טקס שבועת אמונים – הבדלי גרסאות

{{פירוש נוסף|נוכחי=שבועת אמונים בין וסאל לאדונו|אחר=משמעויות נוספות|ראו=[[שבועת אמונים (פירושונים)]]}}

'''טקס שבועת אמונים''' (ב[[לטינית]]: commendatio, מילולית: התמסרות) הוא הטקס הרשמי שהתפתח בראשית [[ימי הביניים]] ליצירת קשר הנאמנות שבין שני אנשים חופשיים (בני חורין), ה[[אדון פיאודלי|אדון]] וה[[וסאל|ווסאל]] שלו. הטקס המוכר הראשון נערך ב[[צרפת]] ב[[המאה ה-7|מאה השביעית]], אך שורשיו קודמים לכך, כטקס שבו הילד (מקורה של המילה "וסאל" במילה ה[[קלטית]] gwas) הופך ממשועבד למשוחרר.

 

בתחילתו של הטקס היה הזוטר, זה שיועד להפוך וסאל, מופיע חשוף ראש ונטול נשק, כסימן לכניעותו בפני האדון וכורע בפניו. הווסאל היה מניח את כפותיו בתנוחת תפילה,{{הערה|1=למעשה, סדר ההתפתחות הוא הפוך: לפני כינון טקס ההומגיום נהגו נוצרים להתפלל בתנוחה המקובלת בה המתפלל עומד ומושיט את ידיו אחורה. תנוחת התפילה הנוצרית המוכרת התפתחה בעקבות תנוחת טקס ההומגיום.}} המסמלת הכנעה מוחלטת, ומושיטן אל האדון. בהמשך הטקס, יש מחוות ידיים (immixtio manuum) בין האדון לווסל. האדון היה תופס את ידיו של הווסאל בין ידיו, ובכך מפגין את עליונותו, ואז היה הווסאל מכריז על בקשתו להפוך "האדם" (homo) של האדון (האיש שלו) והאדון היה מכריז על קבלת בקשתו. בכך הושלם חלק ההומגיום (homagium) של הטקס.

 

 

===פידליטס (fidelitas); שבועה לקדושים===