ויקיפדיה

חללית לא-מאוישת – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
אין תקציר עריכה
ניסוח, עריכה
שורה 10:
== היסטוריה ==
[[קובץ:Soviet moonrover.JPG|ממוזער|שיחזור של [[לונוחוד 1]], ב[[מוזיאון החלל הרוסי]] ]]
בעקבות הצלחת [[ברית המועצות]] בשיגור [[ספוטניק 1]], ה[[לוויין]] הראשון, ל[[חלל]] בשנת 1957, מיקדו האמריקאים את מאמציהם בשליחת גשושית ל[[הירח|ירח]]. הניסיון הראשון לעשות זאתהיה נקראבמסגרת "[[תוכנית פיוניר]]". כמו כן, גם לסובייטים הייתה תוכנית להגיע לירח, והיא הפכה למבצעית עם שיגור [[לונה 1]]. ב־4 בינואר 1959 הייתה לונה 1 לגשושית הראשונה על הירח. בנוסף לתוכנית פיוניר, היו שלושה פרויקטים עיקריים: [[תוכנית ריינג'ר]], [[תוכנית לונר אורביטר]] ו[[תוכנית סרוויור|תוכנית סורוויור]], שמטרתן לאתר נקודות נחיתה פוטנציאליות על הירח עבור חלליות של תוכניות נוספות.
 
תוכנית נוספת היא [[תוכנית לונוחוד|תוכנית "לונוחוד"]]. זו הייתה תוכנית סובייטית שהנחיתה רוברים (רכבי חלל רובוטיים) על הירח והם חקרו אותו. התוכנית פעלה בין 1969 ל־1977 ובה היו הרוברים הראשונים שחקרו את [[מערכת השמש]], והראשונים שנחתו על הירח. הלונוחוד הראשון שוגר ב־1969, והוא הושמד בזמן השיגור. ב־1970 שוגר [[לונוחוד 1]] וב־1973 שוגר [[לונוחוד 2]]. הם נחתו על הירח, אך [[לונוחוד 3]], שהיה אמור להיות משוגר ב־1977, לא שוגר לבסוף.
 
הלונוחודים תוכננו בעיקר כדי למצוא אתרי נחיתה נוחים על הירח לחלליות מאוישות, ולבסוף אולי גם לבניית מושבה על הירח. הם נועדו כדי לשמש בעיקר את המשימות המאוישות של ברית המועצות אל הירח (שמעולם לא יצאו
שורה 20:
ב־2010, כמעט 40 שנה אחרי איבוד הקשר עם לונוחוד 1, איתרו את הרובר וצילמו אותו ואת עקבות מסלולו.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = סמיון סמיונוב|כתובת = http://aero-times.blogspot.co.il/2008/02/blog-post_1196.html|כותרת = לונוחוד – המכונה והאגדה|אתר = |תאריך = }}}}{{הערה|[[תוכנית לונוחוד]], וויקיפדיה}}
 
== רכיבי החלליות ==
== רכיבי החלליות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.braeunig.us/space/systems.htm|כותרת = SPACECRAFT SYSTEMS|אתר = |תאריך = }}}} ==
קשה מאוד לתקן חלליות לא מאוישות, שנמצאות סביב כדור הארץ, ואפילו בלתי אפשרי כשהן רחוקות ממנו, לכן רכיבן עוצבו בצורה קשיחה, אמינה ובצורה כזאת שיוכלו לבצע את משימתן. לעומת זאת, כשמסתכלים בהיסטוריה של החלליות הלא מאוישות, ניתן לראות שהמערכות שלהן עלולות להיכשל, ולכן ישנן משימות שלא ניתן לבצע עם החלליות הלא מאוישות, ולפעמים יכול להיות שכל המשימה אבודה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.braeunig.us/space/systems.htm|כותרת = SPACECRAFT SYSTEMS|אתר = |תאריך = }}}}
 
כדי שהחלליות הלא מאוישות יפעלו, הן זקוקות ל[[מחשב]]ים, שמתוכנתים כדי לבצע את המשימה. בנוסף לכך, כדי שחלליות לא מאוישות ישדרו מידע אל כדור הארץ, והחוקרים בכדור הארץ ישלחו אליהן פקודות חדשות, הן זקוקות ל[[משדר]]ים. יתרה מזאת, קיימים עוד רכיבים רבים, העוזרים לביצוע המשימה, כמו [[לוח סולארי|לוחות סולאריים]] ועוד.
שורה 51:
לחלליות לא־מאוישות לא חייבת להיות מערכת הנעה, ואם כן אז זה תלוי אם המשימה מצריכה מערכת הנעה. חלליות לא־מאוישות הנמצאות ב[[מסלול לווייני נמוך|מסלול הלווייני הנמוך]] כוללות מערכת הנעה, במטרה לצאת מכבידת כדור הארץ וגם כדי לעשות תמרונים. החלקים במערכת ההנעה מכילים: [[דלק]], מכליות, תעלות, צינורות ומבערים. כמו כן, מערכת הבקרה התרמית קשורה לתת מערכת ההנעה, בכך שהבקרה התרמית מודדת את הטמפרטורה של החלקים במערכת ההנעה, ומחממת מראש את המכליות ואת המבערים, בשביל להכין את החללית לפעולה.
 
