הבדלים בין גרסאות בדף "עין גדי (יישוב עתיק)"

אין תקציר עריכה
מ (בוט החלפות: אזור)
[[קובץ:2011-08 Ein Gedi synagogue 03.jpg|250px|ממוזער|[[בית הכנסת העתיק בעין גדי]]]]
[[קובץ:Nahal-david-nubian-ibex.JPG|250px|ממוזער|גדי במערות [[נחל דוד]]]]
'''עין גדי''' היה יישוב עתיק ומרכזי לחופו המערבי של [[ים המלח]], הנזכר רבות ב[[תנ"ך]], בכתבי [[יוסף בן מתתיהו]] ובמקורות [[נצרות|נוצריים]] קדומים, ואשר שמו השתמר עד העת החדשה (עין ג'די).
'''עין גדי''' היה יישוב עתיק לחופו המערבי של [[ים המלח]]. אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגן הלאומי שנמצא במקום כיום ישנם שרידים ממקדש [[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|מהתקופה הכלקוליתית]]. בנוסף ישנם שרידים המעידים על מעל 1,300 שנים של התיישבות יהודית רצופה באזור, החל מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]], ועד [[המאה ה-6]] לספירה. בגן נכלל גם אתר [[בית הכנסת העתיק בעין גדי]] - בית כנסת עתיק מן [[המאה ה-6]], ובו [[רצפת פסיפס]] מהיפות בארץ.
 
'''עין גדי''' היה יישוב עתיק לחופו המערבי של [[ים המלח]]. אזור עין גדי היה מיושב בתקופות שונות, ובתחום הגןה[[גן לאומי|גן הלאומי]] שנמצא במקום כיום ישנם שרידים ממקדש [[התקופה הכלקוליתית בארץ ישראל|מהתקופה הכלקוליתית]]. בנוסף ישנם שרידים המעידים על רצף של מעל 1,300 שניםשנה של התיישבות יהודית רצופה באזור, החל מ[[המאה ה-7 לפנה"ס]], ועד [[המאה ה-6]] לספירה. בגן נכלל גם אתר [[בית הכנסת העתיק בעין גדי]] - בית כנסת עתיק מן [[המאה ה-6]], ובו [[רצפת פסיפס]] מהיפותמהמרשימות בארץ.
 
==עין גדי בתנ"ך==
השם עין גדי נזכר ב[[תנ"ך]], ומקורו כנראה ב[[עז הבר|עיזים]] וב[[יעל]]ים שרעו בסביבת היישוב והמעיין הסמוך אליו עם גדייהן. יעלים אלה, המצויות באתר עד ימינו, תועדו כבר בפסלים מהתקופה הכלקוליתית שנמצאו ב[[נחל משמר]] הסמוך.
השם עין גדי נזכר ב[[תנ"ך]], ומקורו כנראה ב[[עז הבר|עיזים]] וב[[יעל]]ים שרעו בסביבתה עם גדייהן. עין גדי מוזכרת כמקום אליו ברח [[דוד המלך|דוד]] מפני [[שאול]]: "וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם; וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי".{{הערה|שם=שמואל א, כג-כד|{{תנ"ך|שמואל א|כג|כט}}; {{תנ"ך|שמואל א|כד|א|ללא=ספר}}}} היישוב מוזכר גם במקומות אחרים במקרא: בספר [[יחזקאל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מז|י}}}}, במגילת [[שיר השירים]]{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|א|יד}}}} ובספר [[דברי הימים]]{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כ|א|ב}}}} שם היא מוזכרת גם בשם "חַצְצוֹן תָּמָר".
 
תחילה נזכרת עין גדי בתיאור ערי המדבר של [[נחלת שבט יהודה]]: {{ציטוטון|וְהַנִּבְשָׁן וְעִיר הַמֶּלַח וְעֵין גֶּדִי}}{{הערה|{{תנ"ך|יהושע|טו|סב}}.}}. בהמשך, נזכר היישוב כמקום אליו ברח [[דוד המלך|דוד]] מפני [[שאול]]: "וַיַּעַל דָּוִד מִשָּׁם וַיֵּשֶׁב בִּמְצָדוֹת עֵין-גֶּדִי"{{הערה|שם=שמואל א, כג-כד|{{תנ"ך|שמואל א|כג|כט}}; {{תנ"ך|שמואל א|כד|א|ללא=ספר}}}}.
ב[[דברי הימים]] ב' מכונה עין גדי בתור '''חצצון תמר''', מקום בו התרכזו צבאות זרים ללחימה ב[[ממלכת יהודה]], כאמור: "וַיְהִי אַחֲרֵי-כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט--לַמִּלְחָמָה. וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם; וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי".{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב}}
 
היישוב מוזכר גם במקומות אחרים במקרא: בספר [[יחזקאל]]{{הערה|{{תנ"ך|יחזקאל|מז|י}}}}, במגילת [[שיר השירים]]{{הערה|{{תנ"ך|שיר השירים|א|יד}}}} ובספר [[דברי הימים]]{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב|{{תנ"ך|דברי הימים ב|כ|א|ב}}}}.
בסוף [[ספר ירמיהו]], כאשר מתוארת היציאה ל[[גלות בבל]] נאמר: "וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ--הִשְׁאִיר, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים: לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים.{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|נב|טז}}}} ב[[מסכת שבת]] אמר על כך [[רב יוסף]]: "אלו מלקטי [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] מעין גדי ועד רמתא".{{הערה|{{בבלי|שבת|כו|א}}}}
 
