קרב טרנטון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הכנסת הכוחות
אין תקציר עריכה
שורה 29:
הצבא הקונטיננטלי סבל במהלך שנת 1776 תבוסות רבות ב[[ניו יורק (מדינה)|ניו יורק]] ונאלץ לסגת דרך [[ניו ג'רזי]] ל[[פנסילבניה]]. המורל בצבא היה נמוך; ועל מנת לסיים את השנה בנימה חיובית, תכנן גנרל ג'ורג' וושינגטון, המפקד העליון של הצבא הקונטיננטלי, תוכנית לחצות את [[דלאוור (נהר)|נהר דלאוור]] בלילה שבין ה-25 ל-26 בדצמבר ולהקיף את חיל המצב ההסיאני.
 
מכיוון שהנהר היה קפוא ומזג אוויר נעשה חמור, הייתה חציית נהר הדלאוור פעולה מסוכנת במיוחד. שתישני גדודים לא הצליחו לחצות את הנהר, ונשארו בגדה המערבית שלו, משאירים את וושינגטון עם כ-2,400 אנשים תחת פיקודו בלבד. הצבא צעד 14 קילומטרים דרומה, לטרנטון. מכיוון שצבא הקונטיננטלי היה במגמת נסיגה מתמשכת במשך החודשים שקדמו לקרב, לא חשש חיל המצב ההסיאני מפעולת פתע מאחוריהם, והוריד את רמת השמירה שלהם. בנוסף, לא היו להם מוצבים או סיורים על פני שטחים נרחבים באזור. כוחותיו של וושינגטון כוחות הפתיעו אותם, ולאחר התנגדות קצרה אך עזה, נכנעו רוב ההסיאנים. כמעט שני שלישים מתוך 1,500 חיילי המצב ששהו שם נפלו בשבי, ורק מעט חיילים ברחו.
 
למרות קוטנו של הקרב מבחינה מספרית הייתה לו השפעה רבה בקרב אנשי המושבות המורדות, שהניצחון האמיקני עורר נסך בהם השראה להמשיך במרד. הניצחון היה דרמטי במיוחד על רקע המצב הקשה בו היה נתון הצבא הקונטיננטלי, שעמד לפני קריסה מוחלטת. בנוסף, הניצחון נתן כוח לוושינגטון, אשר אף על פי שיכולתו לעמוד במצב הנתון הייתה מדהימה - הוא לא היה חתום אף לא על ניצחון אחד משמעותי. על רקע הפקפוקים ההולכים וגוברים במנהיגותו של וושינגטון כמפקד הצבא, ואף ביכולתו של הצבא הקונטיננטלי עצמו לנצח, היה הניצחון הזה קריטי ביותר. הנצחון גם נתן עודד את המתנדבים להאריך את משך גיוסם, ומשך מתנדבים נוספים.
 
[[קטגוריה:1776 בארצות הברית]]
[[קטגוריה:קרבות מלחמת העצמאות של ארצות הברית|טרנטון]]