ 21:04, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- צביה, מה קשור גניבה? הלקוח שילם על חודש מראש. שילם מהכסף שלו על הזכות לנסוע בתחבורה ציבורית. אם כבר אז לקנוס אותו זאת גניבה. ואם המטרה של התיקוף היא איסוף סטטיסטיקה (לדעת כמה נסעו בכל קו) אז זאת ממש לא הבעיה של הנוסע. עדיין זה מאוד לא ברור לי ונשמע כמו איזה פיתרון טכני גרוע לבעיה הנדסית. שואל השאלות - שיחה 21:10, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- הוא גונב מסיטיפס את הרווחים שמגיעים לה ביושר. זה שהפקחים של סיטיפס מתנהגים כמו פושעים והרב קו מפגר טכנולוגית, זה עניין אחר. זו ישראליות, לא קפיטליסטיות. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 21:19, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא, לא. גניבה היא העברה של רכוש של א' לרשותו של ב' מבלי שא' הסכים לכך. כאן הנוסע רכש את הזכות לנסוע בכל האיזור ללא הגבלה. רכש בכספו מתוך הסכמה בין הצדדים. והסיפור איך בדיוק הרכישה מועברת בין חברת דן (או סטיפס) לבין משרד התחבורה זה משהו שאמור להישאר בין משרד התחבורה לבין חברת דן. הנוסע לא גונב כי הוא לא מקבל משהו שהוא לא שילם עליו (עובדה: הוא שילם). על ידי תיקוף הוא לא מבצע רכישה ועל ידי אי תיקוף הוא לא מקבל דבר מה שלא היה ברשותו לפני כן. שואל השאלות - שיחה 21:37, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- חלק מהחוזה הוא אופן השימוש. אם אני מוכנה להביא להשאיל לך חפץ בתנאי שתשתמש בו בכפפות אדומות, שימוש בו ללא הכפפות הוא גזל. גניבה היא לא רק העברת רכוש בין א' לב', אלא גם שימוש שלא ברשות. בנוסף, אם נניח, נעזרת באיש מכירות שמקבל את הרווח שלו באחוזים ושילמת ישירות לבעלים, אתה מנעת ממנו רווח. זה גם כן סוג של גזל. כך או כך, כאמור, לנסיעה ברכבת יש תנאים. מי שלא עומד בהם - יכול להיקנס. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 21:43, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא, לא. גניבה היא העברה של רכוש של א' לרשותו של ב' מבלי שא' הסכים לכך. כאן הנוסע רכש את הזכות לנסוע בכל האיזור ללא הגבלה. רכש בכספו מתוך הסכמה בין הצדדים. והסיפור איך בדיוק הרכישה מועברת בין חברת דן (או סטיפס) לבין משרד התחבורה זה משהו שאמור להישאר בין משרד התחבורה לבין חברת דן. הנוסע לא גונב כי הוא לא מקבל משהו שהוא לא שילם עליו (עובדה: הוא שילם). על ידי תיקוף הוא לא מבצע רכישה ועל ידי אי תיקוף הוא לא מקבל דבר מה שלא היה ברשותו לפני כן. שואל השאלות - שיחה 21:37, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- הוא גונב מסיטיפס את הרווחים שמגיעים לה ביושר. זה שהפקחים של סיטיפס מתנהגים כמו פושעים והרב קו מפגר טכנולוגית, זה עניין אחר. זו ישראליות, לא קפיטליסטיות. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 21:19, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- צביה, מה קשור גניבה? הלקוח שילם על חודש מראש. שילם מהכסף שלו על הזכות לנסוע בתחבורה ציבורית. אם כבר אז לקנוס אותו זאת גניבה. ואם המטרה של התיקוף היא איסוף סטטיסטיקה (לדעת כמה נסעו בכל קו) אז זאת ממש לא הבעיה של הנוסע. עדיין זה מאוד לא ברור לי ונשמע כמו איזה פיתרון טכני גרוע לבעיה הנדסית. שואל השאלות - שיחה 21:10, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- כשיש מערכת שהיא כל כך לא ידידותית למשתמש, שקשה להבין איך קונים, האם הכרטיס תוקף, ועוד ועוד, וכל זאת בעיר תיירותית כ"כ כמו ירושלים, והם מנצלים את זה בזדון בשביל להטיל קנסות, אז כן, הם חזירים