הבדלים בין גרסאות בדף "פרנסיס וולסינגהם"

מ
קישורים פנימיים
מ (קישורים פנימיים)
[[קובץ:Family of Henry VIII, an Allegory of the Tudor Succession.png|שמאל|ממוזער|250px|משפחתו של [[הנרי השמיני, מלך אנגליה|הנרי השמיני]], [[אלגוריה]] לשושלת [[טיודור]] ששלחה [[אליזבת הראשונה, מלכת אנגליה|אליזבת]] כ[[מתנה]] לוולסינגם. בתחתית התמונה נכתב: "המלכה שלחה ציור זה לוולסינגהם, כאות לשביעות רצונם של בני עמה ושלה עצמה".]]
[[קובץ:Queen Elizabeth attended by her secretary Sir Francis Walsingham detecting Babington's conspiracy.jpg|שמאל|ממוזער|250px|המלכה אליזבת עם מזכירה סר פרנסיס וולסינגהם מגלים את קשר בבינגטון]]
עם מותה של מרי ב-1558 ועליית אחותה ה[[פרוטסטנטים|פרוטסטנטי]]ת אליזבת ה-1 לשלטון, חזר וולסינגהם ל[[אנגליה]]. בתמיכת אחד הגולים לשעבר פרנסיס ראסל הוא נבחר בשנת [[1559]] כחבר [[הפרלמנט של בריטניה|הפרלמנט]] של אליזבת, ונבחר שוב בשנת 1563 כנציג מחוז ליים רג'יס. בינואר 1562 נישא לאן, בת אצולה. אן נפטרה שנתיים לאחר מכן והשאירה בן. בשנת 1566 נישא וולסינגהם בשנית לאורסולה סנט ברבה, אלמנת אציל שוולסינגהם רכש ממנה את אחוזותיה. לאחר שנה נולדה בתם, פרנסס.
 
בשנים הבאות גייס וולסינגהם את תמיכת אנשי הדת באנגליה ב[[הוגנוטים]] ב[[צרפת]], ובשנת [[1569]] מונה על ידי לורד ברלי לעמוד בראש השירות החשאי של אנגליה, והקים את רשת הריגול המפורסמת שלו. בין המרגלים שלו היה ה[[מחזאי]] וה[[אינטלקטואל]] [[כריסטופר מרלו]]. וולסינגהם טווה קשרים גם עם יהודי לונדון מצאצאי האנוסים, ששלטו בשפות רבות ורבים מהם עסקו במסחר מקומי ובינלאומי, והעסיק כסוכן את הרופא היהודי ה[[אנוסים|אנוס]] [[רודריגו לופז]]{{הערה|שנהב, עמ' 57}}{{הערה|חיים שנהב, פרשת לופז, הוצאת כתר, 2003, עמ' 9, 57}}. הוא השתמש ב[[טקטיקה|טקטיקות]] כגון [[יירוט]] ו[[צופן|פענוח]] מכתבים, ו[[זיוף תעודות|זיוף]] של מכתבים מבלי שיבחינו בקריעת ה[[חותם]]. בשנים אלו היה לוולסינגהם תפקיד חשוב בסיכול [[קשר רידולפי]], שזמם להפיל מכסאה את אליזבת, ולהכתיר במקומה את [[מרי, מלכת הסקוטים|מרי הקתולית, מלכת הסקוטים]].
 
בניגוד לקרירות הצינית של אליזבת, ולמתינות הסובלנית של יד ימינה הלורד ברלי, וולסינגהם הונע על ידי קנאותו הפרוטסטנטית והתנגדותו לקתוליות, והוא אף אישר להשתמש ב[[עינוי]]ים נגד כמרים קתולים ו[[קונספירציה|קושרים]] חשודים. הוא לא יכול היה לשכוח את הזוועות נגד הפרוטסטנטים שלהן היה עד במהלך [[טבח ליל ברתולומאוס הקדוש]] שנערך ב[[צרפת]], והאמין כי טבח דומה היה מתרחש באנגליה אם הקתוליות הייתה זוכה בה לתחייה. אך יותר מכל הוא חשש מ[[פליפה השני, מלך ספרד]], קתולי אדוק שהיווה איום תמידי על כסאה של אליזבת. וולסינגהם אימץ נקודת מבט חשדנית בכל מצב, והיה להוט להכות ראשון, לעתים תוך הפגנת עיוורון לסכנות המלחמה.
 
