הבדלים בין גרסאות בדף "משפטי הציונים ברומניה"

קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
(קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים)
בצמרת של המפלגה הקומוניסטית הרומנית היה מאבק קבוע בין [[קבוצת מוסקבה]] בראשות אנה פאוקר ובין [[קבוצת בית הסוהר]] בראשות [[גאורגה גאורגיו-דז']]. בשיחה בין [[סטלין]] ובין גאורגיו-דז' אמר הראשון לאחרון שבחר בו בגלל היותו רומני ממוצא פרולטרי, בעוד אנה פאוקר יהודיה ממוצא בורגני.
 
למחרת "חשיפת קשר הרופאים" ב[[מוסקבה]] נערכה ישיבה של הלשכה הפוליטית של הוועד המרכזי של המפלגה הקומוניסטית הרומנית, ישיבה בה הודיע גאורגיו-דז' שצריכים לעלות על סדר היום את ניתוח משפטי פראג והאירוע הטרי של כנופיית הרופאים בברית המועצות. בישיבה דנו בבעיית המיעוטים ובקבוצת אנה פאוקר והתנועה הציונית. אחד המשתתפים, [[פטרה בורילה]], טען שאנה פאוקר לא צריכה להיות בממשלה. משתתף אחר, [[מירון קונסטנטינסקו]], אמר שכפי שאין רחמים כלפי כמרים, לא צריכים להיות רחמים גם כלפי רבנים, חזנים ומלמדים דתיים כמו אחיה של אנה פאוקר. בורילה הוסיף שאנה פאוקר קיבלה את נציג [[ישראל]], עצורים שוחררו על ידי [[תאוהרי ג'אורג'סקו]] ואנה פאוקר הוציאה להם בסיטונות דרכונים לישראל וכל זה נותן חומר רב למחשבה. גם [[יוסיף קישינבסקי]] הוסיף שמן למדורה וגאורגיו-דז' הביע דאגה מכך שלמרות העזיבה הגדולה עדיין יש ברומניה הרבה מאוד יהודים, כ-300,000, יותר מאשר ב[[פולין]], ב[[הונגריה]] וב[[בולגריה]].
 
בעקבות ההחלטה של סטלין, ביום [[18 בפברואר]] [[1953]] גאורגיו-דז' נתן את ההוראה ואנה פאוקר נכלאה כשהיא מואשמת בקשרים עם סוכנויות זרות, קידום יסודות לגיונרים ועיכוב הקולקטיביזציה. באותו יום נעצר גם אחיה, הישראלי סולומון זלמן רבינזון, חבריה לקבוצת מוסקבה הודחו מתפקידיהם, נחקרו ונכלאו. תוך כדי כך שולב המהלך של מעצר החשודים בציונות והעמדתם למשפט.
 
בישיבה של הלשכה הפוליטית של המפלגה הקומוניסטית הרומנית אמר גאורגיו דז' על העצירים הציונים: "לכולם מגיע לירות בהם, אבל הם רבים מדי וזה יכול להיראות כמו טבח, אז נצטרך לתת להם עונשי מאסר, חוץ מיוצאים מן הכלל, שניים שלושה שיידונו למוות".
 
== משפטי בוקרשט ==
הנידונים הראשונים היו מנהיגי תנועת [[בית"ר]]: אדגר קאנר (Edgar Kanner) שנידון ל-18 שנות מאסר, [[שלמה סיטנוביצר]] שנידון ל-15 שנות מאסר, פסקו שכטר-גני (Pascu Schechter-Gany) שנידון ל-12 שנות מאסר, מאיר הורוביץ (Meir Horowits) שנידון ל-10 שנות מאסר, מרצ'ל טבקארו (Marcel Tăbăcaru) שנידון ל-10 שנות מאסר,
 
ביום [[3 בנובמבר]] [[1953]] עמדו לדין עו"ד ז'אן ליטמן (יעקב ליטמן-ליטני) (Iakov Littman-Litani) שהיה מזכירו של [[מישו בנבנישטי]] וכן אשתו של בנבנישטי, סוזי בנבניסטי (Suzi Benvenisti), אשר הייתה פקידה בצירות ישראל בבוקרשט. השלטון ויתר על הרעיון להביאם בפני בית דין צבאי ושפט אותם בבתי משפט אזרחיים. ליטני נידון ל-15 שנות מאסר, ואילו סוזי בנבנישטי נידונה ל-10 שנות מאסר. הם זכו בערעורם ועלו לישראל עוד באותה שנה.
 