== מטרת החלליות הלא־מאוישות ==
בחלק מהמשימות, משתמשים בחלליות לא מאוישות במקום חלליות מאוישות מכמה סיבות:{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.polaris.iastate.edu/EveningStar/Unit7/unit7_sub1.htm|כותרת = Manned or Unmanned?|אתר = |תאריך = }}}}{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://www.hayadan.org.il/managing-unmanned-space-missions-1908093-|כותרת = ניהול טיסות חלל בלתי מאוישות|אתר = הידען|תאריך = }}}} ==
בחלק מהמשימות, משתמשים בחלליות לא מאוישות במקום חלליות מאוישות מכמה סיבות:
 
ראשית, במשימות מאוישות, המסע קשה באופן פיזיולוגי לגוף האדם. יש חלקים של תאוצה גבוהה, כמו בהמראה מכדור הארץ, אשר גורמת לאסטרונאוטים להרגיש שהם, או שהכוח כבידה שעליהם פתאום גדל.
 
כמו כן, בחלליתבחלל יש תחושה [[חוסר משקל|אפס כבידה (מיקרו כבידה)]] והאסטרונאוטים "מרחפים", משום שהם נמצאים במצב של נפילה חופשית. זאת בעיה, כיוון שאסטרונאוטים רבים מרגישים בחילה בתחילת הטיסההמשימה ולחלקםואצל לא עוברתחלקם ההרגשה הזאתהזו אפילויכולה לאחרלהימשך אפילו כמה ימים. בעיה בריאותית חמורה נוספת, היא שכאשרשחוסר נשלחיםהמשקל אסטרונאוטיםבחלל למסעמשפיע שלעל כמהצפיפות חודשים,העצם המסעוגורם ישפיעל[[בריחת רבותסידן]] על העצמות שלמעצמות האסטרונאוטים. דבר זה בא לידי ביטוי בכך שתאונות קטנות של האסטרונאוטים יגרמויכולות לשבירתלגרום העצמותלשברים שלהםבעצמותם. בנוסף, ישנה אפשרות שהעצמות שלהם ישברו בזמן שמופעלשהם עליהםנמצאים [[כוח ג'י]]בתאוצה גבוהגבוהה, שיכולשיכולה להתקיים כשהםבמהלך נוחתיםחזרה לכדור הארץ או בנחיתה על כוכבי לכת אחרים או כשהם חוזרים לכדור הארץ. חשוב לציין שהתופעה עוד לא נחקרה לעומק.
 
סכנה נוספת שיש לבני אדם בזמן מסע, היא חשיפה ל[[קרינה]]. ישנם 2שני סוגים של קרינה, שפוגעים בבני אדם:
# [[קרינה אלקטרומגנטית]] גבוהה הכוללת: [[גלי רדיו]], [[גלי מיקרו]], קרינה [[תת-אדוםמייננת|תת־אדוםמייננת]], [[אור]]בעצמה נראה, קרינה [[על-סגול|על־סגולה]], [[קרני רנטגן]] ו[[קרינת גמא|קרני גמא]]גבוהה.
# [[רוח השמש|קרינה חלקיקית.]]
הקרינהקרינות אלה מגיעות בכמות קטנה בהרבה לכדור הארץ מסוכנתמאשר בחלל, מכיוון שאיןשבחלל בחללאין אטמוספירה שתגןששחוצצת עלינומפני הקרינה, ולפיכך צריך לבנות את החללית באופן שבו תהיה מוגנתשתגן מה[[קרינה]], אך זה לאבאופן מעשי, אין כל הקרינה נחסמת.
 
בעיה נוספת בשליחת אנשים לחלל היא המחיר. אנשים הם כבדים יותר ביחס למכשירים אלקטרוניים מודרניים, והם זקוקים להרבה ציוד, כמו [[מים]], מזון, [[אטמוספירת כדור הארץ|אוויר]], וציוד כדי ל[[מיחזור|מחזר]] אותם.
 