קפיטליסטים תאבי בצע. eman • שיחה • ♥ 21:04, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אם מישהו היה גונב מהחנות שלך, אני מניחה שהיית זורם עם זה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 20:51, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אמ;לקה, אבל מסכים עם Eman בכל מילה. אם הדבר המאוס הזה היה קם לפני שהמציאו את המושג קפיטליזם חזירי, היו קוראים לזה היום קפיטליזם ערפדי. הבעיה שאי אפשר להיפטר מהפוביה שנוצרה לי מהם, אני שוכב אצל הפסיכולוג לטיפול בדמיון מודרך וחשיפה מדורגת למקורות הפוביה, וברגע שמשהו מתחיל להזכיר פקח של הרכבת הקלה אני נשטף זעה ומושך בגונג להפסיק את הסצינה... ביקורת - שיחה 23:18, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני מסכים לגמרי עם צביה. בלי "החזירים הקפיטליסטים" שאר החיות היו ממשיכות ללכת, על ארבע או על שתיים, ולגור במערות, אם היו מוצאות כאלה. אלא מה, יותר נוח בלי לשלם ובלי לתקף. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 23:20, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- ביקורת, איזה נס שיש סוציאליזם! בזכותו יש לך פסיכולוג בהנחה בקופות החולים שלך. אני מניחה שיש לך עקרונות ואתה לא תשלם באופן פרטי לפסיכולוג ממש טוב במידה והקופתי לא יועיל. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 23:29, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני מסכים לגמרי עם צביה. בלי "החזירים הקפיטליסטים" שאר החיות היו ממשיכות ללכת, על ארבע או על שתיים, ולגור במערות, אם היו מוצאות כאלה. אלא מה, יותר נוח בלי לשלם ובלי לתקף. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 23:20, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- אמ;לקה, אבל מסכים עם Eman בכל מילה. אם הדבר המאוס הזה היה קם לפני שהמציאו את המושג קפיטליזם חזירי, היו קוראים לזה היום קפיטליזם ערפדי. הבעיה שאי אפשר להיפטר מהפוביה שנוצרה לי מהם, אני שוכב אצל הפסיכולוג לטיפול בדמיון מודרך וחשיפה מדורגת למקורות הפוביה, וברגע שמשהו מתחיל להזכיר פקח של הרכבת הקלה אני נשטף זעה ומושך בגונג להפסיק את הסצינה... ביקורת - שיחה 23:18, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- נרו יאיר יש הבדל משמעותי בין לא לשלם לבין לא לתקף חופשי חודשי או כרטיס מעבר. זה לא מובן מאליו שצריך לתקף כרטיס מעבר או חופשי-חודשי והקנס הוא סוג של גזל • איקס איקס - שיחה 23:33, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- למה מי ששילם על חופשי חודשי צריך לתקף? אם זה לצרכי סטטיסטיקה והנהלת חשבונות, אז שיהיה תיקוף אוטומטי ברגע שהנוסע נכנס לרכבת, גם אם הכרטיס שלו בכיס או בארנק. מה זה צריך לעניין את הנוסע? בברלין למשל, נסעתי עם חופשי כלשהו, וצריך לתקף רק בעלייה הראשונה, כדי להתחיל את הספירה לאחור. חזרתי • ∞ • שיחה 23:34, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- נרו יאיר יש הבדל משמעותי בין לא לשלם לבין לא לתקף חופשי חודשי או כרטיס מעבר. זה לא מובן מאליו שצריך לתקף כרטיס מעבר או חופשי-חודשי והקנס הוא סוג של גזל • איקס איקס - שיחה 23:33, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- השימוש בכפפות ירוקות הוא לכל היותר הפרת חוזה, ובוודאי שלא גזל או גניבה. שימוש ללא רשות אינו גניבה, אפילו יש סעיף נפרד לשימוש ברכב ללא רשות הבעלים למרות שבעל הרכב מתלונן על גניבה. מניעת רווח לפי הדוגמה שלך יכולה להיות עילה לתביעה (כמו לגבי תיווך דירות), אך לא בכל מקרה. וגם בחוזה אחיד יכולים להיות סעיפים מקפחים שבית הדין המוסמך לכך יכול לפסול. חזרתי • ∞ • שיחה 23:34, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- איקס, הטענה כאן היא שכאשר אתה לא מתקף - החברה מפסידה כסף, חד וחלק. לכן מבחינתה זה בדיוק אותו דבר, גם אם מבחינת החוויה שלך כן שילמת. