חוקת הודו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yoavd (שיחה | תרומות)
שורה 7:
החוקה משקפת במידה רבה את תפיסת עולמו הפוליטית והחברתית של אמבדקר, שהיה בן ל[[קסטות|קסטת הדלית]] (המכונה גם קסטת הטמאים) וביקש להשתמש בכתיבת החוקה למען ביטול שיטת הקסטות בחברה ההודית. אמבדקר דגל מצד אחד ב[[שוויון]] לבני כל הקסטות ול[[נשים]], ומצד שני החזיק בעקרונות של [[דמוקרטיה ליברלית]]: הוא התנגד, למשל, להצעה שעלתה במהלך דיוני האספה המכוננת להגדיר את הודו במפורש כמדינה [[סוציאליזם|סוציאליסטית]] בסעיף הראשון של החוקה. הוא טען שהגדרה כזו "תהרוס את הדמוקרטיה" משום שהיא תכבול מראש את הממשלה לתפיסה כלכלית אידיאולוגית מסוימת.
 
ההצלחה של חברי האספה המכוננת ליצור תשתית חוקתית דמוקרטית להודו בולטת לנוכח האתגרים המורכבים שהקשו את המהלך — אתגרים שבמדינות אחרות הביאו על פי רוב לידי יצירת משטרים רודניים: תנאים כלכליים ירודים של [[מדינה מתפתחת]], היעדרהעדר [[השכלה]] מינימלית בקרב מרבית התושבים וחברה שסועה מבחינה [[אתניות|אתנית]], [[שפות|לשונית]], [[דת|דתית]] [[מעמדות|ומעמדית]]. יתר על כן, ניסוח החוקה החל בתנאים של [[ריבונות]] חלקית, כש[[האימפריה הבריטית|הכוחות הבריטיים]] עדיין שלטו בהודו ו[[ממשלת בריטניה]] הכתיבה את מנגנון הבחירה של חברי האספה ואת פרוצדורות הדיון, והמשיכה תוך כדי חלוקתה האלימה של הארץ לשתי מדינות נפרדות — הודו ו[[פקיסטן]].{{הערה|חגי לרנר, [http://theory-and-criticism.vanleer.org.il/NetisUtils/srvrutil_getPDF.aspx/1cWYJM/%2F%2FTeoria%2044_Lerner.pdf על תפקיד החוקה בתנאים של אי-הסכמה לאומית: מבוא לנאומו של ב"ר אמבדקר באספה המכוננת של הודו בנובמבר 1948], '''[[תיאוריה וביקורת]]''', 44, קיץ 2015, עמ' 289-295}}
 
===אימוץ החוקה===