הרולד לאסוול – הבדלי גרסאות

לסאוול היה חוקר מדעי החברה, ונחשב לבעל ידע "רב אקדמי", כיהן כנשיא של [[האגודה האמריקאית למדעי המדינה]]<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.apsanet.org/lasswellrecipients|כותרת=American Political Science Association > PROGRAMS > APSA Awards > Harold D. Lasswell Award Recipients|אתר=www.apsanet.org|תאריך_וידוא=2016-10-17}}</ref>}} (APSA), ושל [[האגודה העולמית לאומנות ומדע]] (WAAS).<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.worldacademy.org/home-demo/index.html|כותרת=World Academy of Art and Science|אתר=www.worldacademy.org|תאריך_וידוא=2016-10-17}}</ref>}}

לאסוול נחשב כאבי חקר התקשורת והוא נחשב לחלוץ בניתוח תוכן תקשורתי. הוא החל לחקור את תחום תקשורת ההמונים בשנות הארבעים, ופיתח תאוריות שונות אשר נבעו ממחקריו. המוכרות ביותר בתחום תקשורת ההמונים היא "תיאורית המזרק התת עורי" ו "[[מודל לאסוול]]" שמהווה הבסיס המחקרי לחקר תקשורת ההמונים, ועל בסיסו התפתחו מודלים רבים לחקר התקשורת.<ref>{{הערה|Rogers, Everett M. (1994). A History of Communication Study: A Biographical Approach. NY: The Free Press.</ref>}}

את מחקריו הראשוניים בחקר התקשורת החל לאסוול לעשות בעקבות מחקר שערך בתחום מדעי החברה, במסגרתו ניתח את השפעות חומרי התעמולה על האזרחים בתקופת גרמניה הנאצית. במחקרו הוא ניתח מגוון יצירות קולנועיות אשר הופקו בזמן המלחמה, את חומרי התעמולה של המפלגה הנאצית אשר הופצו באופן תדיר, את שלטי החוצות ונאומים של אנשי מפתח ב[[המפלגה הנאצית|מפלגה הנאצית]]. מחקרו זה הוביל אותו לפיתוח מודל לאסוול, בו הגיע למסקנה כי לתקשורת השפעה רבה ואף בלתי אמצעית על הפריטים בחברה. הוא טבע את המשפט המפורסם "&nbsp;מי אמר מה, למי, באיזה ערוץ ובאיזו השפעה?". על פי תאוריה זאת לפריטים בחברה לא קיימת האפשרות לבחור כיצד לקלוט את המסרים אשר מעבירים להם אמצעי התקשורת.<ref>{{הערה|{{קישור כללי|כתובת=http://www.eshelnet.com/OLD/var/www/html/orit-html/yud2009/shachar_shir/perek1.htm|כותרת=תקשורת המונים|אתר=www.eshelnet.com|תאריך_וידוא=2016-10-17}}</ref>}}

מחקריו של לאסוול מהווים התפתחות חשובה של ה[[ביהביורליזם]] והם מהווים התפתחות חשובה בהבנת המשמעויות של [[תעמולה]] פוליטית. הוא טבע את מושג "התעמולה" כפי שאנו מכירים אותו היום ומחקריו היוו פריצת דרך באתיקה של התעמולה הפוליטית וכמסקנה מהם תעמולה רשמית היא מסר גלוי בעל מטרות מוצהרות, ולכן תעמולה סמויה לא תיחשב כתעמולה רשמית במדינות מתוקנות.<ref>{{הערה|{{Cite news

}}</ref>}}