הבדלים בין גרסאות בדף "ישיבת בית אורות"

|מספר כיתות=
|חלוקה מבנית=
|מנהל=שלמה צוויקלר
|מנהלת=
|ראש הישיבה=הרב [[דני איזק]].
 
'''ישיבת בית אורות''' היא [[ישיבת הסדר]] השוכנת ב[[הר הזיתים]] ב[[ירושלים]], סמוך ל{{ה|אוניברסיטה העברית}}. בישיבה מכון ללימוד הוראה, תוכנית עיון [[עיון אליבא דהלכתא|אליבא דהלכתא]] וכולל ללימוד רבנות. "בית אורות" הוא גם שמה של שכונה יהודית קטנה בסמוך לישיבה.
 
[[קובץ:חזית בנין ישיבת בית אורות.JPG|שמאל|ממוזער|250px|בנין הישיבה]]
 
[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] הוא הרב [[דני איזק]].
==תולדות הישיבה==
 
הישיבה נוסדה בסוכות ה'תש"ן ([[1990]]) לאחר ש[[ארווין מוסקוביץ']] קנה אדמות באזור. את הישיבה ייסדו הרב [[חנן פורת]] והרב [[בנימין אלון|בנימין (בני) אלון]], אשר '''עמד''' ב[[ראש ישיבה|ראש הישיבה]] עד לבחירתו כ[[חבר הכנסת]] ב[[ה'תשנ"ו]] ([[1996]]).
 
שמה של הישיבה "בית אורות" ניתן לה על שם {{נזכור את כולם|45884|גיורא אשכנזי}}, [[מ"פ]] בחטיבת הצנחנים, אשר נהרג בקרב במקום ב[[מלחמת ששת הימים]].
 
הישיבה שוכנת בבית ערבי עתיק, אשר נרכש על ידי משפחת מוסקוביץ', ובמתחם הישיבה ישנם מספר [[בור מים|בורות מים]] שנחפרו בתחילת המאה הקודמת. בשנת [[ה'תשע"ד]] ([[2014]]), נחנכה בסמוך לישיבה שכונת מגורים יהודית ובה עבר להתגורר הרב [[דב ליאור|דוב ליאור]] לאחר שעזב את [[קריית ארבע]]{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = חנן גרינווד|כתובת = http://www.kipa.co.il/now/60941.html|כותרת = הרב דב ליאור עזב את קריית ארבע באופן רשמי|תאריך = 04.02.15}}}}. מתחם הישיבה הממוקם בסמיכות לשכונת [[א-טור (ירושלים)|א-טור]] סובל במשך שנים מהתפרעויות מקומיות הכוללות זריקת אבנים והתנכלויות לתושבים היהודים במקום{{הערה|{{קישור כללי|הכותב = עמרי מניב|כתובת = http://news.nana10.co.il/Article/?ArticleID=1094234|כותרת = תלמידי ישיבת "בית אורות" שבשכונת א-טור מציגים את "יומן המלחמה" שלהם}}}}.
 
== תוכניות לימוד ==
=== תורת המדינה ===
בשנת תשע"ה נוסדה בישיבה תוכנית תורת המדינה, כתוכנית הראשית הנלמדת בה. מטרת התוכנית היא עיסוק בדמותה של מדינת ישראל על פי התורה ופיתוח מדיניות מעשית תואמת. במסגרת התוכנית ישנו עיסוק בזמן הישראלי, בתורת אתיופיה, בחוק הורים וילדיהם ועוד. הישיבה ארגנה כנסים בחלק מנושאים אלה.
 
בישיבה גם תוכנית עיון אליבא דהלכתא בנשיאות הרב [[דוב ליאור]].
 
==אירועים במהלך השנה==
*'''[[זמן אלול]]''' - נהוג לעלות לקברו של [[הראי"ה קוק]] ב[[הר הזיתים]] ביום פטירתו, [[ג' באלול]], ולומר שם פרקי תהלים לעילוי נשמתו ונשמות בנו [[הרב צבי יהודה]], [[הרב הנזיר]] ועוד מגדולי ישראל הקבורים שם. לאחר תפילת מנחה מעבירים רבני הישיבה שיעורים במסגרת יום עיון העוסק ברב קוק ובתורתו. לכל אורך זמן אלול מתקיים מניין של [[סליחות]] בחצות הלילה, כמנהג הספרדים. בבקרים של זמן אלול, לאחר תפילת שחרית ולפני ארוחת הבוקר, ניתן בדרך כלל שיעור ב[[אורות התשובה]] על ידי אחד מרבני הישיבה.
 
