תעסוקה מוגנת – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Nitsan Almog (שיחה | תרומות) הגהה, הגהה, עריכה |
Nitsan Almog (שיחה | תרומות) ניסוח |
||
שורה 1:
'''תעסוקה מוגנת''' היא שירות שיקום תעסוקתי המיועד לאוכלוסייה של אנשים עם מוגבלויות פיזיות ,קוגניטיביות ונפשיות. מסגרות [[תעסוקה]] מוגנת קיימות בהיקף נרחב במרבית המדינות במערב .
== הרציונל והשירות בישראל ==
שורה 23:
== מפעל המוגן ==
[[מפעל מוגן]] הוא מסגרת תעסוקתית תומכת למשתקמים המעוניינים להשתלב בעתיד בשוק העבודה, אך זקוקים להעמקת המיומנויות הנדרשות לעבודה. במקרים רבים הוא משמש מקום תעסוקה קבוע למשך שנים ('''מתוך אתר "[[כל זכות]]").'''
אדם עם מוגבלות המועסק במפעל מוגן מוגדר בחוק בישראל כמשתקם, ויכולת העבודה שלו פחותה מ-20%.
לעניין שכר העבודה ותנאי העבודה, בתעסוקה מוגנת לא מתקיימים יחסי עובד-ומעביד. עם זאת, המפעל מחויב לשלם לעובדים גמול בעד עבודתם. אופן חישוב השכר משתנה ממפעל למפעל ואינו מעוגן בחוק. על פי רוב גובה הגמול מושפע מגובה ההכנסות של המפעל ומהתפוקה האישית של כל עובד. משתקם מקבל גמול מינימאלי של 2 ₪ או 4 ₪ לשעה, בהתאם ליכולת העבודה שלו.
ישנם סוגים שונים של מפעלים מוגנים, כשברוב המקרים מדובר במסגרת תעסוקתית תעשייתית, ברמת עבודה בינונית. בהתאם לכך נקבעת רמת השכר ועומדת על כמה מאות שקלים בחודש. צוות המפעל המוגן מורכב מעובדת סוציאלית ומדריכי שיקום שתפקידם לסייע למשתקמים ברכישת המיומנויות הנדרשות לקראת התקדמות בסולם התעסוקתי. ברוב המפעלים המוגנים עובדים כ- 8 שעות בכל יום ('''מתוך אתר "[[כל זכות]]")'''. דוגמאות לעבודות שנעשות במסגרות של תעסוקה מוגנת: מיון, אריזה, עבודות דפוס וכריכה, נגרות, חפצי אמנות ועוד. מפעל מוגן אינו נחשב כמקום עבודה על פי חוק,ועל כן למועסקים בו לא מוקנות זכויות עובדים כימי חופשה, משכורת, ימי מחלה, פנסיה וכיו"ב('''מתוך אתר "[[כל זכות]]"''')
=== עקרונות
▲- להפנות את האדם למסגרת המתאימה ביותר עבורו תוך מתן עדיפות למסגרת נורמטיבית, כלומר מסגרת המשלבת את האדם בסביבת עבודה רגילה.
▲- לאפשר לאדם להתקדם ולעבור ממסגרות שיקומיות למסגרות תעסוקתיות ועצמאיות.
=== אוכלוסיית היעד ===
השירות לשיקום תעסוקתי מקצועי פונה לאוכלוסיה עם מוגבלויות, אשר מיצתה את זכויותיה באגף השיקום של המוסד לביטוח לאומי או לחילופין נדחתה על ידו ובעלת נכות קבועה של
* אנשים עם נכויות פיזיות.
* אנשים עם נכויות חושיות: אוכלוסיית החרשים ולקויי שמיעה, אוכלוסיית העיוורים ולקויי ראייה .
שורה 46 ⟵ 44:
מערכות רבות במדינת ישראל עוסקות בנושא התעסוקה של אנשים עם מוגבלויות, והן פזורות בין גופים ציבוריים שונים שהם:
[[משרד הבריאות]], האחראי לאוכלוסיית נכי הנפש, מכוח "[[חוק שיקום שיקום נכי נפש בקהילה]]", והוא מעסיק משתקמים
[[משרד הרווחה]], המופקד על הטיפול ביתר האנשים עם מוגבלויות. המע"ש (מפעל עבודה שיקומי) הוא אחד ממסגרות התעסוקה למשתקמים המופנים לתעסוקה במפעלים מוגנים.
שורה 59 ⟵ 53:
* ה[[שירות לאוטיזם]] מטפל באנשים הנמצאים על רצף האוטיזם.
חלק ניכר מפעילות המשרד מבוצע באמצעות המחלקות לשירותים חברתיים שברשויות המקומיות
== ביקורת ==
לצד יתרונותיהם של מסגרות התעסוקה המוגנת עבור אוכלוסיית היעד, הביקורת עליהם רבה ואף הולכת וגדלה בשנם האחרונות. עיקרי הביקורת מתמקדים בנקודות הבאות:
• שכר העובדים נמוך מאוד בהשוואה לשעות עבודתם במהלך היום או השבוע. בארץ קיים חוק שכר מינימום מותאם לעובדעם עם מוגבלות, אך
• ישנה הבדלה/הדרה של אוכלוסיית האנשים עם הנכות המוכרת (פיזית חושית או התפתחותית) משאר האוכלוסיות מה שאיננו מאפשר שילוב מותאם של האוכלוסייה הנ"ל בעולם התעסוקה עם שאר האוכלוסיות
• קיים היעדר זכויות סוציאליות מותאמות לאוכלוסיית המשתקמים ביחידות השירות לתעסוקה מוגנת.
• בפועל אחת המטרות של מפעל מוגן היא לקדם מעבר של אנשים עם מוגבלות לשוק החופשי, אך רבים מתוכן נשארים להיות מועסקים בו לתקופה ארוכה מאוד ולעיתים גם לכל חייהם.
• העסקה במפעלים מוגנים מתנגשת עם חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, שמדבר על איסור הפליה בתעסוקה שכוללת תנאי עבודה וזכויותיהם של המועסקים (לפי סעיף 8 א' לחוק).
שורה 79 ⟵ 73:
2.ליבוביץ, ת. (2001). חוק שיווין הזדמנויות לאנשים עם מוגבלות: מדריך לחוק. ירושלים: בזכות.
3.
4.מאיר חובב ובנימין הוזמי (עורכים)- משילוב להשתלבות: אתגרים וצמיחה במעגל החיים. גבעתיים: הוצאת רותם, 2011.
|