אסיה הקטנה בתקופה ההלניסטית – הבדלי גרסאות

 

==כיבוש אסיה הקטנה בידי אלכסנדר הגדול==

הסיבות המדויקות לשאיפתו של אלכסנדר הגדול לצאת למסע לכיבוש האימפריה הפרסית נתונות לספקוציות. יש שטענו כי האמין בשליחות אלוהית לאיחוד העולם אשר הוטלה עליו, ויש שסברו כי היה מגלומן ותו לא. השערות אחרות טענו כי דובר ב"מסע נקמה בפרסים" בשל העוולות שחוללו ב[[יוון]] בעת [[מלחמת פרס-יוון]], או בשל רצח אביו, [[פיליפוס השני]], שהושלך באופן רשמי לפתחם.

 

בשנת 334 לפנה"ס, כשאיתו 30,000 חיילים רגלים ו-5,000 פרשים, חצה אלכסנדר הגדול את ההלספונטוס (כיום [[מצר ים|מצר]] ה[[דרדנלים]]) אל אסיה הקטנה. הנחיתה עברה בשלום והצי הפרסי החזק לא הפריע לה, מסיבה לא ברורה. אסיה הקטנה הורכבה ממחוזות פרסיים, שבאחדים מהם (במיוחד במערב) הייתה התרבות היוונית מושרשת היטב. [[איוניה]], ובמידה פחותה גם [[קאריה]], היו בעלות קשר חזק לתרבות זו. חלק מהערים היווניות ראו באלכסנדר משחרר מהעול הפרסי, ואחרות כמו [[הליקרנסוס]], היא [[בודרום]] של ימינו, התנגדו לו ולהכנעתן נדרש מצור ממושך.

 

הקרב המשמעותי הראשון בין צבאו של אלכסנדר הגדול לצבא הפרסי היה [[קרב גרניקוס]] שהתחולל בשנת 334 לפנה"ס במישור טרואד, סמוך לאתר העיר [[טרויה]] בצפון מערב טורקיה של ימנו. ניצחונו בקרב זה, סייע לאלכסנדר לבסס את שלטונו בכל חלקה המערבי של אסיה הקטנה, ולהגיע עד [[שערי קיליקיה]] בכניסה הצפונית ל[[מישור צ'וקורובה]] (Çukurova), סמוך לעיר [[אדנה]] של ימנו.

 

 

==לאחר אלכסנדר==

אלכסנדר מת בשנת 323 לפנה"ס והשאיר אימפריה ענקית ליורשיו, ה[[דיאדוכים]], אשר נלחמו על השליטה בה. על אסיה הקטנה שלט [[אנטיגונוס מונופתלמוס]] ו[[ליסימאכוס]] קיבל לרשותו את [[תראקיה]] והקים בה את בירתו [[ליסימאכיה]] בשנת 309 לפנה"ס. מקץ 20 שנים סוערות של מאבקי כוח, מלחמות ותככים בלתי פוסקים, נערך בשנת 301 לפנה"ס [[קרב איפסוס]] ב[[פריגיה]] שבמערב אסיה הקטנה. בקרב זה ניצב אנטיגונוס מונופתלמוס מול צבאות [[סלאוקוס הראשון]] וליסימאכוס. צבא אנטיגונוס נחל תבוסה מוחצת בקרב ואנטיגונוס עצמו נהרג. המנצחים חילקו ביניהם את השלל - סלאוקוס שלט במזרחה של אסיה הקטנה וליסימאכוס במערבה.

 

מרכזה ומזרחה של אסיה הקטנה נותרו בחזקת [[הממלכה הסלאוקית]], אשר התקיימה עד שנת [[63 לפנה"ס]]. מקימה של הממלכה, סלאוקוס הראשון, בנה את אחת מבירותיו ב[[אנטיוכיה]], היא אנטקיה (Antakia) שעל נהר [[עאסי]] (אורונטס) בדרום טורקיה של ימינו. הממלכה הגיעה לשיא התפשטותה לאחר קרב קורופדיום בשנת 281 לפנה"ס, וסלאוקוס הראשון ביסס את השפעתו גם בחלקים ממערב אסיה הקטנה. שאיפותיו לכבוש גם את תראקיה הסתיימו עם רציחתו כאשר נחת על אדמת אירופה באותה שנה. עם זאת אחיזתה של הממלכה הענקית באסיה הקטנה הייתה שברירית. שבטים [[גאלים|גאליים]] פלשו לאזור באמצע [[המאה ה-3 לפנה"ס]] והתיישבו ב[[גלטיה]] במרכז אסיה הקטנה, תוך שהם מעניקים לה את שמם. לצידה של השושלת האטלידית מפרגמון, בת בריתם של הרומאים, התבססו מספר ממלכות חצי עצמאיות ברחבי אסיה הקטנה. [[קפדוקיה]] שבמרכז מערבה של אסיה הקטנה הכריזה על עצמה כממלכה עצמאית בסביבות שנת 250 לפנה"ס והייתה גם היא לבת בריתם של הרומאים. לאורך חופי [[הים השחור]] הוקמו [[פונטוס]] בצפון-מזרחה של אסיה הקטנה ו[[ביתיניה]] בצפון-מערבה. ממלכת ארמניה הוקמה בשנת 189 לפנה"ס סביב [[ימת ואן]] במזרח אנטוליה, והחלה גם היא לנגוס בשטחיה של הממלכה הסלאוקית לאורך מאה השנים שלאחר מכן.

