פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 621 בתים, לפני שנתיים
ביטול גרסה 19446046 של TZivyA (שיחה) הוסכם בדף השיחה של המוחקת. יעבור שכתוב
 
השוני בין הציבור החסידי לליטאי בעניין זה נובע מהבדלים בגישה האידאולוגית; בישיבות [[תנועת החסידות|חסידיות]] הנישואים מוקדמים יותר כדי ללמוד תורה ב[[טהרה]] ללא מחשבות אסורות, וע"פ דברי הגמרא (קידושין, כט) "עד גיל עשרים שנה יושב הקב"ה ומצפה לאדם מתי ישא אשה, כיוון שהגיע לגיל עשרים ולא נשא, אומר: תיפח עצמותיו"{{הערה|שם=ליל תיפח|בעקבות כך השתרש מנהג בישיבות הליטאיות, בו בלילה בו מגיעים לגיל 20 ערים ועוסקים בלימוד התורה כל הלילה. לבטא שהסיבה לעיכוב הנישואין היא הרצון לעמול בתורה ברוגע.}}. ואילו בישיבות ליטאיות גיל הנישואים מאוחר קצת יותר במטרה להספיק ולקיים כמה שיותר את [[תלמוד תורה (מצווה)|מצוות תלמוד התורה]] לפני הנישואים המטילים על האדם עול [[פרנסה]], וכפי דברי השו"ע{{הערה|1=אה"ע סי' א סעי' ג}} "ומיהו אם עוסק בתורה וטרח בה ומתיירא לישא אשה כדי שלא יטרח במזונו ויתבטל מן התורה מותר להתאחר".
 
הסיבות לעיכוב נישואים אצל תלמידי ישיבה מעבר לגילאים המקובלים נובעות ממספר תופעות חברתיות שחלקן ייחודיות לציבור החרדי. לדוגמה, מקובל בציבור החרדי להמתין עד שאחיו הגדולים של הבחור [[אירוסים|יתארסו]] לפני תחילת תהליך השידוך, לבחור בעל בעיה רפואית תוצע בדרך כלל בת זוג עם בעיה רפואית דומה, ובחור הנחשב ל[[שבבניק]] יתקשה למצוא בת זוג ממשפחה מכובדת.
 
==היחס החברתי לאלטער בחור==