תיארוך רדיומטרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ קישור |
מ ←שיטות לתיארוך ארוך-טווח: קישורים פנימיים |
||
שורה 54:
==שיטות לתיארוך ארוך-טווח==
שיטת התיארוך מסוג [[תיארוך אורניום-עופרת]] היא אחת הוותיקות ביותר, כמו גם אחת מהמדויקות ביותר. היא שוכללה עד לנקודה שבה טעות בתיארוך של סלעים בני יותר משלושה מיליארדי שנים היא לא יותר משני מיליוני שנים. תיארוך אורניום-עופרת מבוצע בדרך כלל על המינרל [[זירקון]] (ZrSiO<sub>4</sub>), אולם ניתן לעשות בו שימוש גם על מינרלים אחרים. זירקון קולט אטומי אורניום לתוך המבנה ה[[גביש]]י שלו כמחליפים לזירקוניום, אבל דוחה בעוצמה עופרת. לזירקון יש טמפרטורת חסימה (הטמפרטורה שמתחתיה אינם חופשיים לעזוב את המינרל, כך שהשעון הרדיומטרי מתחיל לפעול) גבוהה מאוד, עמידות בפני שבירה מכנית ו[[אדישות כימית|אדיש]] מבחינה [[כימיה|כימית]] במידה רבה. כמו כן, זירקון יוצר מספר רב של שכבות גבישיות במהלך אירועים מטאמורפיים, כאשר כל אחד מהם יכול להוות עדות לגיל איזוטופי של האירוע. ניתן להשיג אנליזה מקומית של המיקרו-קרן באמצעות שיטות הלייזר ICP-MS אוSIMS{{הערה|1= SIMS ion micropobes able to achieve zircon analysis are SHRIMP or Cameca IMS 1270-1280. refer to Trevor Ireland, ''Isotope Geochemistry: New Tools for Isotopic Analysis'', Science, December 1999, Vol. 286. no. 5448, pp. 2289 - 2290 }}.
אחד מיתרונותיו המשמעותיים הוא שכל דגימה מספקת שני שעונים, אחד המבוסס על התפרקות [[אורניום 235]] לעופרת-207 עם זמן מחצית חיים של 700 מיליוני שנים בקירוב, ואחד המבוסס על התפרקות אורניום-238 לעופרת-206 עם זמן מחצית חיים של 4.5 מיליארדי שנים בקירוב, דבר המספק בדיקת הצלבה מובנית שמאפשרת לקבוע בדייקנות את גיל הדגימה גם אם חלק מהעופרת אבד.
| |||