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 23:36, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- נרו, גם אם זה נכון. זה לא באותו מישור כמו לעלות לרכבת בלי לשלם. • איקס איקס - שיחה 23:39, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- זה בערך כמו להביא למוכר כסף ביד ולצאת עם חפץ מהחנות בלי להעביר בקופה. טכנית, שילמתי. מעשית, זה לא עובד ככה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 23:40, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- זה בדיוק מה שאני עושה כל יום שישי בקיוסק ממנו אני לוקח עיתון, במקום ממנו אני לוקח קפה לדרך, כאשר אני משלם למתדלק במזומן בלי להמתין לעודף, כאשר אני משלם לנהג המונית אחרי שסיכמתי איתו על מחיר ועוד הרבה מקומות אחרים. • איקס איקס - שיחה 23:45, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- גם מעשית – שילמת. חזרתי • ∞ • שיחה 23:46, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- כי זה מוסכם ביניכם. אבל לרשת חנויות שאצלה הכל רשום דרך הקופות זה יעשה בלגן שלם בסוף שנת המס, יעשה בלגן ברשימת המלאי, וכולי. ובסופו של דבר נזקים כספיים. זכותה לאסור עליך להוציא חפצים בלי לעבור בקופה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 23:49, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- איקס, אכן הדוגמה של צביה לא מוצלחת. זה יותר גרוע, זה כמו לתת למוכר רק חלק מהתשלום. הסברתי למה זה לא באותו מישור: החוויה שלך שונה, אבל זה לא מנחם את מי שאתה גורם לו הפסד. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 23:52, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- זכותה לאסור עלי; אבל אם נתתי לקופאי את התמורה הנכונה עבור הסחורה שהוצאתי מהחנות – לא יכולים להרשיע אותי בגניבה. חזרתי • ∞ • שיחה 23:56, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- לא בטוח. המוכר הוא הרי לא בהכרח הבעלים. אין לו שום חובה לקחת את הכסף שהבאת לו ולהכניס לקופה. זה שאתה מצפה ממנו לעשות את זה זה לא עניינו. התפקיד שלו הוא להעביר מוצרים בקופה, לקבל עליהם תשלום ולהוציא קבלה. אם אתה לא עובר את התהליך, הוא לא מחויב לו. הוא יכול להחזיר את הכסף לאבדות ומציאות. בינתיים לא שילמת. • צִבְיָה • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז 00:01, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- כי זה מוסכם ביניכם. אבל לרשת חנויות שאצלה הכל רשום דרך הקופות זה יעשה בלגן שלם בסוף שנת המס, יעשה בלגן ברשימת המלאי, וכולי. ובסופו של דבר נזקים כספיים. זכותה לאסור עליך להוציא חפצים בלי לעבור בקופה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 23:49, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- זה בערך כמו להביא למוכר כסף ביד ולצאת עם חפץ מהחנות בלי להעביר בקופה. טכנית, שילמתי. מעשית, זה לא עובד ככה. • צִבְיָה • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז 23:40, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- סדר חייב להיות. אם בעלי רב קו חופשי חודשי לא יתקפו, מהר מאוד אנשים נוספים לא יתקפו ויאמרו שהם ”חשבו“ שיש להם כרטיס מעבר או משהו. הגיוני מאוד שכל הנכנס לאוטובוס חייב להעביר כרטיס. יעלי - שיחה 00:05, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- סליחה שאני חוזר על עצמי, אבל במקרה הזה אפילו לא שילמתם את כל מה שמגיע לחברה. היא מקבלת חלק, בעקבות התיקוף, מהממשלה ומחברות אחרת. גזלתם את זה ממנה. זה מצטרף לנימוקים אחרים. ראו למשל את פסק הדין הזה, שהתקבל בתמיכת היועץ המשפטי לממשלה. