תגובת סיפוח – הבדלי גרסאות

* '''סיפוח אלקטרופילי'''. קשרים כפולים ומשולשים הם עתירי אלקטרונים; לפיכך מהווים קשרים אלו מוקד להתקפות [[אלקטרופיל]]יות. ב[[מולקולה]] התוקפת קיים אטום בעל מטען (חלקי או מלא) חיובי; אטום זה נמשך לאלקטרוני הקשר הכפול או המשולש. ההתקפה גוררת שבירת הקשר הכפול וסיפוח האלקטרופיל לתרכובת המותקפת (במשוואות המציגות את [[כתיב כימי#מנגנוני תגובה|מנגנון התגובה]] מוצג כאילו הקשר הכפול הוא התוקף; החץ המייצג את מעבר האלקטרונים מוכרח לצאת ממקור האלקטרונים—במקרה זה הקשר הכפול—ולהסתיים באלקטרופיל). התגובה הבאה מציגה דוגמה כללית לסיפוח אלקטרופילי של תרכובת דו-אטומית לאלקן:

 

 

:להלן מספר דוגמאות לתגובות סיפוח אלקטרופיליות:

* '''סיפוח נוקלאופילי'''. קשרים כפולים ומשולשים אמנם מהווים מוקד להתקפות אלקטרופיליות, אך כשמדובר ב[[קוטביות (כימיה)|קשרים קוטביים]] תיתכן גם התקפה נוקלאופילית. קבוצת [[קרבוניל]] (C=O), למשל, מכילה קשר כפול קוטבי: לאטום החמצן [[אלקטרושליליות]] רבה מזו של הפחמן, והראשון מושך את אלקטרוני הקשר ביתר חוזקה; כתוצאה מכך קיים מטען חלקי שלילי באטום החמצן ומטען חלקי חיובי באטום הפחמן. אטום הפחמן החיובי מהווה מוקד להתקפות [[נוקלאופיל]]יות. בנוקלאופיל התוקף קיים אטום בעל מטען (חלקי או מלא) שלילי, או שקיים בו [[אלקטרונים בלתי קושרים|זוג אלקטרונים בלתי-קושרים]]; אטום זה נמשך לפחמן החיובי. ההתקפה גוררת שבירת הקשר הכפול בין הפחמן והחמצן וסיפוח האלקטרופיל לתרכובת המותקפת. התגובה הבאה מציגה סיפוח של נוקלאופיל (צבוע אדום) ל[[אלדהיד]]. הנוקלאופיל מכיל את ה[[יסוד כימי|יסוד]] [[גרמניום]]. התוצר הוא [[כוהל]]:

 

 

:להלן מספר דוגמאות לתגובות סיפוח נוקלאופיליות: