רחפת – הבדלי גרסאות

 

===עצירה ותנועה לאחור===

 

===מערכת הנעה עילוי משולבת===

ישנן שתי שיטות להנעה ועילוי הרחפת. שיטה אחת כוללת שני מאווררים ושני מנועים אשר מחולקים אחד לעילוי והשני לדחף. השיטה השנייה, אשר נקראת מערכת הנעה עילוי משולבת או בקיצור מערכת משולבת, עובדת כך שיישנו רק מאוורר אחד הפונה לאחור והאוויר הנפלט ממנו מתחלק גם לעילוי וגם לדחף. באחורי המאוורר, בחלקו התחתון ישנה מחיצה אשר מטה חלק מהאוויר אל מערכת התעלות של העילוי ואילו שאר האוויר ממשיך לדחף.

כדי לחשב את חלוקת האוויר בין הדחף והעילוי אפשר פשוט לחשב את השטח של המאוורר המוטה לעילוי, ואז לחלקו בסך שטחו של המאוורר וכך לקבל את החלק היחסי של האוויר המוטה לעילוי. והמאה אחוז פחות התוצאה ייתן את אחוז האוויר של הדחף. אך חישוב זה לא יהיה מדויק לחלק מהמאווררים מכיוון שיעילות המאוורר גדולה יותר ככל שמתרחקים מהטבור, בגלל שמהירות קצות כנפי המאוורר גבוהה ממהירות הכנף ליד טבור ולכן כמות האוויר המוטה לעילוי גדולה מהמתקבל בחישוב.

באיור מתוארת רק דוגמה אשר מראה הבדל יחסית קטן אך הבדל זה בין היחס הניתן בחישוב לבין זרימת האוויר האמיתית יכול להיות משמעותי, תלוי בגודל המאוורר והמיקום המדויק של כנף ההטיה.

 

===עילוי===

אורך הרחפת כפול רוחבה נותן את שטחה. כאשר הרחפת נמצאת על הקרקע הלחץ מתחתיה שווה ללחץ מעליה.

 

למרות ששיטת תחימת הכרית אוויר על ידי מסך אוויר עבדה, היא דרשה הזרמת כמות גדולה של אוויר ולכן שיטת התחימה הוחלפה בחצאית גמישה וזאת השיטה שבה משתמשים כיום ברובם המוחלט של הרחפות. החלפת צורת החצאית הפכה את רעיון הרחפות מכלי לא כדאי לכלי תחבורה יעיל ומעשי.

סוג הרחפת הפשוט ביותר היא הסוג שמשתמשים בו בתעשייה, להזזת מכונות כבדות. זוהי בעצם רחפת שטוחה בצורת עיגול או מלבן עם קירות (כמו צורת ארגז הפוך), שמוזרם אליה דרך צינור כמות אויר בלחץ אשר מתגבר על כמות האוויר הבורח בחלקה התחתון של משטח הרחפת. רחפת זו מתאפיינת בדרך כלל באטם גומי בתחתיתה שעוזר להתגבר על פגמים במשטח עליו היא מחליקה. דוגמה: במידה וצריך להזיז מכונה שמשקלה 8000 ק"ג בעזרת 4 משטחי החלקה כלומר על כל משטח 2000 ק"ג עומס, נגיד ששטח כל משטח הוא 1 מטר רבוע וצורתו מרובע.

אז הלחץ הדרוש הוא מסת העומס כפול תאוצת הכבידה, חלקי שטח הכרית:

 

[ פסקל ] - לחץ דרוש – Pa

 

חצאית הבלון דורשת מס' חורי הזנה בצידה הפנימי (הפונה לפלנום) כדי להעביר את האוויר מן החצאית אל הפלנום, אך לא עושים חורים בחלקה האחורי של הרחפת מכיוון שלחורים אלו יש נטייה לאסוף מים אל תוך החצאית. גודל חורים אלו משתנה בין כל רחפת אך נעים בקוטרם בין 7 ל-15 ס"מ כאשר שטח החורים הכולל צריך להיות כשליש משטח מאוורר העילוי אך מומלץ להתחיל עם חורים בעלי שטח של רבע מהשטח ובמידת הצורך ליצור חורים נוספים או להגדיל את הקיימים. שיטה זו עדיפה מכיוון שזה בלתי אפשרי לחשב את הפסדי הלחץ ועדיף יחס לחצים גבוה מדי מאשר נמוך מדי, מה גם שאפשר לתקן את היחס הגבוה אך ביחס נמוך מדי צריך לייצר חצאית חדשה.

לסיכום: חסרונותיה של חצאית זו הן: רוחב חצאית גדול, כמות חומר גדולה, ובלאי גבוה בתנאי שטח גסים.

 

{| class="wikitable"

|-

|-

| מחיר || נמוך|| גבוה|| נמוך