אפרים סיני – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 5:
נולד ב[[דובלן]], ב[[לטביה ]] בשם '''אפרים דיסנצ'יק''' (דודנו של [[אריה דיסנצ'יק]]).בשנים [[1913]]-[[1916]] למד רפואה ב[[טרטו]], בשנים [[1916]] - [[1919]] ב[[מוסקבה]] ובשנים [[1920]]-[[1921 ]] ב[[ברלין]] משם קיבל דיפלומה.למד [[אופתלמולוגיה]] בבית החולים "וירכוב" ב[[ברלין]]. בשנת [[1924]] [[העלייה הרביעית|עלה מברלין לארץ ישראל]] עם רעייתו חנה.{{הערה|רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948, נסים ויעל לוי, בהוצאת איתי בחור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד313 }} עסק במקצועו ב[[עזה]] וב[[ירושלים]], לצד ד"ר [[אברהם אלברט טיכו|טיכו]].
משנות העשרים בדיקות העיניים בבתי ספר נעשו על ידי "רופא נודד", שעבר מישוב לישוב, בדק תלמידים ודיווח על כך למועצה המדיצינית של הדסה. בהוראת הדסה, הוא אף נטל על עצמו את העבודה ההיגיינית-סניטרית בישובים אלו. רופא עיניים נודד ראשון , שמלא תפקיד זה היה [[אריה פייגנבאום]], ואחריו מלאו את התפקיד [[נחום שימקין]], [[מרים נופך]], '''אפרים סיני''', [[חיים יסקי]] ואחרים.{{הערה|{{קתדרה|אורית נבות, אברהם גרוס|המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל|94.5|94, דצמבר 1999, עמ' 114}}}}.
סיני עבד כרופא עיניים בבית החולים [[בית החולים הדסה (תל אביב)|הדסה]] ב[[תל אביב]], ב-[[1930]] התמנה למנהל המחלקה. בתקופת מלחמת השחרור ([[1948]]) מחלקת עיניים ב[[בית החולים הדסה (תל אביב)]] הכילה 50-60 מיטות של פצועי עיניים חיילים ואזרחים, רובם נפצעו מפגיעות קליעים או רסיסים. חלק מהם ניתנים לשליפה באמצעות מגנט. המגנט היחיד שנמצא אז בארץ ב[[בית החולים סנט ג'ון]] בבקעה נשדד בימי המלחמה. במחלקה בנו מגנט והוא לא נפל בטיבו מהמשובחים שבחוץ לארץ. עד היום הוא נמצא בשימוש בבית החולים איכילוב. בשנים האילו השתתפו בניתוחים במחלקה פרופ' [[ריכרד שטיין]] ופרופ' יצחק מיכלסון.{{הערה|"במלוא העין- מעולמו של רופא, ד"ר[[אפרים סיני]],צ'ריקובר מוציאים לאור בע"מ, פרק 79, עמוד 183}}
| |||