תעסוקה מעברית – הבדלי גרסאות

תעסוקה מעברית הנה תוכנית שיקום תעסוקתית עבור אנשים עם מוגבלות המהווה מעיין תהליךשלב מגשרמעבר במעבר משילוב במסגרתממסגרת [[תעסוקה מוגנת]], כדוגמת מפעל מוגן, לעבודה בשוק החופשי. התכנית מתבצעת בפועל כאשר עובד או קבוצת עובדים, משתלבים במסגרות עבודה בשוק החופשי, באינטגרציה מלאה או חלקית עם שאר העובדים במקום, בליווי שיקומי מטעם הארגון או הגוף השיקומי שמפעיל את התכנית. הליווי השיקומי כולל לרוב מדריך תעסוקה שיקומי הנוכח במקום העבודה באופן יומיומי ואיש מקצוע בכיר יותר, לרוב עובד סוציאלי המבקר במקום העבודה מספר ימים בשבוע. רמת האינטנסיביות של הליווי השיקומי משתנה מתכנית לתכנית ונקבעת על ידי הארגון המפעיל את התכנית. משך הזמן לשילוב עובד בתעסוקה מעברית מוגבל בזמן ונע בדרך כלל בין חצי שנה לשנה וחצי ואף יותר. בין משתתפי התכנית לבין מקום העבודה בשוק החופשי לא מתקיימים [[יחסי עובד-מעבידעבודה]]. המשתתפים בתכנית לא מקבלים שכר עבודה אלא [[גמול תעסוקה]] ובמקרים חריגים [[שכר מינימום מותאם]].

בישראל כיום, אנשים עם מוגבלות אשר מעוניינים לעבוד אך לא מצליחיםמתקשים להשתלב בשוק החופשי (באופן עצמאי, או דרך שירותי [[תעסוקה נתמכת לאנשים עם מוגבלויות|תעסוקה נתמכת,]] או דרך האגף לשיקום תעסוקתי של הביטוח הלאומי, )מופנים למסגרות תעסוקה מוגנות הכוללים מית"לים (מרכזי יום תעסוקתיים), מפעלים מוגנים, מע״שים ומועדונים תעסוקתיים. כלפי מסגרות אלו קיימת ביקורת אידאולוגית רבה מצד הציבור והאקדמיה כיוון שהן נתפסות כמסגרות בדלניות ומתייגות, שאינן יכולות לשמש חלופתחלופה תעסוקהלתעסוקה הוגנת<ref>{{צ-מאמר|מחבר=אריק רימרמן ושירי כץ|שם=מדיניות התעסוקה המוגנת כלפי אנשים עם מוגבלויות קשות בארצות המערב ובישראל: סקירה ודיון|כתב עת=ביטחון סוציאלי|כרך=65|עמ=111-136|שנת הוצאה=2004|קישור=https://www.btl.gov.il/SiteCollectionDocuments/btl/Publications/SocialSecurity/65/article6.pdf}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=אריק רימרמן|שם=תעסוקה נתמכת לאנשים הלוקים בנכויות התפתחותיות ופסיכיאטריות בארצות־הברית|כתב עת=בטחון סוציאלי|כרך=42|עמ=118-128|שנת הוצאה=1994|קישור=}}</ref>. חיצי הביקורת העיקרייםהעיקרית מופנית הנםלכך שמסגרות אלו מספקות עבודה חלקית בלבד, שכר העבודה בהם נמוך במידה רבה משכר המינימום המקובל במשק<ref>{{צ-מאמר|מחבר=.Nobel, J.H. & Conley, R.W|שם=Accumulating evidence on the benefits and costs of supported and transitional employment for persons with sever handicaps|כתב עת=Journal of the Association for Persons with Severe Handicaps|כרך=12|עמ=163-174|שנת הוצאה=1987}}</ref>, ורבים מהם מצוידים בטכנולוגיה מיושנת, אשר אינה מאפשרת לקדם ולהכשיר עובדים לשוק העבודה הפרטי או הציבורי<ref>{{צ-מאמר|מחבר=Stephan T. Murphy & Patricia M. Rogan|שם=Closing the shop: Conversion from Shelter to Integrated Employment|כתב עת=|מו"ל=Baltimore, Md.: Paul H. Brookes Publishing|שנת הוצאה=1995}}</ref><ref>{{צ-מאמר|מחבר=Steven J. Taylor|שם=Disabled workers deserve real choice. The center for an accessible society:|כתב עת=|שנת הוצאה=|קישור=http://www.accessiblesociety.org/topics/economics-employment/shelteredwksps.html}}</ref>.

אוכלוסיית היעד של התעסוקה המעברית הינם אנשים בגיל העבודה עם מוגבלות חושית, בריאותית, פיזית, מוטורית, קוגנטיבית, תקשורתית ו\ או נפשית, אחת מהמגבלות או יותר, אשר מקבלים או זכאים לקבל שירות ממשרד הרווחה, או ממשרד הבריאות, או במקרים מסוימים מאגף שיקום, במוסד לביטוח לאומי, אשר מחד, הם בעלי פוטנציאל להשתלב בעבודה בשוק החופשי, אך בו בעת זקוקים לתקופת הכנה מעמיקה, יחדלצד עם ליווי שיקומי אינטנסיבי.

מטרה חשובה נוספת הנה הפחתת סטיגמה ושינוי עמדות בקרב מעסיקים בקבלה של אנשים בעליעם מוגבלויות לעבודה.

בישראל, תכניות תעסוקה מעברית מאופיינות בשונות ובגיוון גדול וזאת בשל אי הסדרת התחום על-ידי חקיקה. כיום, מתקיימות תכניות תעסוקה מעברית ביוזמת ארגונים וגופים שונים אשר פותחו על פי הניסיון בשטח וללא סטנדרטים מוגדרים מראש.

* בתעסוקה נתמכת, בניגוד לתעסוקה מעברית, מתקיימים יחסי עובד-מעביד בין המשתתף בתכנית לבין מקום העבודה. משתתף בתעסוקה נתמכת מקבל מהמעסיק שכר עבודה או שכר מינימום מותאם, בניגוד למשתתף בתכנית תעסוקה מעברית אשר מקבל גמול תעסוקה מהארגון או הגוף המפעיל את התכנית.