רומן רוסי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ניקיון רווחים בפרמטרים#
שורה 44:
בלב הרומן מסופר סיפורה של "קבוצת העבודה על שם פייגה", קבוצה בה חברים יעקב מירקין, אליעזר ליברסון, צירקין מנדולינה, פייגה לוין ואחיה שלמה. מירקין, ליברסון וצירקין עלו מ[[אוקראינה]] לארץ ישראל במסגרת העלייה השנייה, והתפרנסו כפועלים להשכיר. בעת שעבדו ב[[זיכרון יעקב]], פגשו בפייגה ואחיה שלמה שחברו אליהם. כדי לשמח את פייגה, החליטו שלושת הראשונים להקים באופן היתולי קבוצת עבודה ולקרוא לה על שם פייגה. הקמת הקבוצה לוותה בתקנון ובמצע היתוליים והקבוצה התנהלה באופן [[דמוקרטי]]. אופן התנהלות זה הוביל בסופו של דבר לנישואיהם של יעקב ופייגה בעקבות הצבעה של הקבוצה, על אף שליבו של יעקב היה נתון לאהובתו שולמית, שנותרה ב[[אודסה]].
 
הקבוצה התיישבה בעמק יזרעאל עם קבוצה נוספת של [[חלוצים]]. ליעקב ופייגה נולדו שני בנים ובת – אברהם, אפרים ואסתר. אברהם היה הבן הראשון שנולד ביישוב, וככזה היו ממנו ציפיות גבוהות, שלא עמד בהן. עם פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] התגייס אפרים ל{{ה|צבא הבריטי}}, התנדב ל[[הקומנדו הבריטי|קומנדו הבריטי]] ועבר הכשרה כ[[לוחם]] ב[[סקוטלנד]]. ב[[הפשיטה על דייפ|פשיטה על דייפ]] לחם אפרים בגבורה תחת פיקוד [[סיימון פרייסר, לורד לובאט ה-15|הלורד לובאט]], והוענק לו [[אות השירות המצוין]]{{הערה|1=[[מאיר שלו]], "'''רומן רוסי'''", [[עם עובד]], [[1988]], עמוד 148-149.}}. בהמשך נפצע ב[[תוניסיה]] וחזר מהמלחמה עם [[כווייה|כוויות]] קשות על פניו{{הערה|1=[[מאיר שלו]], "'''רומן רוסי'''", [[עם עובד]], [[1988]], עמוד 149-150.}}, שגרמו לו להתנהל בציבור כשעל פניו מסכה, מה שגרם ליחס מנוכר מצד בני היישוב. יחס זה גרם לכך שבסופו של דבר אפרים עזב את היישוב, ומעולם לא נודעו עקבותיו. העזיבה גרמה לכעס עצום של יעקב על היישוב, והוא החל לתכנן [[נקמה]] ששלבי בנייתה מלווים את הספר לכל אורכו.
 
אסתר, בתם השלישית של יעקב ופייגה, נישאה לפועל פשוט בשם בנימין, שברוך, מספר הסיפור, הוא פרי אהבתם. זמן קצר לאחר לידתו, נספים אסתר ובנימין ב[[פיגוע]], ויעקב מספיק להציל את ברוך התינוק. יעקב מגדל את ברוך, וגם ל[[מורה]] הכפר פינס, שהוא חברו הטוב של יעקב, השפעה רבה על גידולו וחינוכו של ברוך.