מפ"ם – הבדלי גרסאות

מפ"ם בתקופה זו הייתה מפלגה מגובשת, בעלת [[עיתון]] יומי משלה, "[[על המשמר]]", שהחל לצאת לאור בתקופת [[מלחמת העולם השנייה]] ואשר בעמודו הראשון הופיעה הסיסמה "לציונות, לסוציאליזם, ולאחוות עמים", שהם שלושת ערכי הליבה של "[[השומר הצעיר]]". ילדי הקיבוצים למדו בבתי ספר השייכים ל"[[זרם העובדים]]" בהם הייתה השפעת האידאולוגיה ה[[סוציאליזם|סוציאליסטית]] חזקה ("זרם העובדים" בוטל עם חקיקת חוק חינוך חובה בשנת [[1953]]). לילדים הוציאה מפ"ם אף שבועון בשם "משמר לילדים", שהתחרה ב"דבר לילדים" שבועון הטף של [[ההסתדרות]] (שמפ"ם אמנם השתייכה אליה, אך נשלטה וכוונה על ידי מפא"י). למפלגה הייתה אף הוצאת ספרים משלה, [[ספרית פועלים]]. מבסיס כוחה העצמאי בקיבוצים, נראה היה כי המדובר במפלגה הראויה לשמש כאלטרנטיבה שלטונית לכל דבר.

 

 

ב-[[25 בינואר]] [[1949]] התקיימו [[הבחירות לאספה המכוננת|הבחירות]] ל[[האספה המכוננת|אספה המכוננת]], היא הכנסת הראשונה. בבחירות אלו זכתה מפ"ם בהישג נאה - 19 מנדטים. מפא"י זכתה ב-46 מנדטים. לכאורה, ניתן היה בשילוב זה של מפלגות הפועלים להקים קואליציה יציבה, אשר תיקח את המדינה הצעירה אל כיוון שמאלי, חלוצי, התומך באידאולוגיה קומוניסטית מובהקת, כפי שראו אנשי המפלגות הפועליות בחזונם. חזונו של בן-גוריון היה שונה. בן-גוריון העדיף את ה"[[ממלכתיות]]" על ה"חלוציות" ואת הסוציאליזם הפרגמטי על פני הקומוניזם שתמכו בו אנשי מפ"ם. עיגונם של מוסדות המדינה, עיצובם בתוואי ממלכתי, והדגשת כוחה של המדינה הצעירה כמדינה, אל מול גופים בעלי זיקה מפלגתית שקמו בתקופת טרום המדינה, ודרשו לשמר את כוחם אף במסגרתה, היו לעדיפות הראשונה שראה בן-גוריון אל מול עיניו. אל מול ניסיונות גופים ומפלגות מימין ומשמאל לשמר כוחות [[צבא]]יים עצמאיים או עצמאיים למחצה, נקט בן-גוריון באמצעים תקיפים. הטבעת ספינת הנשק [[אלטלנה]] ב-[[22 ביוני]] 1948, הייתה בבחינת איתות ברור לכוונותיו של בן-גוריון להכפיף את כל הכוחות הצבאיים לפיקוד אחיד. באוקטובר [[1948]] הורה בן-גוריון על פירוק ה[[פלמ"ח]] שנראה כגוף בעל זיקה מפלגתית למפ"ם. חששו של בן-גוריון היה כי אם יצרף את מפ"ם לממשלתו, לא יוכל להנהיג את ה"ממלכתיות" בכל תחומי החיים, בה ראה ערך חשוב בתקופה זו של עיצוב דמותה של המדינה. חשש נוסף היה כי לא יוכל לקיים מדיניות חוץ עצמאית כשלמרכיב כה חשוב בממשלתו יש זיקה לקומוניזם מבית מדרשו הדיקטטורי של סטלין. בשל כל אלו הוקמה הממשלה משילוב של מפא"י, מפלגות דתיות, ומפלגות המצויות מימין למפא"י כ"[[פרוגרסיבים]]". אנשי מפ"ם מצאו עצמם ב[[אופוזיציה]], אם כי לא היו "מוקצים" כ[[תנועת החרות|חרות]] ו[[מק"י]] אשר [[בלי חרות ובלי מק"י|הוכרזו על ידי בן-גוריון כמצויות מחוץ להסכמה הלאומית הישראלית]]. עם זאת היו אנשי מפ"ם מחוץ למעגל קבלת ההחלטות, כאשר נדונו, הוחלטו, ונקבעו לדורות שאלות של [[דת]] ומדינה, [[חינוך]], שאלות [[כלכלה|כלכליות]] ושאלות של מדיניות.

*[http://tnuathaavoda.info/zope/home/5/1103661945/#a000 מפ"ם], אתר תנועת העבודה הישראלית.

* {{הארכיון הציוני|מפ ם}}

 

[[קטגוריה:השומר הצעיר]]