קטאנה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
MathKnight (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
גולן אלגרבלי (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
שורה 11:
תהליך חישול הקטאנה היה ארוך ומורכב ושוכלל לדרגת אמנות. הקטאנה מורכבת מ[[פלדה]] ממספר סוגים: קצה החיתוך בלהב חושל מפלדה חזקה, קשה וחדה במיוחד בעוד שלב הלהב וגוף החרב חושל מפלדה חזקה וגמישה. שילוב זה יצר להב חזק וחד שיכל לעמוד ב[[כוח (פיזיקה)|כוחות]] וה[[מאמץ (מכניקה)|מאמצים]] הנוצרים מחיתוך חומר קשה וספיגת מכות וזעזועים. הלהבים הטובים והאיכותיים ביותר, בידיהם של סמוראים חזקים ומיומנים, היו חזקים מספיק כדי לחתוך דרך [[קסדה|קסדת]] ה[[קאבוטו]].
הקטאנה שימשה כנשקו העיקרי של ה[[סמוראי]] במשך מאות שנים, עד שבסופו של דבר איבדה את חשיבותה המבצעית בגלל אימוץ [[נשק חם|הנשק החם]] ב[[יפן]]. אף על פי שהשימוש המקורי איבד ממשמעותו, [[קנג'וטסו|הקנג'וטסו]] (אמנות הלחימה בחרב) התפתחה למספר אמנויות לחימה וענפי ספורט מזרם ה[[גנדאי בודו]]. למשל, [[איאיידו]] היא אומנות שליפת הקטאנה, ו[[קנדו]] הוא ספורט הדומה לסייף, אך
קטאנות מיוצרות עד היום על ידי אומנים מומחים בתהליכים מסורתיים בני מאות שנים, יצירת קטאנה אחת נמשכת כשלושה חודשים. כיום, מחירן של הקטאנות עומד על אלפי עד עשרות אלפי [[דולר אמריקאי|דולרים]] ליחידה. קטאנות מודרניות שמחושלות בידי נפחים אומנים בימינו משמשות כפריט [[אספנות]] וכן לאימוני [[אמנויות לחימה]]. חרבות קהות (חרבות לא חדות דמויות קטאנה) נקראות [[איאייטו]] והחרבות החדות (שהן למעשה קטאנה מודרנית) נקראות [[שינקן (חרב)|שינקן]].
| |||