ביום [[28 במרץ]] נערך משפטם של 13 המנהיגים הציוניים העיקרים: [[אברהם לייבה זיסו]] - אישיות בעלת יוקרה רבה, לשעבר איש עסקים עשיר, סופר, מסאי, עתונאי, יו"ר ההסתדרות הציונית ונציג הסוכנות היהודית ברומניה בשנות השואה, יו"ר "המפלגה היהודית" והקונגרס היהודי העולמי סניף רומניה; [[מישו בנבניסטי]] - יו"ר ההסתדרות הציונית בימי השואה ולאחריה; עו"ד [[ז'אן כהן]] (Jean Cohen) - מומחה בחוק בינלאומי ובעל זכויות רבות בגלל פעילותו בשנות השואה, ממיקמי ומראשי הציונים הדמוקרטים; קארול רייטר (Carol Reiter) - יו"ר ההסתדרות הציונית הארצית בטרנסילבניה; ד"ר בנימין זאב הבר (Beniamin Zeev Haber), מראשי התנועה בטרנסילבניה; ד"ר שמעון הס (Simon Has)- מראשי התנועה בטרנסילבניה; משה וייס-טלמון (Moşe Weiss-Talmon), מראשי "הנוער הציוני" ו-"החלוץ" ופקיד בצירות; זולטן בובי באר (Bubi Beer) מ"משמר"; זולטן הירש, מראשי "דרור-הבונים"; מוצי מוסקוביץ' (Mozti Moscovici), מראשי "רנאשטריה", עתונאי ומנהל לשכת המודיעין של צירות ישראל בבוקרשט; שטפאן קון, מראשי התנועה בטרנסילבניה; מלה ינקו, מראשי מפא"י שהצטיינה בפעילות סקטור הרווחה. הנאשם ה-13 היה הבלדר השווייצרי גיר, שבשנות המלחמה העביר את דואר התנועה הציונית מרומניה לחו"ל ומילא תפקיד של סוכן כפול - בטרם העביר את הדואר לתעודתו מסרו ל[[גסטפו]] לצילום. זיסו, בנבנישתי וכהן נידונו למאסר עולם והאחרים לעונשים הנעים בין 8 ל-20 שנות מאסר.
 
ביום [[4 באפריל]] [[1954]] נידונו עוד 41 מנהיגים ציונים: לאון יצהר (Leon Itzkar), אהרון יצהר (Aharon Itzkar), ישעיהו תומרקין (Iesaiahu Tumarkin), בלימה לופו (Blima Lupu), רחל כהן (Rahel Cohen), קורנל ינקו (Cornel Iancu), ינקו מנדלוביץ' (Iancu Mendelovici), יוסף כהן (Iosef Cohen), לואיס דולברג (Luis Dulberg), מאיר שוורץ (Meir Schwartz), מאיר רודיך (Meir Rudich), דן ישאנו (Dan Ieşeanu), [[תיאודור לביא|תאודור לובנשטיין-לביא]], משה שוורץ (Moşe Schwartz), אוסקר גרוניך (Oscar Grunich), סאמי איקרקאנר (Sami Ikarcaner), מוקה אנטלר (Moca Antler), פרידריך אויסטרר (Friedrich Oesterer), זיגמונד שפיגל (Zigmund Spiegel), ליקה וקסלר (Lica Wexler), שמעיה שטיינמץ-אבני (Şmaia Steinmetz-Avni), סמי גרינברג (Sami Grienberg), מקס סילו (Max Silo), [[עזרא פליישר]], ינקו ברנר (Iancu Brener), רג'ינה הירש-מיוחאלוביץ' (Ragina Hirsch-Miuhalovici), ריזה קליינר (Riza Kleiner), הרב [[מרדכי בורשטיין]], סיני איזיקוביץ' (Sinai Aizicovici), אלימלך אדלשטיין (Elimeleh Edelstein), יצחק שמידט (Itzhac Schmidt), ישראל שטיין (Israel Stein), סקרלט ינקו (Scarlet Iancu), ג'יטה ליבוביץ' (Gitta Leibovici), מילו מנחם (Milo Menahem), ארמנד גבאי (Armand Gabai), לודוויג וייס (Ludwig Weiss), הוגו נכט (Hugo Nacht). לרשימה זו יש להוסיף עוד כ-200 ציונים בולטים שנידונו במהלך שנת [[1954]].
 
== משפטי טימישוארה ==
 
== קישורים חיצוניים ==
* {{משואה|שמעיה אבני|יציאת רומניה 1980-19441944–1980, חלק ב': אסירי תקוה ואסירי-ציון|י"א|134|193|1983, עמ' 192-215}}
* [http://www.ziua.ro/prt.php?id=149759&data=2004-06-12&ziua=2970baee27643c9eee4933789c0fe682 חמישים שנה ממשפטי הציונים הרומנים] {{רומנית}}
* [http://www.edrc.ro/docs/docs/evreii/11_ilustratii_06-07.pdf פניה של זיסו אל גאורגיו דז' בה ביקש להתקבל לראיון] {{רומנית}}
* [http://revista.memoria.ro/?location=view_article&id=419 Procesul sioniştilor] {{רומנית}}