|
== למה? ==
[[קובץ:Sermon_on_the_Mount_by_I.Makarov.jpg|260px|ממוזער|הדרשה על ההר, איוון מקארוב, 1889]]
'''הדרשה על ההר''' היא קטע בו מצוטטים דברים שלפי המסופר נשא [[ישו]] לפני מאמיניו. יש הרואים בדרשה זאת תמצית עיקרי הנצרות כולה.{{הערה|{{צ-ספר|מחבר=רוזלינד סטון וסלי סימונס|שם=נאומים ששינו את העולם|מו"ל=מטר|שנת הוצאה=2012}}}} ה[[דרשה (נצרות)|דרשה]] מצוטטת בחיבור הראשון של [[הברית החדשה]], [[הבשורה על פי מתי]], והיא נקראת כך משום שלפי המסופר נשא אותה ישו בפני מאמיניו על ההר.
הדרשה על ההר היא חלק מרכזי מאוד בבשורה על פי מתי, וב[[נצרות]] כולה, שכן היא מכילה עקרונות רבים שהנצרות מושתתת עליהם, ורבים מהפסוקים בה אף הפכו לפתגמים ולדימויים מפורסמים, כגון הדימוי על "הטיית הלחי השנייה" והביטוי "[[מלח הארץ]]". הדרשה היא אחד המקורות הראשונים לתורת ה[[אי-אלימות]] המודרנית.
==מיקום ותארוך הדרשה==
ההר עליו נשא ישו את הדרשה קרוי בנצרות "הר האושר" לזכר המילה "אַשְרֵי" המתחילה את שמונת הפסוקים הראשונים של דרשת ההר. המסורת הנוצרית המקובלת מזהה את הר האושר עם [[הר נחום]] מצפון לים [[כנרת]], אך יש [[נצרות פרוטסטנטית|פרוטסטנטים]] המזהים את הר האושר עם [[קרני חיטין]].
מקובל לתארך את זמן נשיאת הדרשה לשנת [[30]] לספירה לערך, אך רבים מהפרשנים האקדמיים גורסים כי הדרשה היא אוסף אמירות מתוך דברי ישו, שאסף מחבר הבשורה, וכי ישו כנראה לא נשא את הדרשה בפועל.
==תוכן==
* פתיחה (מתי ה' 1 - 2)
* פסוקי ה"אשרי", המתארים את אלה שהתנהגותם ראויה: "אשרי עניי הרוח", "אשרי האבלים", "אשרי החלשים" וכיוצא בזה (ה' 3 - 12)
* "אתם [[מלח הארץ]]" וגו' (ה' 13 - 16)
* טענתו של ישו כי הוא ממשיך דרכם של [[הנביאים]] (ה' 17 - 20)
[[קובץ:Bloch-SermonOnTheMount.jpg|שמאל|ממוזער|300px|"הדרשה על ההר" מאת [[קרל היינריך בלוך]], צייר [[דנמרק|דני]] מ[[המאה ה-19]]]]
* איסור על [[ניבול פה]], חיוב החברות וההשלמה (ה' 21 - 26)
* איסור על [[ניאוף]], תאווה, [[גירושין]] ו[[נישואין]] שניים (ה' 27 - 32)
* איסור על [[נדר|נדרים]] (ה' 33 - 37)
* החיוב לאהוב את כולם, כולל אויביך, ביטול "[[עין תחת עין]]" והחלפתו ב"הטה לו גם את ה[לחי] האחרת" (ה' 38 - 48)
* מעשים טובים יש לעשות בצנעה ולא בפרהסיה ולא לשם רווח (מתי ו' 1 - 6)
* גינוי [[תפילה|תפילות]] ארוכות, כשל עובדי אלילים (ו' 7 - 13)
* החובה [[סליחה|לסלוח]] (ו' 14 - 15)
* יש ל[[צום]] בצנעה ולא בפומבי ולא לשם רווח (ו' 16 - 18)
* ה[[עולם הבא]] חשוב מהעולם הזה (ו' 19 - 21)
* ה[[עין]] היא [[אור]] ה[[גוף]] (ו' 22 - 23)
* לא ניתן לשרת שני אדונים, יש לבחור בין ה[[אל]] ל[[כסף (אמצעי תשלום)|ממון]] (ו' 24)
* יש לדאוג ל[[אמונה]] ולמלכות האל קודם לשאר הדברים (ו' 25 - 34)
* "לא תשפטו ולא תישפטו" (מתי ז' 1)
* טול קורה מבין עיניך לפני שתבקר אחרים (ז' 2 - 5)
* אל תטיל [[פנינים]] בפני [[חזיר]] (ז' 6)
* "בקשו ויינתן לכם, חפשו ותמצאו" וגו' (ז' 7 - 11)
* "עשה לרעיך מה שאתה רוצה שיעשו לך" (ז' 12)
* הדרך לחיים היא הדרך הקשה, ומעטים ההולכים בה, הדרך הקלה היא הדרך לאבדון, ורבים ההולכים בה (ז' 13 - 14)
* אזהרה מפני [[משיח שקר|נביאי שקר]] (ז' 15 - 20)
* לא כל הטוען כי הינו בר אמונה הוא באמת מאמין (ז' 21 - 23)
* מי אשר ילך לפי דרשה זו בונה את חייו על אבן ויחיה, מי שאיננו - כמוהו כבונה חייו על חול וסופו להישמד. (ז' 24 - 27)
* סיום (ז' 28 - 29)
==גישות פרשניות==
[[קובץ:Berg der Seligpreisungen BW 6.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הכנסייה בהר נחום]]
ויכוח גדול קיים בנצרות באשר לאופן ההבנה של הכתוב בדרשה, שהרי חלק מתכתיביה, אם מבינים אותם כמות שהם, אינם ישימים כמעט בחיים המעשיים. חוקר הדתות מק'ארתור מביא תשע פרשנויות עיקריות לדרשה.
