פתיחת התפריט הראשי

שינויים

נוספו 11 בתים, לפני שנתיים
משטרו הרודני של באנדה רדף מתנגדי משטר וניהל [[צנזורה]] מחמירה. עם זאת טיפח הממשל שוויון [[זכויות האישה|זכויות נשים]], עודד נשים להצטיינות ופתח בפניהן משרות, קידם את ה[[חינוך]] ואת ה[[תשתיות]] במדינה בתקן גבוה מהמקובל ביבשת. כל עוד הייתה מלאווי מוצב אנטי-[[קומוניזם|קומוניסטי]] יציב בפינה זו של העולם, נהנה המשטר מהעלמת-עין של מדינות המערב. אולם, לאחר תום [[המלחמה הקרה]] גבר לחץ [[הקהילה הבינלאומית]] לכיוון של מודרניזציה והן אף התנו המשך סיוע בפתיחות ובמתן דין וחשבון בנושאי [[זכויות אדם]]. במהלך [[1992]] החלה להתגבש אופוזיציה שהורכבה מאנשי [[כמורה]], [[סטודנט]]ים ומנהיגי [[איגוד עובדים|איגודי עובדים]] שקראה לקיום משאל עם לגבי עתידו של המשטר החד-מפלגתי. הגורמים זכו לתמיכת הקהילה הבינלאומית וב-[[14 ביוני]] [[1993]] נערך משאל העם, במסגרתו זכתה ההצעה לדמוקרטיזציה לכ-64% מקולות המצביעים{{הערה|[http://www.content.eisa.org.za/old-page/malawi-1993-referendum-results תוצאות משאל העם]}}. המעבר למשטר דמוקרטי עבר באופן שקט ומסודר. באנדה לא התנגד לנטילת תואר "נשיא לכל ימי חייו" ורוב סמכויותיו, אך טען שבני עמו ("ילדיו") עוד יתגעגעו לשלטון-הברזל שלו.
 
במאי [[1994]] התקיימו הבחירות הדמוקרטיות הראשונות של מלאווי בהן ניצחה [[מפלגה|מפלגת]] "חזית העם המאוחדת" בהנהגת [[בקילי מולוזי]], שזכתה גם בבחירות של שנת [[1999]]. המשטר החדש שואף לבצע רפורמות כלכליות וחברתיות מקיפות. עם זאת, מפלגת הקונגרס שהנהיג באנדה המשיכה להיות כוח פוליטי מרכזי במדינה. בין השנים 2004 ל-2012 כיהן כנשיא [[בינגו וה מותריקה]]. לאחר מותו החליפה אותו [[ג'ויס באנדה]]. מאז מאי 2014 מכהן כנשיא אחיו של בינגו וה מותריקה, [[פיטר מותריקה]].
 
==דמוגרפיה==