דיוקן אמיל זולא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שינוי שדה "יצירה" לשדה "סוג היצירה" בתבנית:יצירת אמנות# |
אמא של גולן (שיחה | תרומות) מ קישורים פנימיים, תיקון קישור |
||
שורה 21:
נושא הציור של מאנה הוא דיוקנו של [[אמיל זולא]], המוצג יושב בכיסא בהסבה לכיוון פנים התמונה, ופניו מופנות הצידה ואל מחוץ לתמונה. הוא אוחז בידו [[ספר]] [[אמנות]] פתוח. על שולחן הכתיבה שלפניו מונחים [[עט]] ונוצה, [[קסת]], [[מקטרת]] ואוסף ספרים וחוברות. מאחורי כיסאו, משמאל, ניצב פרגוד יפני ולמעלה מימין [[הדפס]]ים קטני מידה הממלאים את הקיר האחורי של פינת החדר.
לכאורה מרמזים כל הפרטים הללו על משלח ידו של זולא, על טעמו ועל תחומי התעניינותו, אולם למעשה, כמה מן החפצים מצביעים על הנושאים שהעסיקו את מאנה יותר מאשר את זולא. חפצי אמנות יפניים, כמו ה[[wikt:פרגוד|פרגוד]] ו[[חיתוך עץ|חיתוך העץ]] המתאר מתאבק מעשה ידי [[אוטאגאואה קוניאקי השני]], זכו להערכתם הנלהבת של אמני ה[[אוונגרד]] בשנות השישים של [[המאה ה-19]], ומאנה בתוכם. בעיני מאנה היו הם בפרט וה[[אמנות יפנית|אמנות היפנית]] בכלל, התגלמות של פישוט הצורות וצורת ביטוי חלופית לתיאור חלל ב[[פרספקטיבה]], ששלט באמנות המערבית החל מתקופת ה[[רנסאנס]].
יחד עם ההדפס של המתאבק מופיעים שני דימויים אחרים: הדפס אבן של ציורו של [[דייגו ולסקס]] - "השתיינים" (קטוע בחלקו), המוסתר מעט על ידי העתק של הציור "[[אולימפיה (ציור)|אולימפיה]]" מאת [[אדואר מאנה]] עצמו. כבר מראשית דרכו גילה מאנה עניין באמנות הספרדית, כפי שניכר מן הנושאים שבחר לצייר. בעיקר עשתה עליו רושם יצירתו של ולאסקס, על משיכות המכחול החופשיות, הרקעים הנייטרליים והניגודים הדרמאטיים שבה. לאחר שראה את ציורי ולאסקס ב[[ספרד]] בשנת 1865 כתב: "מצאתי ביצירה זו התגשמות של אידאל בציור שלי".
| |||