אותו – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור פנימי בשני חלקים זהים
הסרת קישורים עודפים, תבנית
שורה 1:
{{פירוש נוסף|נוכחי=קיסר רומא בשנת 69|ראו=[[אוטו]]}}
{{מנהיג1
[[קובץ:Oth001.jpg|ממוזער|אותו]]
|שם=
'''מרקוס סלביוס אותו''' (שם [[לטינית|לטיני]] מלא:'''Marcus Salvius Otho Caesar Augustus'''{{כ}}; [[32]] - [[69]]) היה [[קיסרי רומי|קיסר רומא]] מ-[[15 בינואר]] עד [[16 באפריל]] בשנת [[69]], היא [[שנת ארבעת הקיסרים]].
|תאריך לידה=[[28 באפריל]] [[32]]
|תאריך פטירה=[[16 באפריל]] [[69]]
|מקום לידה=פרנטיום ([[פרוזינונה]] המודרנית ב[[איטליה]])
|מקום פטירה=בריקסלום, האימפריה הרומית
|תמונה = [[קובץ:Oth001.jpg|ממוזער|אותו250px]]
|כיתוב = [[פרוטומה|פסל ראש וחזה]] של הקיסר אותו
|שם בשפת המקור=Marcus Salvius Otho Caesar Augustus
|שם מלא=מרקוס סלביוס אותו קיסר אוגוסטוס
|מדינה=[[האימפריה הרומית]]
|בת-זוג=[[פופיאה סאבינה]]
|תפקיד1={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד=[[קיסרי רומא|קיסר]] [[האימפריה הרומית]]
|למניין=7
|התחלת כהונה=[[15 בינואר]] 69
|סיום כהונה=[[16 באפריל]] 69
|הקודם בתפקיד=[[גלבה]]
|הבא בתפקיד=[[ויטליוס]], מפקד חילות [[האימפריה הרומית]] ב[[גרמניה תחתית]].
}}
|תפקיד2={{תפקיד מנהיג
|שם התפקיד= מושל [[לוסיטניה (פרובינקיה רומית)|לוסיטניה]]
|למניין=
|התחלת כהונה=[[58]]
|סיום כהונה=[[68]]
|סגן=
|מנהיג דת בתקופה=
|מונרך בתקופה=
|הקודם בתפקיד=
|הבא בתפקיד=
|תחת תפקיד=
|תפקיד מעל=
|אירועים בתקופתו=
}}
}}
'''מרקוס סלביוס אותו''' (שם [[לטינית|לטיני]] מלא:'''Marcus Salvius Otho Caesar Augustus'''{{כ}}; [[28 באפריל]] [[32]] - [[16 באפריל]] [[69]]) היה [[קיסרי רומי|קיסר רומא]] מ-[[15 בינואר]] עד [[16 באפריל]] בשנת [[69]], היא [[שנת ארבעת הקיסרים]].
 
נולדבנעוריו ב-[[28 באפריל]] [[32]]. בנעוריואותו היה פרוע ובזבזן, היה ממקורבי הקיסר [[נירון קיסר|נירון]] שהיה ידוע אף הוא כאדם שטוף תאוות.
 
לבקשת נירון נישא לפופיאה סאבינה, לאחר שזו נחטפה מבעלה החוקי, על מנת שתוכל לשמש כפילגשו של נירון, אך אותו התאהב בפופיאה, ולא יכול לשאת את נירון כמתחרה על חסדי אשתו. השערוריה הקיסרית הסתיימה בזה שאותו נשלח למשול בפרובינציה הרחוקה [[לוסיטניה (פרובינקיה רומית)|לוסיטניה,]], בדרום מערב [[חצי האי האיברי]], ושם שהה כשתים עשרה שנים.
 
בלוסיטניה התחבר אותו אל [[גלבה]], מושל [[היספניה טארקוננסיס]] השכנה, אשר תכנן להחליף את נירון כקיסר. לאחר התאבדותו של נירון והחלפתו בידי גלבה בשנת [[69]], היא שנת ארבעת הקיסרים (בה משלו בזה אחר זה גלבה, אותו, [[ויטליוס]] ו[[אספסיאנוס]]), קיווה כי גלבה, שהיה בשנות השבעים לחייו, יאמצו לבן וליורש. תקוות אלו נכזבו, וגלבה אימץ את לוקיוס קלפורניוס פיסו.
 
אותו הציע לחיילי המשמר הפריטוריאני, אשר היו מאוכזבים מקמצנותו של גלבה, שכר נאה אם יצטרפו לקשר וידיחו את גלבה. ארבעה ימים לאחר אימוץ פיסו הורה על רציחת גלבה ופיסו, והכריז על עצמו בפני [[הסנאט הרומי|הסנאט]] כקיסר.
 
מיד עם הגיע השמועה על מות גלבה, מרדו הלגיונות הרומיים בגרמניה, והכריזו על מפקדם ויטליוס כקיסר. אותו פתח במערכה צבאית. בתחילה ניצח בכמה קרבות, אך צבאו הובס בקרב מכריע שנערך ליד בטריאקום, בצפון איטליה. למחרת התבוסה, ב-[[16 באפריל]] [[69]], [[התאבדות|התאבד]] אותו, על מנת שלא לגרור את רומי למלחמת אזרחים ארוכה ומיותרת.
 
ההיסטוריון הרומי [[סויטוניוס]] ציין את התאבדותו של אותו כמופת להתנהגות ראויה, לפי [[האסכולה הסטואית|תורת הסטואה]] והדאגה לחיי אדם ושלום האימפריה כאחד. עם זאת יש לזכור כי אביו של סויטוניוס שימש בתפקיד טריבון בצבאו של אותו.