#'''הגישה הקטגורית''', הגורסת כי את הדרשה יש להבין כמות שהיא, ואם תכתיביה גורמים סבל למי שממלא אחריהם, זהו מחיר ששווה לשלם בתמורה ל[[גאולה]]. בגישה זו צידדו [[פרנציסקוס מאסיזי]], [[לב טולסטוי]] ובאופן מסוים כת ה[[אנאבפטיסטים]].
#'''הגישה ההיפרבולית''', הרואה בדרשה היפרבולה וגוזמה מכוונת והגורסת שהדרשה מכילה רק עקרונות כלליים, שאין צורך למלא אחריהם מילה במילה ושיש להתאימם ולרככם בהתאם למציאות.
#'''גישת התקן הכפול''' של [[הכנסייה הקתולית]], אשר מחלקת את תוכן הדרשה לחלק הכרחי ולחלק מומלץ, כאשר החלק ההכרחי מחייב את כולם והוא הכרחי לגאולה והחלק המומלץ הוא תוספת למאמינים אדוקים יותר, כגון [[נזיר (נצרות)|נזירים]]. בגישה זו תמכו [[אוגוסטינוס הקדוש]] ו[[תומאס אקווינס]].
#'''הגישה של [[מרטין לותר]]''', הקרויה גם '''גישת שני העולמות'''. לותר חילק את הכול לקדוש וליומיומי וגרס כי הדרשה שייכת לתחום הקדוש והרוחני. כך, לפי לותר, [[שופט]] שמרשיע [[פושע]] צריך לתת לו את מירב העונש הקבוע בחוק, אך בד בבד עליו להצטער בנפשו על הסבל שייגרם לו.
#'''הגישה הפרוטסטנטית''', אשר על ידי השוואת מקומות שונים ב[[הברית החדשה|ברית החדשה]] מצאה, כי לעקרונות של הדרשה ישנם יוצאים מן הכלל. כך, בעוד שישו אסר על נדרים ושבועות, השליח [[פאולוס]] משתמש בהם לפחות פעמיים, כך שלמעשה יש להם מקום.
#'''הגישה של וילהלם הרמן''', אשר גרס, כי רוח הדרשה חשובה יותר ממה שכתוב בה, ושהכוונה מאחורי מעשה חשובה יותר מהמעשה עצמו. גישה זו קרובה לגישתו של [[אוגוסטינוס הקדוש]].
#'''הגישה האתית''', אשר גורסת כי ישו חשב ש[[אחרית הימים]] קרובה ולכן הצלחה חומרית היא בעלת חשיבות נמוכה. גישה זו נהפכה פופולרית על ידי [[אלברט שוויצר]].
#'''גישתו של מרטין דיבליוס''', אשר גרס, כי אף על פי שהעקרונות של הדרשה הם העקרונות האלוהיים ועל-פיהם יש לנהוג, כעת אין זה אפשרי. על פי דיבליוס, חובה על כל בני האדם לנסות לחיות לפי עקרונותיה של הדרשה, אך הם נידונים מראש לכישלון. מצב זה, טוען דיבליוס, ישתנה ב[[אחרית הימים]]. גישה דומה לזו היא ה[[דיספנסציונליזם]], הגורס כי ישנן תקופות שבהן ניתן למלא אחר הדרשה וישנן תקופות שבהן זה בלתי אפשרי, כמו התקופה של ימינו.
#'''גישת התשובה''', הגורסת, כי עקרונות הדרשה על ההר הם מלכתחילה בלתי-ניתנים לקיום בעולם הזה, והגורסת, כי על ידי הפיכתם לבלתי-אפשריים לקיום ישו רצה ללמד את האנושות לחזור בתשובה.
==הדרשה במסורות חיצוניות==
יש קבוצה של בודהיסטים שמקבלים את ישו כמואר, במידה דומה לזו של [[גאוטמה בודהה|בודהה]], ומביאים את הדרשה ואת הקושי לישמה בחיי היום יום כדוגמה למצב ה[[תודעה]] השונה, ומלא האהבה שבו שרה ישו, כמו גם קדושים אחרים במסורת המזרח.
==ראו גם==
* [[לא תקום ולא תטור]]
* [[ואהבת לרעך כמוך]]
== קישורים חיצוניים ==
{{מיזמים|ויקיציטוט=הדרשה על ההר}}
* [http://www.kirjasilta.net/ha-berit/Mat.5.html#_דרשת_ההר._מתי הטקסט של דרשת ההר, מתוך מתי פרקים ה'-ז']
{{ישו}}
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
[[קטגוריה:נצרות]]
[[קטגוריה:ישו|דרשה על ההר, ה-]]
| 