רמברנדט – הבדלי גרסאות

ניתן לראות פאר רב בתמונותיו החל משנות ה-30 של המאה ה-17, לאחר נישואיו לססקיה - דיוקנאות ותמונות דתיות המשקפות את מצבו דאז; תקופת שגשוג ורווחה, תקופה של נחת ושביעות רצון: "דיוקן עצמי עם ססקיה" (1635, דרזדן, הגלריה לציור), "פלשתים מנקרים את עיני שמשון" (1636, [[פרנקפורט]], המכון העירוני לאמנות). אך בשנות הארבעים חדל המזל להאיר לו פנים. ישנם חוקרים שטוענים כי זה בגלל הדיוקן הקבוצתי "[[משמר הלילה (ציור)|משמר הלילה]]" ([[1642]], אמסטרדם, רייקסמוזיאום), כאשר לא הבליט במידה שווה את כל המצוירים, עקב הבלטת העומק על ידי סידור הדמויות במרחב, ובכך יצר דרמה של [[אור וצל]] ותנועה. אך יש הסוברים שהתמונה התקבלה ברצון ושהדעיכה באה בעקבות מותה של אשתו. אזי, נטש רמברנדט בהדרגה את ההיבטים המוגזמים של סגנון ה[[בארוק]] וחיפש דרכים להבעת רוך, עדינות וחמלה בציוריו. הוא עשה זאת על ידי שימוש מיוחד בטכניקת אור וצל ובאמצעות תיאורים של מרחבי שמיים בנוף פתוח. ניתן לראות את השינוי שחל בטכניקה שלו ביצירה "בת שבע במקלחת" ([[1654]], [[פאריס]], [[לובר]]), שם לא מוצאים את האיכויות הדרמתיותהדרמטיות שאפיינו את יצירותיו התנ"כיות המוקדמות; תמונה זו מתארת תיאור נאמן ואף בוטה של אי השלמות ה[[אסתטיקה|אסתטית]] של הדמות ואת ייאושה.