מועאויה הראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 19:
 
== מועאויה כח'ליף ==
עם עלייתו לשלטון נאלץ להתמודד עם מציאות פוליטית מסובכת, השלטון באזור הכיבוש האסלמי התאפיין ב[[ביזור]], חוסר יציבות ואי סדר. שבטים בדואיים שהיו חוד החנית במלחמות ההתפשטות של תקופת [[הנביא מחמד]] וארבעת ה[[ראשידון|ח'ליפים ישרי הדרך]] נטו שלא לקבל את מרותו של השלטון המרכזי ממכה, וחלקם אף כפרו ב[[אסלאם]] ושאפו לסגת בחזרה לתקופת ה[[ג'אהיליה]]. הקשר הדתי-רוחני שאיחד את החליפות בראשיתה התרופף בימי הח'ליף [[עות'מאן]] בעקבות מלחמת האזרחים שהתרחשה בימיו בין [[שבטי קייס וימן]]. מעאויהמועאויה נדרש למצוא בסיס חדש לליכוד הממלכה. הוא ניסה להפוך את ה[[תיאוקרטיה]] האסלאמית לאימפריה ערבית המונהגת על ידי שושלת ערבית שלטת שמוצאה מ[[שבט קורייש]] - שבט הנביא מחמד, ובעלי השליטה במכה.
 
בעיני מועאויה, כמו בעיני רוב בני אומיה, ה[[אסלאם]] היה לא רק תפיסת עולם דתית, אלא גם תפיסה מדינית. הם ראו באסלאם את הכוח שיביא לאיחוד ה[[ערבים]]. על כן כל מי שניצב בדרכם הפך לאויב האסלאם, ולעומת זאת הישגי השלטון נחשבו בעיניהם כהצלחה לדת, שכן אי אפשר להפריד בין טובת האסלאם לטובת המדינה. מעאויהמועאויה דאג לריכוז הממשל - הוא העביר את מרכזו ל[[דמשק]] שב[[סוריה]], שנשארה מרכז רוחני ופוליטי עבור [[העולם הערבי]] דורות רבים אחריו.
 
בפרובינציות הכפופות לו, נהג מעאויהמועאויה להפעיל את סמכותו באמצעות נציבים ממונים, אשר נבחרו בזכות כישוריהם המוכחים, כמו גם בזכות נאמנותם האישית למעאויהלמועאויה. שני נציבים בולטים בתקופתו היו אלמג'ירה בן שעבה משבט ת'קיף, שמשל באזור עיראק, וזיאדוזיד בן אביהאביהי (זיאדזיד בן אביו - נקרא כך משום שלא היה ידוע מיהו אביו), גם הוא מבני שבט ת'קיף שהחל את דרכו ב[[בצרה]]. בראשית, זיאדזיד היה בן חסותו של מעאויהמועאויה, אשר אף אימץ אותו למשפחתו. עם הזמן, בזכות יכולותיו המנהיגותיות והדיפלומטיות הפך עד מהרה למעין "ח'ליף שותף" למעאויהלמועאויה, כשקיבל לידיו את השלטון ב[[עיראק]], ובכך תפקד למעשה כשליטו של החלק המזרחי באימפריה המוסלמית.
 
== מנהל ואדמיניסטרציה ==