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 00:09, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- עדיין: זו לא גניבה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:19, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- ולא זו בלבד, דבריך נרו הם רק כלפי סטיפס, אוטובוסים מישהו ציין פה שמקבלים לפי קילומטרים לא לפי נוסע.יעלי - שיחה 00:21, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- אכן חלק מהטענות שעלו נכונות, סטטיסטיקות ועוד, אבל מעבר לכל זה יש מערכת מסובכות מאד של קיזוזים בין חברות האוטובוסים ובינם למשרד התחבורה, על סובסודיה שהמדינה נותנת לפי מספר נוסעים ועוד. לגבי הקנסות אכן מדובר בדבר מגונה עד מאד. (קיראו לזה איך שתרצו) • חיים 7 • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 00:39, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- הקנסות אכן כואבים. אך האם ניתן לומר בהחלטיות, כי אדם שנקנס לעולם לא ישכח לתקף את כרטיסו שוב?? סבורני כי התשובה היא חיובית, ואוסיף את ילדיו ומשפחתו של הנקנס כבונוס.. יעלי - שיחה 00:48, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- יעלי, למען יראו ויראו? או ענישה קולקטיבית? שניהם רעים וכל אחד מתעלה על רעהו • חיים 7 • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 00:55, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- חיים 7, ענישה קולקטיבית זה לא, לא קונסים את כל נוסעי הקרון אלא רק את ההוא שלא תיקף. בכל קנס על כל עבירה בעולם יש רכיב של אזהרה. או כדבריך "למען יראו וייראו" וזה כמובן דבר שאולי הוא לא נחמד אך כך רצוי לעשות. יעלי - שיחה 01:10, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- חזרתי, אם אדם בכוונה לא מתקף - זו ממש גניבה. אם בטעות - זו גניבה בטעות. כאמור, החוויה אינה חוויה של גניבה, אבל התוצאה היא אותה תוצאה. אם לא יהיו קנסות - המערכת כולה תקרוס. זה הכרחי. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 01:14, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- ממש לא גניבה. לא לפי החוק. וזה גם לא גזל. לא לפי החוק. תבדקו איך המושגים גניבה וגזל מוגדרים בחוק. ואין דבר כזה בחוק "גניבה בטעות". חזרתי • ∞ • שיחה 09:19, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- חזרתי, אם אדם בכוונה לא מתקף - זו ממש גניבה. אם בטעות - זו גניבה בטעות. כאמור, החוויה אינה חוויה של גניבה, אבל התוצאה היא אותה תוצאה. אם לא יהיו קנסות - המערכת כולה תקרוס. זה הכרחי. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 01:14, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- חיים 7, ענישה קולקטיבית זה לא, לא קונסים את כל נוסעי הקרון אלא רק את ההוא שלא תיקף. בכל קנס על כל עבירה בעולם יש רכיב של אזהרה. או כדבריך "למען יראו וייראו" וזה כמובן דבר שאולי הוא לא נחמד אך כך רצוי לעשות. יעלי - שיחה 01:10, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- יעלי, למען יראו ויראו? או ענישה קולקטיבית? שניהם רעים וכל אחד מתעלה על רעהו • חיים 7 • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 