היסטוריה של הקולנוע הישראלי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 15:
הסרט הישראלי בשנות השישים טרם השתחרר מן המוגבלות והתבניות של "הריאליזם הציוני", ואף סרטים שעסקו בקונפליקטים העדתיים והתרבותיים כגון "[[פורטונה (סרט)|פורטונה]]" ([[1966]]) של מנחם גולן, לא מיצו את הקונפליקט עד תום, ונותרו שבויים בקווי עלילה והצגת דמויות שראשיתם ב[[שנות החמישים]]. סרט "הריאליזם הציוני" משנות החמישים התפתח לסרט מן ה"ז'אנר המרכזי", יצירה עממית, מסחרית, אך תואמת את הקו האידאולוגי הציוני של [[מפא"י]], מפלגת השלטון בשנים אלו. במקביל, התפתחו שתי [[סוגה קולנועית|סוגות]] שונות, בעלות קו שונה, אומנותי ואידאולוגי. "[[סרט בורקס|סרט הבורקס]]" הראשון, "[[סאלח שבתי]]" נוצר על ידי [[אפרים קישון]] בשנת [[1964]], ובמקביל יצר [[אורי זוהר]] בשנת [[1965]] את "[[חור בלבנה]]" אשר היה מבשרה של תנועת "[[הרגישות החדשה]]" שביקשה להביא לקולנוע הישראלי נושאים ומאפיינים צורניים ותכניים הלקוחים מן הקולנוע האיכותי האירופי, ובמיוחד מסרטי "[[הגל החדש בקולנוע הצרפתי|הגל החדש]]" הצרפתי. שתי סוגות אלו יזכו להתפתחותן המלאה ב[[שנות השבעים]].
שני סרטים, [[סאלח שבתי]] ו[[השוטר אזולאי]], זכו ב[[פרס גלובוס הזהב]] לסרט הזר הטוב ביותר.
==שנות השבעים==
שורה 54 ⟵ 50:
בעשור השני פחתו מספר הסרטים העוסקים במלחמות שהיו אופייניים לעשור הקודם ובאו לידי ביטוי כישרונות קולנוע מקצועיים שלמדו בבתי הספר לקולנוע בישראל. כמו כן נוצרו לראשונה שני סרטי אימה מצליחים.
בשנת 2014 נוצרו בישראל 22 סרטים וצפו בהם 1.5 מליון אנשים. {{מקור}}. רק אחד מכל ארבעה סרטים ישראלים נחשב מצליח כלכלית; אך תחום הקולנוע הישראלי מבחינה עסקית אינו נחשב רווחי.
|