תפילת שמונה עשרה – הבדלי גרסאות

'''תפילת שמונה-עשרה''' היא ה[[תפילה (יהדות)|תפילה]] העיקרית בסדר התפילה ב[[יום חול|ימות החול]] והיא נאמרת בתפילות [[שחרית]], [[תפילת מנחה|מנחה]] ו[[תפילת ערבית|ערבית]]. תפילה זו היא אחת [[תפילת העמידה|מתפילות העמידה]] והיא נאמרת בלחש כשהמתפלל עומד ורגליו צמודות זו לזו. בספרות חז"ל מציינת המילה "תפילה" את התפילה הזו במיוחד, ולא תפילות אחרות.

 

 

==מבנה התפילה==

* '''שבח''' - שלוש הברכות הראשונות מטרתן שבח לה' כהקדמה לתפילה: [[ברכת אבות]], [[ברכת גבורות]], [[ברכת קדושת ה']].

* '''הודאה''' - שלוש הברכות האחרונות מטרתן הודאה לה' על מעשיו כסיום לתפילה: [[ברכת עבודה]], [[ברכת הודאה]], [[ברכת שים שלום]].

כל הברכות נאמרות בלשון רבים כברכות על כלל [[עם ישראל]].

 

==זמני התפילה==

* '''ב[[תפילת שחרית]]''' תפילת שמונה עשרה נאמרת מיד לאחר [[קריאת שמע]] וברכותיה. זאת מכיוון שיש "לסמוך גאולה לתפילה", זאת אומרת שיש להתחיל בתפילה מיד לאחר חתימת הברכה האחרונה שלאחר קריאת שמע- "ברוך... גאל ישראל". יש המתפללים שחרית [[ותיקין]], וסומכים גאולה לתפילה מיד ב[[הנץ החמה]] - בזמן ש[[השמש]] מתחילה להראות במזרח. ברוב הימים אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה של שחרית [[תחנון]] - תפילה בה מתוודה אדם על חטאיו ומבקש מחילה מאת ה'. בימים בהם אין אומרים תחנון ממשיכים לאחר תפילת שמונה עשרה באמירת [[אשרי יושבי ביתך]], או ב[[קריאת התורה|קריאה בתורה]]. מותר להתפלל שמונה עשרה של שחרית החל מהנץ החמה, ועד 4 [[שעות זמניות]] לאחריו, ובדיעבד עד חצות היום.

* '''ב[[תפילת מנחה]]''' מתפללים שמונה עשרה לאחר אמירת [[אשרי יושבי ביתך]] (יש הנוהגים לומר גם את [[פרשת הקורבנות]]) וחצי [[קדיש]]. ב[[תענית]] ציבור קוראים בתורה לפני תפילת שמונה עשרה. לאחר התפילה אומרים תחנון. בימים בהם אין אומרים תחנון אומרים לאחר תפילת שמונה עשרה קדיש, ולאחריו מסיימים את התפילה באמירת [[עלינו לשבח]]. מותר להתפלל מנחה החל מחצות היום ועד לחשכה.