ירושלים בתקופת בית ראשון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישורים פנימיים
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: דרמטי
שורה 324:
[[נקבת חזקיהו]], ידועה גם כ'''נקבת השילוח''' מובילה את מי הגיחון ממוצאו אל בריכת השילוח שב[[הגיא מהרכזי|גיא המרכזי]]. הנקבה נחצבה על ידי [[חזקיהו]] [[מלכי יהודה|מלך יהודה]] לפני מצור סנחריב במאה שמינית לפנה"ס, ועם חורבן ירושלים נשכח מעיין הגיחון ונעלם מהעין; עד שהנקבה התגלתה מחדש ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], רק באמצע [[המאה ה-19]] החל מחקר יסודי של הנקבה. בנקודת הנביעה של הגיחון נתגלו על ידי [[מונטגיו פרקר]] ו[[לואי-איג ונסאן]] מערכת של ניקרות ותעלות תת-קרקעיות שעל פי ונסן נחצבו כהכנה לחציבת נקבת חזקיהו. נקבת חזקיהו מחוברת לנקודת הנביעה של הגיחון בתעלה שסומנה כ'''תעלה 6''', שאר התעלות ומערכת [[פיר וורן]] נותקו מהמערכת על ידי קירות וכל נפח נביעת הגיחון הופנה את תוך הנקבה. נקבת חזקיהו שצורתה הכללית היא כצורת האות S נמתחת לאורך 533 מטר וחציבתה שנעשתה על ידי [[גרזן]] עובדה והוחלקה מלבד בנקודה אחת - נקודת המפגש חתך הנקרה מלבני ורוחבה 60 ס"מ בממוצע, גובהה משתנה ונע בין 5 מטר בקצה הדרומי ומטר וחצי בקטעים הנמוכים.{{הערה|1=ד' אוסישקין, "מפעלי המים של ירושלים בימי חזקיהו", קתדרה 70 (תשנ"ד), עמ' 28-3.}}
 
הנקבה נחצבה על ידי שתי קבוצות של חוצבים, אחת יצאה מקצה של תעלה 6 מצפון לכוון דרום ונפגשה עם קבוצת חופרים שהחלה את עבודתה בצד הדרומי של הנקבה וחצבה לכוון צפון. בנקודה מסוימת מתחילה המנהרה להתפתל ומופיעות שתי שלוחות צדדיות שככל הנראה משקפות ניסיונות כושלים לשינוי כוון חפירה על מנת לחבור לקבוצת החופרים הצפונית, לאחר שינוי כיוון של שתי הקבוצות נפגשו החופרים ותיאור פגישתם הדרמתיהדרמטי תואר ב[[כתובת השילוח]].{{הערה|1=D. Gill, “How they met, Geology Solves long-standing Mystery of Hezekiah’s Tunnelers”, BAR July\August 1994, pp. 33-20.}} עד היום מתקשה המחקר להסביר את חציבת הנקבה ללא שימוש בפירים אנכיים, דבר שהצריך חפירה ללא אספקת אוויר ומבלי שניתן יהיה לפנות את חומר החציבה בקלות. לפי חישובי ונסן נחצבו 650 מטר מעוקב של סלעים במהלך 250 ימי חציבה (בהם לא כלול הזמן הנדרש לפינוי פסולת החציבה).
 
<gallery widths="150px" heights="150px" perrow="4">