===כשגריר בצרפת===
בשנת [[1570]] שלחה המלכה את וולסינגהם לייצג את ה[[הוגנוטים]] במשא ומתן שלהם עם [[שארל התשיעי, מלך צרפת]], ומאוחר יותר באותה שנה ירש את מקומו של סר הנרי נוריס כ[[שגריר]] אנגליה ב[[צרפת]]. אחד מתפקידיו כשגריר היה להמשיך את המשא ומתן על נישואים בין אליזבת הצעירה לבין אחיו של שארל, [[אנרי השלישי, מלך צרפת|אנרי דוכס אנז'ו]]. תוכנית הנישואין נדחתה בסופו של דבר, באופן רשמי בשל קתוליותו של אנרי. כתחליף הוצע לאנגלים שידוך עם אחיו הצעיר של אנרי, [[פרנסואה, דוכס אנז'ו]], אך וולסינגהם חשב שהוא מכוער ו"מרוקן מהומור טוב". אליזבת הייתה אז מבוגרת ב-20 שנה מפרנסואה, וחששה כי פער הגילים יראה מגוחך. עם זאת, וולסינגם האמין שכריתת [[ברית]] עם צרפת תשרת את אנגליה נגד האינטרסים הספרדים. אמנת בלואה, שנחתמה לבסוף בין צרפת לאנגליה בשנת [[1572]], לא כללה התייחסות לנישואים המלכותיים, והשאירה את שאלת יורשו של אליזבת פתוחה.
 
ההוגנוטים, ושאר התנועות הפרוטסטנטיות באירופה, תמכו במרד ב[[ארצות השפלה]] של ספרד. לאחר שההתנגדות הקתולית הקורסת בצרפת גרמה למותם של מנהיג ההוגנוטים [[גאספאר דה קוליני השני|גאספאר דה קוליני]] ולטבח יום ברתולומיאו הקדוש, הפך ביתו של וולסינגם בפריז למקלט זמני לפליטים פרוטסטנטים, בהם פיליפ סידני.
עם שובו מצרפת באפריל 1573 מונה על ידי לורד ברלי, סר ויליאם ססיל, למזכיר המדינה. תפקידיו כמזכיר הראשי לא הוגדרו באופן רשמי, אך כאדם שניהל את התכתובות המלכותיות וקבע את סדר היום של ישיבות המועצה, הוא היה בעל השפעה רבה בכל ענייני מדיניות החוץ והפנים של הממשלה. במהלך תקופת כהונתו, תמך וולסינגם בשימוש [[הצי המלכותי הבריטי|בכוח הימי של אנגליה]] כדי לפתוח נתיבי סחר חדשים ולחקור את [[העולם החדש]], והיה במוקד העניינים הבינלאומיים. הוא היה מעורב עמוקות בקביעת מדיניות אנגליה כלפי ספרד, [[הולנד]], [[סקוטלנד]], [[אירלנד]] וצרפת, ויצא לשליחויות דיפלומטיות רבות.
 
ב-1 בדצמבר 1577 הוא קיבל תואר [[אביר]]ות. שנה לאחר מכן קיבל את תואר הכבוד "קאנצלר [[מסדר הבירית]]", בו החזיק עד לשנת [[1587]], אז קיבל את התואר "קנצלר דוכסות לאנקסטר". וולסינגהם כיהן כחבר פרלמנט עד מותו אך לא היה פרלמנטר גדול.
 
בשנים 1578–1583 השקיע, בין היתר, בהרחבת רשת הריגול שלו - הוא שילם מכיסו את הוצאותיהם של לפחות 50 סוכנים. בתקופה זו היה מעורב גם בבניה מחדש של [[נמל]] [[דובר (אנגליה)|דובר]], ותמך בניסיון של [[מרטין פרובישר]] לגלות את [[המעבר הצפון-מערבי]] והיה בין התומכים העיקריים בקריירה של [[פרנסיס דרייק]], בהעריכו שהדבר יחליש את הספרים ובכך יקדם את האינטרנס הפרוטסטנטי. בנוסף עודד את מסעי המחקר של המפרי גילברט ב[[ניופאונדלנד]], שמומן בעיקר על ידי מורדים קתולים, וראה בכך פוטנציאל לצמצום הקתולים באנגליה על ידי עידוד הגירה לעולם החדש.