פתיחת התפריט הראשי

שינויים

מ
אין תקציר עריכה
דפוס '''דפוס רוֹזֶנקרַנץ''' (בתחילה דפוס '''פין ורוזנקרנץ''' (לעתים '''דפוס פין'''), אחר-כך '''רוֹזֶנקרַנץ ושריפטזֶצֶר''' (ב[[כתיב]] ה[[יידיש|יידי]], שנהג בזמנו: '''ראָזענקראַנץ–שריפטזעטצער'''; בתעתיק לטיני: Rosencranz או Rosenkranz & Schriftsetzer) היה [[בית דפוס]] ו[[הוצאת ספרים]] [[עברית|עבריים]] שפעלו בעיר [[וילנה]] שבצפון-מערב [[האימפריה הרוסית|רוסיה]] ([[ליטא]]) משנת [[1863]] ועד ראשית [[המאה ה-20]]. בבית הדפוס ראו אור ספרי [[תלמוד]], מפרשים, [[אגדה (יהדות)|אגדה]] ו[[מדרש]], חיבורים של [[רב]]נים ידועים, וכן ספרות [[תנועת ההשכלה היהודית|השכלה]] ויצירות [[ספרות עברית|הספרות העברית]] החדשה (כ-350 כותרים בסך הכול), וכן כ-100 [[רומנים]] וספרוני מעשיות ב[[ספרות יידיש|יידיש]]. בעליו-עובדיו של בית הדפוס היו עובדים לשעבר של [[דפוס ראם|דפוס ראָם]] – שלושת האחים רוזנקרנץ, שריפטזצר וציונסון – שנכנסו לשותפות עם המשכילה[[תנועת ההשכלה היהודית|משכיל]] [[רש"י פין]]. לאחר התחלה צנועה, התפתח בית הדפוס והיה אחרי דפוס ראָם מהמפורסמים ביותר בעולם היהודי.
 
==היסטוריה==
האחים אברהם צבי (הירש) רוזנקרנץ (ראָזענקראַנץ) (1815–1901),{{הערה|{{ספר בארכיון האינטרנט|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודות 182–183|עמוד=100}}; Israel Cohen.‎, ''Vilna'', Philadelphia: Jewish Publication Society of America (''Jewish Communities Series''), 1943, p. 330; [[יעקב שאצקי]], '''קולטור געשיכטע פון דער השכלה אין ליטע: פון די עלטסטע ציַיטן ביז חיבת ציון''', בואנוס איירס: צענטראל-פארבאנד פון פּוילישע יידן אין ארגענטינע ('דאָס פּוילישע יִידנטום'), 1950, [http://archive.org/stream/nybc201042#page/n152/mode/2up עמ' 149], ב[[ארכיון האינטרנט]].}} מנחם מנדל (מענדיל) שריפטזצר (שריפטזעטצער) (1819{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182|{{ספר בארכיון האינטרנט|[[זלמן רייזן|זלמן רייזען]]|ראָזענקראַנץ אברהם-צבי|nybc200693|בספרו: '''לעקסיקאָן פון דער ייִדישער ליטעראַטור, פּרעסע און פילאָלאָגיע''', מהדורה 2, כרך ד, וילנה: [[בוריס קלצקין|ווילנער פערלאג פון ב. קלעצקין]], תר"ץ 1929, עמודה 182|עמוד=100}}.}}–1905/{{כ}}1906{{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182}}) ושאול ציוֹנסוֹן (ציונסאָן) היו בניו של יוסף פֶדֶר (פעדער), סופר הקהל ב[[שטעטל|עיירה]] [[קלצק|קלֶצק]] שב[[מינסק (מחוז)|פלך מינסק]] של [[האימפריה הרוסית]] ([[רוסיה הלבנה]]). כדי להתחמק משירות ב[[צבא האימפריה הרוסית|צבא הצאר]] שינו שלושת הבנים את שם משפחתם, וכל אחד נרשם בעיירה אחרת תחת שם אחר (פרקטיקה לא בלתי שכיחה אז בקרב יהודים, שכן בן יחיד היה פטור ברוסיה מ[[גיוס חובה|שירות צבאי]], שהיה בגדר [[גיוס חובה|חובה]]).
בילדותו הגיע רוזנקרנץ עם אחיו לעיר [[וילנה]], והיות שהיו קרובים (או מיודדים){{הערה|שם=רייזן, לקסיקון, 182}} למשפחת ראָם (רוֹם), [[עבודת ילדים|התקבלו לעבודה]] כפועלים ב[[דפוס ראם|דפוס ראָם]], שפעל אז עדיין בעיירה [[יז'יורי]] שליד [[הורדנה|גרודנה]] (בהמשך עבר לווילנה) – רוזנקרנץ ושריפטזצר כ[[סדר (דפוס)|סַדָּרים]], וציונסון כמפעיל [[מכונת דפוס]].
 
106,875

עריכות