צרעה מזרחית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 77.138.70.100 (שיחה) לעריכה האחרונה של משתמשון
שורה 38:
 
== ניסוי הצרעות בחלל ==
קן הצרעות כולל מספר תופעות פיזיקליות יוצאות דופן: בניית החלה בכיוון כוח המשיכה של כדור הארץ, תופעות אקוסטיות וחשמליות הקשורות לחלה, תקשורת אקוסטית, שמירת החום ומיזוג האוויר בקן ועוד. תופעות אלה הובילו לניסוי החלל הישראלי הראשון שנערך מטעם [[אוניברסיטת תל אביב]] בעזרת [[התעשייה האווירית לישראל]] ו[[נאס"א]] ובחן בניית קן צרעות בחלל, בתנאי חוסר כבידה. יוזמי הניסוי, התקייםקיוו במשימהכי [[STS-47]]ניתן שליהיה [[מעבורתלמצוא חלל|מעבורתקשר החלל]]בין התנהגות הצרעות וסימפטומי "[[מעבורתמחלת החלל אנדוור|אנדוורהסיעה]]", ב-12ממנה בספטמברחווים 1992,רוב אולםהאטטרונאוטים נתקלבימים בקשייםהראשונים רביםלאחר בשלשיגור כשלהמעבורת, בוויסותכתוצאה הלחותמתנאי במכלימיקרו הצרעות שגרם למותןכבידה.{{הערה|שם=IAMI|[http://www.iami.org.il/projectsN.htm ניסויים שנערכו בכדור הארץ עלניסוי הצרעות ששרדובטיסת וחזרו עם המעבורת הראו הבדלי התנהגות ניכרים בין צרעות שלא ביקרו בחלל לבין צרעות שביקרו ואף נולדו בחלל.אנדוור]}}
 
במסגרת הניסוי הוטסו 230 צרעות ו120 פופאות (זחלים). קבוצה נוספת של צרעות וזחלים נבדקה במקביל על הקרקע, כקבוצת ביקורת. עקב תקלה במערכת המים לאחר שיגור, חוו הצרעות עליה חדה בלחות, ומים התחילו להצטבר במתקן הניסוי. הטמפרטורה הגבוהה גרמה לעובש ומזון הצרעות נרקב. כיוון שהאסטרונאוטים חששו לפתוח את המתקן ולשחרר את הלחות (תוך סכנה לשחרור צרעות במעבורת), הוצע לשחרר מעט את הברגים, דבר שבוצע רק ביום השלישי לטיסה. אולם, רוב האוכל כבר היה לא אכיל{{הערה|שם=יהודה|{{ynet|יהודה בלו|צרעה מזרחית על מעבורת חלל|3218157|19 בפברואר 2006||}}}} כתוצאה מכך מתו 202 צרעות ו-103 פופאות. הצרעות הנותרות איבדו את חוש הכיוון ועמדו חסרות תנועה ללא אינטראציה בינן. רק 3-4 ימים לאחר החזרה לכדור הארץ, הצרעות ששרדו התאוששו והתחילו לבנות כוורת. משך החיים של הצרעות המוטסות היה קצר יותר, והן שרדו רק 23 ימים בממוצע לעומת הצרעות בקבוצת הביקורת, ששרדו 43 ימים. כמו כן, הפופאות ששהו בחלל לא השלימו את תהליך המטאמורפוזה שלהן.
 
== לקריאה נוספת ==