עליית ביתא ישראל – הבדלי גרסאות

על אף שממשלת ישראל קשרה את עליית ביתא ישראל להחלת חוק השבות, נשלח ב[[אוקטובר]] [[1975]] שליח מטעמה לאתיופיה על מנת לדון בעליית הקהילה. השליח נפגש עם נציגי [[דרגהחונטה הצבאית האתיופית|ממשלת אתיופיה]] והעלה את האפשרות של מכירת נשק ישראלי תמורת עליית יהודים, אתיופיה עצמה סרבה לעסקה שכזו. במקביל החלה ישראל להבריח יהודים אתיופים וכן לתת הנחיות לחברת ישראליות להביא יהודים, בין החברות היו חברות ימיות שהביאו בספינותיהם יהודים שהגיעו ל[[היסטוריה של אריתריאה (1952-1993)|אריתריאה]]. בינואר 1976 הפכה אתיופיה את החלטתה ותמכה בעסקה שהוצעה{{הערה|Bard, p. 51}} ובאוקטובר של אותה השנה הצדדים עדיין לא חתמו על העסקה ובכירים טענו כי מתנגדי העלייה בממשלה ובסוכנות היהודית עושים מאמצים כדי למנוע זאת.{{הערה|Bard, p. 52}} עסקת נשק נחתמה בסופו של דבר, אך לא כללה יהודים וכאשר שמעו זאת פעילי העלייה הם לא הבינו מדוע הצדדים לא הגיעו לעסקה המדוברת.