00:55, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- הקנסות אכן כואבים. אך האם ניתן לומר בהחלטיות, כי אדם שנקנס לעולם לא ישכח לתקף את כרטיסו שוב?? סבורני כי התשובה היא חיובית, ואוסיף את ילדיו ומשפחתו של הנקנס כבונוס.. יעלי - שיחה 00:48, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- אכן חלק מהטענות שעלו נכונות, סטטיסטיקות ועוד, אבל מעבר לכל זה יש מערכת מסובכות מאד של קיזוזים בין חברות האוטובוסים ובינם למשרד התחבורה, על סובסודיה שהמדינה נותנת לפי מספר נוסעים ועוד. לגבי הקנסות אכן מדובר בדבר מגונה עד מאד. (קיראו לזה איך שתרצו) • חיים 7 • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 00:39, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- ולא זו בלבד, דבריך נרו הם רק כלפי סטיפס, אוטובוסים מישהו ציין פה שמקבלים לפי קילומטרים לא לפי נוסע.יעלי - שיחה 00:21, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- עדיין: זו לא גניבה. חזרתי • ∞ • שיחה 00:19, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- סליחה שאני חוזר על עצמי, אבל במקרה הזה אפילו לא שילמתם את כל מה שמגיע לחברה. היא מקבלת חלק, בעקבות התיקוף, מהממשלה ומחברות אחרת. גזלתם את זה ממנה. זה מצטרף לנימוקים אחרים. ראו למשל את פסק הדין הזה, שהתקבל בתמיכת היועץ המשפטי לממשלה. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 00:09, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- נרו, גם אם זה נכון. זה לא באותו מישור כמו לעלות לרכבת בלי לשלם. • איקס איקס - שיחה 23:39, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
- איקס, הטענה כאן היא שכאשר אתה לא מתקף - החברה מפסידה כסף, חד וחלק. לכן מבחינתה זה בדיוק אותו דבר, גם אם מבחינת החוויה שלך כן שילמת. נרו יאיר • שיחה • ז' בתשרי ה'תשע"ז • 23:36, 9 באוקטובר 2016 (IDT)
שבירה:
- לא יודע מהי המילה החוקית המתאימה. כשאתה לא מתקף אתה מונע מהחברה חלק מהתשלום המגיע לה, לאחר שהיא הבהירה לך שאתה חייב לעשות את זה. אם אתה עושה את זה ביודעין - זה באופן מהותי כמו לשלם בקופה רק חלק מהסכום. אם אתה עושה את זה בטעות, זה באופן מהותי כמו לשלם בקופה רק חלק מהסכום בטעות. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 12:47, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
אתם שוכחים מה היה לפני הרב-קו. אנשים קנו כרטיס נייר בשם "חופשי-חודשי" ופשוט הציגו אותו לנהג. הנהג עשה "כן" עם הראש והמשיך בנסיעתו. לאחר שכרטיס הפך ל"חכם" היה היגיון להצמיד אותו למכשיר באוטובוס על מנת שהנהג יראה שזה אכן חופשי-חודשי ולא כרטיס ריק. עד כאן ההיגיון פועל. עכשיו נכנסה להם בעיה טכנית במקרה של קופות אוטומטיות. אין בקרה ישירה מי נכנס ללא כרטיס ולכן צריך ביקורת בדיעבד עם אפשרות לקנס כספי מורגש. הבעיה ברורה. הפיתרון שלה מגוחך. אם רכשתי את הכרטיס החופשי שלי דרך חברת דן, ואני נוסע בחברת דן זה פשוט לא העניין שלי שהם העבירו את הכסף שאני שילמתי להם לגוף שלישי. כמו שלא מעניין אותי מיהו הספק של ציוד רופאי של רופא השיניים שלי. העסיקה היא ביני לבינו. הטענה שהם צריכים את התיקוף לצורך סטטיסטיקה מגוחכת אף היא. אני לא אומר לקבל קנס על זה שהם עושים מחקר לשיפור השירות. שיכניסו אדם שישב ויספור אנשים בכל תחנה. ולגבי זה שמישהו יכול להיכנס ולספר סיפורי בדים על זה שהוא שכח לרכוש את הכרטיס: קל מאוד לבדוק אם יש לו תוכנית חופשי או לא. הקיצור, הפיתרון ההנדסי כנראה יצר יותר בעיות מאשר פתר. תודה על ההתייחסות. כנראה שאין פה תשובה