עיר גנים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
[[קובץ:Gartenstadt Marga IX.jpg|שמאל|ממוזער|250px|עיר גנים ב[[ברנדנבורג]], [[גרמניה]]]]
{{פירוש נוסף|נוכחי=גישה בתכנון ערים}}
'''עיר גנים''' היא גישה ב[[תכנון ערים]] שפותחה כתאוריה על ידי ה[[פילוסוף]] [[אבנעזר הווארד]] באנגליה ב-[[1898]]. גישה זו אומצה על ידי מקימי העיר [[רמת גן]] שנקראה בתחילתה "עיר גנים".
 
גישת עיר הגנים התפתחה כמענה לבעיות שמהן סבלו ערי [[בריטניה]] לאחר [[המהפכה התעשייתית]], שבאו לידי ביטוי בצפיפות, [[זיהום אוויר]], תנאי תברואה ירודים, פערים ומתח חברתי. באותה תקופה התפתחו גישות תכנון נוספות כמענה לבעיות אלה, דוגמת גישת "יחידות השכנות" או גישת "העיר היפה" האמריקאית.
 
עיר גנים היא ניסיון לשילוב יתרונות ה[[כפר]] עם יתרונות ה[[עיר]] במסגרת המרחב העירוני. תוכנית זו כוללת התייחסות רבה לאלמנטים כלכליים וחברתיים, נוסף לאלמנטים הפיזיים. עיר הגנים בנויה מריכוז מבני מגורים ושכונות שסביבם [[שטחים פתוחים]] [[ירוק]]ים שישמשו גם לחקלאות. העיר מתבססת על בנייה נמוכה וכוללת הפרדה בין שימושי הקרקע השונים. הווארד הניח שהבעלות על הקרקע תהיה של כלל תושבי העיר, אשר יקבלו אותה מהמדינה, ושהם יחכירו קרקעות לתעשיינים (באזורים מובחנים, רחוקים מאזורי המגורים), וכך יממנו את פיתוח העיר. הווארד נתן בספריו גם הנחיות ליחסים החברתיים בעיר.
 
עיר הגנים היא דוגמה ל[[תאוריה|תאוריות]] ה[[אדריכלות מודרנית|אדריכליות המודרניות]] שהתפתחו במערב משלהי [[המאה ה-19]] ועד לסוף המאה ה-20, כתאוריות [[מודרניזם|מודרניסטיות]], פונקציונליסטיות ו[[חברה|חברתיות]].
 
ערי הגנים החלו להתפתח בראשית [[המאה ה-20]], בעיקר ב[[אנגליה]] וב[[הולנד]]. תוכנית האב שהוכנה ל[[לונדון]] בשנת [[1944]] התבססה בחלקה על גישה זו.
 
=== ערי גנים בישראל ===
אבנעזר הווארד היה בין אלה שפעלו ליישם את התפיסה הזו בתכנון העיר [[תל אביב]] ב[[שנות ה-20 של המאה ה-20|שנות ה-20]]. המתכנן [[פטריק גדס]] תכנן להמשך הפיתוח של תל אביב צפונה מבנים עירוניים המקיפים גן ובניינים הנמצאים בעצמם במרכז של מגרש ירוק. התוכנית להקמת גינות ירק, [[ערוגה|ערוגות]] פרחים ו[[מגרש משחקים|מגרשי משחקים]] היו ניגוד משמעותי ביחס ל[[איכות חיים|איכות החיים]] הירודה שאפיינה את המגורים ב[[יפו]]. צורת הבינוי של [[תוכנית גדס]] היא צורת הבינוי המוכרת והמקובלת ביותר עד היום באזור [[הצפון הישן]] של תל אביב וכן גם במקומות נוספים בישראל. הגישה גם אומצה על ידי מקימי העיר [[רמת גן]], שאף נקראה בתחילתה "עיר גנים".
 
במקביל לגדס, פעל האדריכל [[ריכרד קאופמן]] להשתתת עקרונות ערי הגנים בשכונותב[[שכונות החדשותהגנים בירושלים|שכונות הגנים שבנה ב[[ירושליםבירושלים]] בשנות ה-20, בהן השכונות [[רחביה]], [[תלפיות]], [[בית וגן]], [[קריית משה]] ואחרות.
 
עיר הגנים היא דוגמה ל[[תאוריה|תאוריות]] ה[[אדריכלות מודרנית|אדריכליות המודרניות]] שהתפתחו במערב משלהי [[המאה ה-19]] ועד לסוף המאה ה-20, כתאוריות [[מודרניזם|מודרניסטיות]], פונקציונליסטיות ו[[חברה|חברתיות]].
 
==ראו גם==