 

[[אנטיוכוס השלישי]] אשר מלך בממלכה הסלאוקית בשנת 223 לפנה"ס בקירוב, הצליח לבסס שוב את שליטתו במרכז אסיה הקטנה החל בשנת 216 לפנה"ס. הוא נלחם כנגד שר הצבא הפורש אכאוס, והכריעו לאחר מצור על העיר [[סרדיס]] בשנת 213 לפנה"ס. עם זאת בשנת 197 לפנה"ס פלש אנטיוכוס השלישי ליוון והובס על ידי הרומאים ב[[קרב תרמופילי (191 לפנה"ס)|קרב תרמופילי]] בשנת 191 לפנה"ס. שנה לאחר מכן, התחולל הקרב המכריע בין צבאותיו של אנטיוכוס לבין הרומאים, הפעם סמוך למגנסיה ב[[לידיה]] שבאסיה הקטנה. התבוסה ב[[קרב מגנסיה]] חייבה את אנטיוכוס השלישי לכרות בשנת 188 לפנה"ס את [[שלום אפמאה]] המשפיל, שחייב את הסלאוקים לנטוש את כל השטחים שמצפון ל[[הרי הטאורוס]], לשלוח בני ערובה לרומא כולל שני בניו של אנטיוכוס, לשלם לרומא [[פיצויי מלחמה]], וכן הוגבל כוחם הצבאי. בכך הסתיימה השפעת הסלאוקים באסיה הקטנה רובה ככולה.

 

===פונטוס===

{{הפניה לערך מורחב|פונטוס}}

ממלכת פונטוס (יוונית Πόντος - "(ה)עיקרי") נוסדה בשנת 302 לפנה"ס על ידי [[מיתרידטס הראשון, מלך פונטוס|מיתרידטס הראשון]] (יוונית Mιθριδάτης Α' Kτίστης - "מיתרידטס המייסד"), בנו של שליט פרסי שעשה בשירותיו של אנטיגונוס מונופתלמוס. ליבה של הממלכה השתרע לאורך חופי [[הים השחור]], מזרחית לנהר ה[[קיזילאירמאק]], אך בשיאה כללה גם את [[קולכיס]], וחלקים מ[[ביתיניה]], [[פפלגוניה]] וארמניה הקטנה.

 

 

===ממלכת ארמניה===

ממלכת ארמניה העצמאית התקיימה בין שנת 189 ו-66 לפנה"ס. הממלכה הוקמה סביב [[ימת ואן]] במזרח טורקיה, והגיעה עד [[ימת סוואן]] ב[[ארמניה]] של ימינו בצפון ועד [[ימת אורמיה]] ב[[איראן]] בדרום. במערב הגיעה ממלכת ארמניה עד לרמת אנטוליה. הממלכה נשלטה בידי [[השושלת הארטקסית]] לאחר שזו נישלה את [[השושלת האורונטידית]] ששורשיה היו ב[[אוררטו]] בסוף [[המאה ה-7]] או בתחילת המאה ה-6 לפנה"ס. לאחר שהסלאוקים ניגפו מפני הרומאים ב[[קרב מגנסיה]] בשנת [[190 לפנה"ס]], מרד בהם גם [[ארטקסייס הראשון]], מלכה הראשון של ממלכת ארמניה, ובהסכמת הרומאים הקים את ממלכתו. ארטקסייס שם לעצמו מטרה לאחד את כל האזורים דוברי ה[[ארמנית]] במסגרת ממלכתו, וייסד את בירתו בארטקסרטה (כיום ארטשט) בעמק [[נהר אראס]].