יותר טובה. שואל השאלות - שיחה 10:36, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- תקנו אותי אם אני טועה, כי דן מגיע לעיר שלי רק בחודש הבא, אבל אם זה כמו בחברה שפועלת עכשיו, כל תיקוף גורר השמעת צליל אישור. ואם כן, אז זה נותן לנהג לבדוק שמספר האנשים שווה (לפחות בערך) למספר הצלצולים. יגאל (בקשת עזרה, IKhitron ושיחה) 12:50, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- שואל השאלות, אתה טועה עובדתית כמה פעמים. הם מרשים לך להשתמש ברכוש שלהם רק אם אתה מתקף. בעצם כניסתך לרכבת אתה מתחייב לתקף, ואם אינך עושה זאת אתה צפוי לקנס לפי החוק. מדובר בהרבה הרבה יותר מסטטיסטיקה. אם אתה רוצה להבין טוב יותר את עמדת החברה, שגובתה בידי היועמ"ש לממשלה ובתי המשפט, קרא בעיון את הדיון הארוך כאן וגם את פסק הדין שאליו קישרתי. אם לא - אל תעשה זאת. נרו יאיר • שיחה • ח' בתשרי ה'תשע"ז • 12:51, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- הבעיה היא שהפתרון לכל ההתחשבנויות מושת על הנוסע, ולא על הטכנולוגיה. המצב הנוכחי אכן חוקי, וזו הבעיה. החוק עצמו. כפי שנתתי דוגמה למעלה: בברלין למשל אתה קונה כרטיס לשבוע. מתי מתחיל השבוע? מהתיקוף הראשון – והיחידי. חזרתי • ∞ • שיחה 14:42, 10 באוקטובר 2016 (IDT)
- מוטל על הנוסע לבצע תנועה פשוטה וקלה. מותר להטיל משהו גם עליו, כמו שמותר להטיל עליו לשלם. כמובן לא טענתי שבכל מקום בעולם המצב זהה, אבל אם כבר אתה משווה - שמעתי פעם על מדינה באירופה (אוסטריה? צ'כיה? לא בטוח) שבה מתייחסים לאי תיקוף באופן חמור יותר. נרו יאיר • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ז • 11:20, 11 באוקטובר 2016 (IDT)
- צודק. צ'כיה. עדיף ללכת ברגל שם (בהיבט של הביקורת; נסעתי בתחתית והם ממש מפחידים). חזרתי • ∞ • שיחה 11:47, 11 באוקטובר 2016 (IDT)
- אני ממש בטוח שהסיפור היחידי מאחורי התיקוף הוא חלוקת תקציב בין החברות. מכיוון שהאיזור ה"חופשי" משורת על ידי מספר חברות מתחרות ולנוסע קיימת אפשרות להשתמש בכולן, אז קניית החוזה מעבירה הכנסה לכל אחת מהן. השאלה היא רק כמה אחוז הולך לכל חברה. אמור לצאת שחברה שמסיעה 2000 אנשים ביום וחברה המסיעה 20000 נוסעים ליום, אז חלוקת הכסף צריכה להיות בהתאם. והדרך לקבוע את האחוזים לחודש נקבעת לפי כמות התיקופים. כך שהמטרה של התיקוף אינה רכישה של הנוסע, אלא רכישה של חברת ההסעות. Corvus,(Nevermore) 13:28, 11 באוקטובר 2016 (IDT)
- מבלי להביע עמדה בסוגיה המשפטית, כיוון שהוזכר פה שהמבקרים לא נחמדים, עליי לציין שזו לא העוולה היחידה שבה נתקלו תושבי ירושלים עם כניסת הרכבת הקלה. אם אני זוכר נכון, החוזה עם החברה לא היטיב עם הקופה הציבורית, חסימת הקו מסיבות שונות (תופעה לא נדירה) נותרה פעמים רבות ללא פתרון מתאים וברמה הפרטית - ביטול קווי אוטובוס החמיר את מצבם של תושבים רבים. סאבעלוטודו - שיחה 15:59, 11 באוקטובר 2016 (IDT)
- מוטל על הנוסע לבצע תנועה פשוטה וקלה. מותר להטיל משהו גם עליו, כמו שמותר להטיל עליו לשלם. כמובן לא טענתי שבכל מקום בעולם המצב זהה, אבל אם כבר אתה משווה - שמעתי פעם על מדינה באירופה (אוסטריה? צ'כיה? לא בטוח) שבה מתייחסים לאי תיקוף באופן חמור יותר. נרו יאיר • שיחה • ט' בתשרי ה'תשע"ז • 11:20, 11 באוקטובר 2016 (IDT)
- הבעיה היא שהפתרון לכל ההתחשבנויות מושת על הנוסע, ולא על הטכנולוגיה. המצב הנוכחי אכן חוקי, וזו הבעיה. החוק עצמו. כפי שנתתי דוגמה למעלה: בברלין למשל אתה קונה כרטיס לשבוע. מתי מתחיל השבוע? מהתיקוף הראשון – והיחידי. חזרתי • ∞ • שיחה 14:42, 10 באוקטובר 2016 (IDT)