ב[[דברי הימים]] ב' מכונה עין גדי בתורבשם '''חצצוןחַצְצוֹן תמרתָּמָר''', מקום בו התרכזו צבאות זרים ללחימה ב[[ממלכת יהודה]], כאמור: "וַיְהִי אַחֲרֵי- כֵן בָּאוּ בְנֵי-מוֹאָב וּבְנֵי עַמּוֹן וְעִמָּהֶם מֵהָעַמּוֹנִים, עַל-יְהוֹשָׁפָט--לַמִּלְחָמָה. וַיָּבֹאוּ, וַיַּגִּידוּ לִיהוֹשָׁפָט לֵאמֹר, בָּא עָלֶיךָ הָמוֹן רָב מֵעֵבֶר לַיָּם, מֵאֲרָם; וְהִנָּם בְּחַצְצוֹן תָּמָר, הִיא עֵין גֶּדִי".{{הערה|שם=דברי הימים ב, כ, א-ב}}. השם "חצצון תמר" נזכר גם ב[[ספר בראשית]] בקשר {{הערה|{{תנ"ך|בראשית|יד|ז}} בהקשר למלחמות אמרפל. רמז לשם הקדום ניתן למצוא בואדי חצאצה, הסמוך לעין גדי, הקרוי כיום [[נחל חצצון]].
 
בסוף [[ספר ירמיהו]], כאשר מתוארת היציאה ל[[גלות בבל]] נאמר: "{{ציטוטון|וּמִדַּלּוֹת הָאָרֶץ-- הִשְׁאִיר, נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים: לְכֹרְמִים, וּלְיֹגְבִים.{{הערה|{{תנ"ך|ירמיהו|נב|טז}}}}. ב[[מסכת שבת]] אמר על כך [[רב יוסף]]: "אלו מלקטי [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] מעין גדי ועד רמתא".{{הערה|{{בבלי|שבת|כו|א}}}}.
 
==היסטוריה==
בחפירות [[ארכאולוגיה|ארכאולוגיות]], שנערכו ב[[תל גורן]] -, מקום מושבה של העיר עין גדי הקדומה, בין [[נחל דוד]] לו[[נחל ערוגות]], נחשפו ממצאים שראשיתם בימי המלוכה בישראל, והם מגיעיםהנמשכים עד [[התקופה הרומית בארץ ישראל|התקופה הרומית]]-[[התקופה הביזנטית בארץ ישראל|ביזנטית]]. היישוב היהודי במקום נחרב בזמן [[חורבן בית ראשון]], אך התחדש עם [[שיבת ציון]], ועמדונזכר בשגשוגורבות עדבכתבי [[מרד בר כוכבא]], כשאז ננטש המקום מיושביו ונהרס. חלק מן התושבים, ובהם יונתןיוסף בן בעיה, מנהיג המורדים ביישוב,{{הערה|ראו: [[מערת האיגרותמתתיהו]].}} ו[[בבתא בת שמעון]], מצאו מקלט במערות נחל חבר הקרובות ומתו במצור.
 
היישוב עמד בשגשוגו עד [[מרד בר כוכבא]], אז נפגע היישוב קשות. חלק מן התושבים, ובהם פרנסי עין גדי מטעמו של [[בר כוכבא]], [[יהונתן בן בעיה ומסבלה בן שמעון]], כמו גם [[בבתא בת שמעון]], מצאו מקלט במערות [[נחל חבר]] הקרובות ([[מערת האימה]] ו[[מערת האגרות]]), ומתו במצור הרומי עליהן. ב[[תקופת התלמוד]] השתקם היישוב, והיה ל"כפר גדול מאוד של יהודים", כפי שהעיד [[אוסביוס]] ב[[אונומסטיקון]] מתחילת [[המאה הרביעית לספירה]].
 
עיןבמשך גדיהשנים התפרסמה עין גדי בגידול [[אפרסמון (צמח תלמודי)|אפרסמון]] ל[[בושם|בשמים]], לשמן אפרסמון ול[[תרופה|תרופות]]. בפסיפס,ב[[פסיפס]] שנחשף ב[[בית הכנסת העתיק בעין גדי|בית הכנסת במקום]], מקללים,מופיעה בין השאר, אתקללה מילמי שיעז לגלות את "רזה דקרתא" (='"סוד העיירה'" בארמית). רוב החוקרים מאמינים שאותו סוד הוא סוד הכנת שמן האפרסמון.
 
הרופא היווני [[גלנוס]] ([[המאה ה-2 לספירה]]) מציין שלבלסם שנקרא 'הסורי' יש "שם נוסף על שם המקום בו הוא גדל בכמות הגדולה ביותר והוא היפה ביותר, כי הוא נקרא 'העין-גדיי', בהיותו עולה על זה הגדל במקומות אחרים בפלשתינה".{{הערה|Galenus, '''De Antidotis''', I, 4}} גלנוס הוא הסופר הפגאני היחיד שמקשר באופן מפורש את הבלסם לעין גדי.{{הערה|Menahem Stern, '''Greek and Latin Authors on Jews and Judaism''', Vol. II, CXIV. Galen, p. 326}}
 
יש המקשרים את המטמון מן [[התקופה הכלקוליתית]] אשר נתגלה במערה ב[[נחל משמר]], וכלל כ-400 כלי [[נחושת]], רובם בעלי אופי פולחני, עם [[המקדש הכלקוליתי בעין גדי]].
 
==ראו גם==