* '''[[ראש השנה]]''' - לראש השנה מגיעים רבני הישיבה, תלמידיה ובוגריה, ומשתכנים בבניין הישיבה או באחד הקרוואנים. בין מנחה לערבית נותן ראש הישיבה הרב דני איזק שיעור לקראת ראש השנה. בדרך כלל הרבמסביר דניראש מסבירהישיבה על משמעותם של "[[סדר ליל ראש השנה|הסימנים]]" לפני שמתחילים בארוחת החג. בין שחרית לתקיעות בשופר, עושים קידוש והרבוראש דניהישיבה נותן שיחה לקראת התקיעות, בשברון לב. כשעתיים לפני מנחה ישנם תלמידים שהולכים לנקבת השילוח לומר [[תשליך]]. לרוב הם ממשיכים לביתו של הרב [[חן חלמיש]] שגר ב[[עיר דוד]]. בכל מקרה מתקיים תשליך בבור המים של הישיבה. לאחר מנחה יש שיעור של אחד הרבנים. התפילה בחג בנוסח אשכנזים, מפאת הקושי לארגן מניינים נוספים בחג.
 
* '''[[יום ירושלים]]''' - בליל [[כ"ז באייר]] מתקיים האירוע השנתי המרכזי של הישיבה, בהשתתפות תלמידי הישיבה, בוגריה, רבניה, תורמים והציבור הרחב. הערב מתחיל בשיחה מפי ראש הישיבה הרב דני איזק, בענייני היום, [[ירושלים]] והכמיהה לשוב ל[[מקדש]] ול[[קרבנות|עבודתו]]. השיחה מתקיימת, בדרך כלל, בכביש הגישה לישיבה בנקודה הצופה אל [[הר הבית]]. לאחר תפילת ערבית של יום ירושלים, מוזמנים הבאים לסעודת ליל "יום ירושלים". במהלך הסעודה עולים דוברים שונים, רבנים, פוליטיקאים ועוד, ומדברים בשבחהּ של ירושלים והישיבה ובענייני היום. ערב זה מלווה בריקודים, ולרוב מוצג בו סרט המספר על פָּעֳלָהּ של הישיבה. בשנים האחרונות החלו לעשות גם פעילות בבוקר. לאחר תפילת שחרית חגיגית וארוחת בוקר קלה, מגיעים תלמידי ורבני ישיבות שונות, החוגגות יום זה, ליום לימוד בענייני דיומא. מועברים בו שיעורים מפי ראשי ישיבות, אנשי ציבור וגיבורי ישראל שונים. בשעות הצהריים, לאחר השיעורים, יוצאים סיורים במגוון מסלולים ברחבי הר הזיתים והעיר העתיקה, המודרכים על ידי תלמידי הישיבה.
 
*'''[[שבועות]]''' - בחג זה באים בעיקר תלמידי הישיבה ורבניה, על משפחותיהם. לעתים מגיעים גם בוגרים. לפני החג יש מהתלמידים שטובלים במקווה הישיבתי. לאחר תפילת ערבית וסעודת החג מתחיל סדר לימוד, [[משמר לימוד|"משמר"]], הנמשך כל הלילה, ובו שיעורים של הרבנים ולימוד עצמי. לפני [[תפילת שחרית]], תפילת [[ותיקין]], יש תלמידים שטובלים כדי להיות מוכנים לקבלת תורה.
 
*'''[[תשעה באב]]''' - צום זה הוא היום האחרון של [[זמן קיץ]]. לפני תחילת הצום יושבים התלמידים ואוכלים ביצים. חלקם טובלים הביצים באפר. את [[מגילת איכה]] קורא בדרך כלל [[הרב יהודה דויטש]] בטעמים אשכנזיים. קבוצות שונות מגיעות במהלך הערב לישיבה, במסגרת סיורים באזור, לשמוע שיעור מעניינו של יום תוך כדי תצפית על הר הבית. לאחר תפילת שחרית אומרים [[קינות לתשעה באב|קינות]] במשך שעתיים בערך, ומוסיפים לקינה [[קינות לתשעה באב#סדר הקינות כמנהג האשכנזים-פולין|"אלי ציון ועריה"]] בתים על חורבן קהילות אירופה בשואה ([[קינות לתשעה באב#אחת מהקינות שחוברו לזכר השואה|"אלי אלי"]] של י.ל. ביאלר). לאחר התפילה מתקיים שיעור של ראש הישיבה [[הרב דני איזק]]. השיעור עסק, בשנים האחרונות, בנושאים כמו: היחס הנפשי שלנו לקרבנות היום, [[במות|איסור ההקרבה בבמות]] ועבודה בבית אחד ועוד. בצאת הצום, לאחר ערבית, אומרים [[קידוש לבנה|"קידוש לבנה"]] ולאחר מכן התלמידים משוחררים לביתם ל[[זמן (ישיבות)#בין הזמנים|בין הזמנים]].
 
==פעילות קהילתית==
4

עריכות