== הבדלים ודמיון בין חלליות מאוישות לחלליות לא־מאוישות{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://history.nasa.gov/computers/Part2-intro.html|כותרת = Computers On Board Unmanned Spacecraft|אתר = נאס"א|תאריך = }}}} ==
[[קובץ:PIA16239 High-Resolution Self-Portrait by Curiosity Rover Arm Camera.jpg|ממוזער|"דיוקן עצמי" של הגשושית קיוריוסיטי]]
ראשית, החלליות הלא־מאוישות בנויות לזמן עבודה ארוך יותר מאשר חלליות מאוישות. כמו כן, החלליות הלא־מאוישות חוסכות כוח עבודה רב. את החלליות הלא מאוישות קל יותר לשגר, מכיוון שגודלם זעיר ביחס לחלליות מאוישות. יתרה מכך, בחלליות לא־מאוישות אין צורך בהתאמת המבנה למגורי אדם ומחייה.{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = |כתובת = http://history.nasa.gov/computers/Part2-intro.html|כותרת = Computers On Board Unmanned Spacecraft|אתר = נאס"א|תאריך = }}}}
 
מתוך שני הסוגים של חלליות לא־מאוישות, הראשונה מבצעת משימות בסביבת כדור הארץ, והשנייה טסה לירח, לכוכבים שונים או לפנים החלל. חלליות מאוישות בדרך כלל לא צריכות ניווט אחרי שהן מגיעות למסלול, לעומת זאת, חלליות לא מאוישות מסתמכות בעיקר על ניווט שהן מקבלות. חלליות מאוישות יכולות לקבל פקודה כמעט מידית מהקרקע. חלליות לא־מאוישות צריכות להיות אוטונומיות, או לפחות להיות עצמאיות במבצעים שגרתיים. משימות מרובות וגאוגרפיה מסובכת מעכבות חלליות לא־מאוישות מלהיות בקשר מתמיד עם שלוש תחנות הקשר החלליות. לכן, הבסיס לטיפול בחלליות לא־מאוישות הוא זיהוי כשלים בחללית ותיקונם, לעומת זאת חלליות מאוישות מתמקדות באבטוח החללית עד שהתחנות על הקרקע יוכלו לעזור.
שורה 73:
ה[[מחשב]]ים של החלליות הלא־מאוישות מתוכנתים לעבוד הרבה זמן ולצרוך מעט אנרגיה, משום שבניגוד לחלליות מאוישות, אין בהן אנשים, שיכולים לעזור למחשבים ולתקן תקלות. משימה מאוישת טיפוסית נמשכת שבוע או פחות. לעומת זאת, משימה לא־מאוישת יכולה להימשך כעשור! חלליות מאוישות בדרך כלל סוחבות יחידות של "כוחות עזר" המכילות טכנולוגיה כגון: אנרגיה ל[[רפואה]], ניסויים ומחשבים. כמו כן, חלליות מאוישות במסלול סביב כדור הארץ תלויות לעתים קרובות בלוחות סולאריים, שמייצרים כוח טבעי חלש. חלליות לא־מאוישות משתמשות גם בלוחות סולאריים וגם ב[[גנרטור רדיואיזוטופי תרמואלקטרי|מחולל רדיואיזוטופי תרמואלקטרי]].
 
בנוסף לכך, הרבה חלליות לא־מאוישות שהיו קרובות לכדור הארץ, השתמשו בגרסאות שונות של מחשב, אשר פותח ב[[מרכז טיסות החלל גודרד]]. לעומת מרכז טיסות החלל גודרד, ה[[מעבדה]] להנעת סילון של המכון הטכנולוגי בקליפורניה, התעסקה בבניית מחשבים לטיסות חלל רחוקות. זאת ועוד, הרבה מחשבים בחלליות מאוישות פותחו ממחשבים אחרים ומחשבים במשימות קרקעיות הובאו ממכונות מסחריות. בניגוד לכך, מחשבים בחלליות לא־מאוישות עוצבו בהתאמה מיוחדת. במקרים אלו, [[נאס"א]] לא הייתה רק המייצגת של המחשבים, אלא גם מעורבת באופן פעיל בפיתוחם. דוגמה לכך, הוא מחשב החלל הראשון והפשוט של נאס"א, ששלט במספר משימות במסלולים סביב כדור הארץ. מחשב זה ביצע משימות שונות ומרובות, אשר תרמו מאוד. לדוגמה, המשימה:הלוויין "[[סולר מקסימוםSolarMax]]" ומשימת "ו[[טלסקופ החלל האבל]]" השתמשו במחשב זה. מרכז טיסות החלל גודרד הביא לפיתוח המכשיר במשך 10 שנים מסוף שנות ה־60 עד סוף שנות ה־70.
 
== דוגמאות לחלליות לא־מאוישות ==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חללית_לא-מאוישת"