הבדלים בין גרסאות בדף "דב מאיר קרינקין"

ב-[[11 בינואר]] [[1912]], (כ"א טבת [[תרע"ב]]) ייסדו פוחובסקי וקרינקין את "האגודה המדיצינית העברית ליפו ומחוז יפו" (היוותה גרעין של "ההסתדרות הרפואית העברית בארץ-ישראל" שהפכה עם קום המדינה ל"[[ההסתדרות הרפואית בישראל|הסתדרות הרפואית הישראלית]]"). פוחובסקי וקרינקין כינסו רופאים לישיבה בביתו של קרינקין. בעשרים בדצמבר 1911 נשלחו הזמנות בזו הלשון : {{ציטוט|תוכן= "חבר נכבד מאד, מבקשים אותך להתכבד ולבוא ביום השלישי 26 בדצמבר בשעה 8 בערב לדירת ד"ר פוחובסקי לשם דיון בשאלת יסוד אגודה מדיצינית עברית ביפו, בכבוד, '''פוחובסקי קרינקין'''"}}. '''המועד והמקום של האספה השתנו אחרי שליחת ההזמנות בעקבות מחלתו של קירקין''', האספה נדחתה ל-11 בינואר 1912 והתקיימה בדירתו של קרינקין ברחוב הרצל ליד פסי הרכבת{{הערה|נסים לוי, "פרקים בתולדות הרפואה בארץ-ישראל 1948-1799", [[הוצאת הקיבוץ המאוחד]] והפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, [[הטכניון]], חיפה, 1998, עמוד 150}},{{הבהרה|ד"ר [[אפרים סיני]], בספרו "במלוא העין - מעולמו של רופא", בהוצאת צ'ריקובר, 1984, בעמודים 141-142 טוען שהאספה התקיימה בביתו של קרינקין ברחוב אלנבי בתל-אביב. עדות נוספת של נכדתו של קרינקין מאשרת את העובדה שקרינקין התגורר ברחוב אלנבי,(זמרשת, זמר עברי מוקדם, יפה קרינקין)}} יש לציין כי מספר הרופאים היהודים בארץ עמד על 32. הוחלט באסיפה לייסד אגודה שתיקרא "אגודה מדיצינית עברית ליפו ומחוז יפו", שאליה יוכלו להתקבל רופאים, וטרינרים ופרוביזורים (רוקחים מוסמכים). הנוכחים באסיפה שנחשבו למייסדי האגודה הם: ד"ר [[יהודה לייב פוחובסקי]], ד"ר [[חיים חיסין]], ד"ר [[בת שבע יוניס גוטמן]], ד"ר קרינקין, ד"ר [[מנחם שטיין]] וד"ר [[משה שרמן]] והרוקח אורבוך. צורפו אליהם ד"ר [[סוניה בלקינד]], ד"ר [[יעקב ברנשטיין-כהן]] מפתח תקווה, ד"ר וויצברד מראשון לציון וד"ר [[אברהם צבי מוסקוביץ]] מרחובות. באסיפה נקבע שיעור דמי החבר באגודה ונערכו בחירות חשאיות להנהלה, שעל פיהן נבחרו ד"ר פוחובסקי ליושב ראש, ד"ר קרינקין לסגן יושב ראש וד"ר משה שרמן למזכיר.{{הערה| [[הרפואה]], "מאה שנה להיווסדה של ההסתדרות הרפואית בישראל (הר"י)", פרופ' נסים לוי, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, [[הטכניון]], חיפה, ינואר 2012}}.
 
ב- [[1914]] השתתף בארגון ועידת ה[[גרענת]] הארצית. הוועידה התכנסה בד' בניסן [[תרע"ד]] ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים. במהלכה התקיימו חמש ישיבות ובוצעו הדגמות של ניתוחים בבית החולים, "למען ציון". בוועידה השתתפו 24 רופאים מרחבי הארץ, לאו דווקא רופאי עיניים, ובהם: [[משולם ליבונטין]], [[אריה גולדברג]], [[יהודה לייב פוחובסקי]] מ[[יפו]], [[אברהם אבושדיד]], [[משה וולך]], חנה ו[[נפתלי וייץ]], [[מרים נופך]], [[אברהם טיכו]], [[זאב ברין]], [[אריה לייב שמעוני-מקלר]], [[אריה פייגנבאום]], [[אהרן יוסף ירמנס]] וקורבקוב מירושלים. לוועידה הוזמנו גם מורים. ד"ר [[הלל יפה]], מעמודי התווך במאבק בגרענת, שהיה פעיל בגיבוש המדיניות להדברת המחלה וממוקירי רעיון הוועידה, לא נכח בה והרצאתו הוקראה על ידי ד"ר יעקב סגל.
 
ב- [[1916]] הוגלה על ידי השלטון העותומני ביחד עם כל תושבי תל-אביב ל[[מרחביה (מושב)|מרחביה]] שב[[עמק יזרעאל]], שם נולדה ב-עשרים ושש לאוקטובר [[1917]], בתו [[יפה קרינקין]].{{הערה|יפה קרינקין (משוררת), 26.10.1917 - 17.3.1987, זמרשת -זמר עברי מוקדם}}. יפה הייתה היחידה שהגיעה לבגרות מאחד-עשר הצאצאים של הזוג.